רומא, שמונה עשר בספטמבר. הידיעה נתעכבה בדרכה. פרטים שנתקבלו כאן במברק מטריאסטה מוסרים על מהומות שפרצו בעיר בין פשיסטים ובין סוציאליסטים ביום שנעשה בו הנסיון על חיי ראש הממשלה מר מוסוליני. במהלך הקרבות נהרגו ארבעה איש ונפצעו ארבעים.
המברק אינו מוסר את שמות ההרוגים ואינו מפרש באילו רחובות נעשו הקרבות, ואף אנו איננו מוסיפים עליו. טריאסטה היא נמלה הגדול של איטליה אל הצפון המזרחי, ואוכלוסייתה מעורבת יותר מבשאר ערי הממלכה; כל מהומה בה נודעת מיד גם מעבר לגבול.
ברומא נעשו, לפי אותה ידיעה, למעלה משלוש מאות מאסרים. מספר כזה אינו מספרה של קטטה ברחוב אחד. הוא מספרה של פעולת משטרה נרחבת שנעשתה בבת אחת, ומקובל לראות בו סימן לכך שהרשות ביקשה למנוע את הבא ולא רק להשיב על מה שכבר אירע.
ומאותה עיר בירה נמסר, בחמישה עשר בספטמבר, על שינויים בחוקי הממלכה בעניין עונש המוות: הירייה תאומץ כדרך להוצאה להורג, והליכים שעונשם מיתה יידונו מעתה בלא חבר מושבעים, ובמקומו יבוא הרכב של שלושה שופטים.
שתי הידיעות באו זו אחר זו, ואין אנו קושרים ביניהן קשר שלא נמסר לנו. נאמר רק זאת: שינוי בסדרי הדין הפלילי בשעה שהרחוב סוער אינו עניינם של משפטנים בלבד, וקוראינו כאן, היושבים תחת שלטון שאף הוא מחוקק ואף הוא שופט, יודעים היטב מה משקלו של סדר דין.
שני המברקים הגיעו אלינו באיחור של ימים אחדים, וכך דרכן של ידיעות היוצאות עתה מאיטליה. המועדים שלפניכם הם המועדים שנרשמו בראש המברק; ומה שלא נשא תאריך, לא נוסיף לו תאריך משלנו.
פלורידה: חוק צבאי ומגבית
בפלורידה הוכרז חוק צבאי כדי להשיב את הסדר על כנו לאחר הסופה. ארבעים אלף איש נשארו בלא קורת גג, והנזק נאמד בכשלושים מיליון לירות שטרלינג.
בהמשך לדיווח שמסרנו אתמול על הסערה שעברה על החוף באות עתה הידיעות המונות את שיעורה. ארבעים נשים וילדים טבעו באגם סמוך למורהייבן, ששטו בו בסירה כאשר פגעה הסופה לראשונה בחוף.
וושינגטון, עשרים בספטמבר. הנשיא מר קלווין קוליג׳ הוציא מן הבית הלבן מסר אל האומה ובו קריאה לסייע לנפגעים. צפוי כי מיד תיפתח מגבית כלל ארצית לאיסוף כספי עזרה, כבקשת הנשיא.
מגבית כלל ארצית באמריקה אינה מלה ריקה. הקורא כאן, שראה בשנים האחרונות כיצד נאספים כספים מעבר לים למען מפעלים בארץ הזאת, יודע מה כוחה של פנייה אחת היוצאת מן השלטון המרכזי ונענית בכל המדינות.
מאה ושבעים טבעו במפרץ בנגל
מברק מכלכותה מוסר כי הסערות הקשות במפרץ בנגל גבו קרבנות נוספים: מאה ושבעה איש טבעו בשעת סופה במפרץ, כאשר אניית קיטור ירדה תחת הגלים הכבדים.
מניין הטובעים בסערות אלו מגיע עתה, לפי אותה ידיעה, לכדי מאה ושבעים נפש. שמה של האנייה לא נמסר, ואף לא נמסר כמה נוסעים היו בה ומה מספר הניצולים.
מפרץ בנגל ידוע לכל יורדי הים בעונה זו. הסופות הפוקדות אותו בסופו של הקיץ באות במהירות ואינן מותירות שהות רבה לאנייה קטנה לחפש לה מפלט בחוף. ספנים מנוסים מקדימים לעגון, ומי שאיחר את המועד אין לו אלא כוחה של אנייתו.
פאריס וקורסיקה: הד מאיטליה
התפרצות של מתנגדי הפאשיזם בפאריס: נמסר על מהומות ברובע הבסטיליה. ובקורסיקה נערכה הפגנה סמוך לקונסוליה האיטלקית.
שתי הידיעות מגיעות אלינו בקצרה, בלא פרטים על מספר המשתתפים ועל תוצאות המהומות, וכך הן נרשמות כאן. דבר אחד עולה מהן בבירור: המחלוקת האיטלקית אינה עומדת עוד בגבולותיה של איטליה.
בפאריס ובערי הנמל של צרפת יושבים רבים מיוצאי איטליה שעזבו את ארצם בשנים האחרונות, ובקורסיקה יושבת אוכלוסייה שלשונה קרובה ללשון השכנה שמעבר למיצר. במקומות כאלה נעשית מחלוקת של ארץ אחת למריבה של רחוב בארץ אחרת.
משפט דוטרטי ומילר בניו-יורק
התובע האמריקאי מר באקנר האשים בבית המשפט את מר הרי דוטרטי, שהיה תובע כללי של ארצות הברית בקבינט הנשיא הרדינג, ואת קולונל תומס מילר, שהיה ממונה על רכוש האויב.
לדברי התובע חלקו השניים ביניהם דמי טרחה של עשרת אלפים לירה ועמלה של ארבעים ושמונה אלף לירה, תמורת אישור תביעה של מיליון וארבע מאות אלף לירה שהגישו אינטרסים גרמניים להשבת רכוש שהוחרם בימי המלחמה.
הקשר, לדברי התובע, נקשר במלון מק-אלפין בניו-יורק בתשעה עשר באפריל 1921, והשלל שחולק הגיע לכשמונים ושמונה אלף לירה. שניים מן השותפים לאותו קשר, מר ג׳ון קינג ומר ג׳ס סמית, אינם עוד בחיים ועדותם לא תישמע. אנו מוסרים את הדברים כדברי התובע, ואין בהם עדיין פסק דין.
לנסברי בקרונשטדט
מר ג׳ורג׳ לנסברי, המדינאי הבריטי, ביקר בקרונשטדט ביום האחרון לשהותו ברוסיה. באשמורת הבוקר הובאו האורחים בגוררת של הצי אל הנמל, ואנשי הצוות עמדו על סיפוני כל אניות המלחמה; משלחות פועלים ומלחים אדומים המתינו על רציף פטרובסקי.
אין אני אוהב צבא ולא צי ולא צי אויר, אמר לנסברי לפי הנמסר, לפי שיודע אני כי בכל ארצות ההון אין הם משמשים אלא לדיכוי מעמד הפועלים. והוסיף כי בטוח הוא שהצבא האדום והצי האדום לא יכוונו את נשקם אל הפועלים, לא של ארצם ולא של ארץ אחרת.
הדברים נמסרים כאן בשם אומרם. מר לנסברי הוא מאישי מחנה העבודה בבריטניה ומעורכי עתונו, וביקורו ברוסיה בא בשעה שסכסוך הפחם עומד במרכז הוויכוח הפוליטי בלונדון.
ז׳נבה: המיעוטים והדומיניונים
קונגרס המיעוטים הלאומיים בז׳נבה עומד להיסגר בסוף החודש. חבריו מבקשים ליצור משפט בינלאומי חדש בשאלת המיעוטים הלאומיים, כלומר כללים מחייבים שיעמדו מעל לחוקיה של כל מדינה ומדינה.
גרמניה עתידה להיכנס לחבר הלאומים בזמן הקרוב, ויש סימנים כי תשתמש בשאלת המיעוטים הלאומיים בפוליטיקה שלה. רבים מדוברי לשונה יושבים מחוץ לגבולותיה החדשים, ומי שבידו הזכות לדבר בשמם בז׳נבה אוחז בכלי שאין כמותו.
ובאותה ז׳נבה נדחתה לאוקטובר שאלת ייצוגן של האימפריה הבריטית והדומיניונים במועצת חבר הלאומים. הדחייה אינה פתרון; היא רק מעבירה את הוויכוח אל המושב הבא.
לקורא כאן יש בכל אלה עניין ישיר. ארץ ישראל עומדת תחת מנדט שניתן מטעם חבר הלאומים, וכל שינוי בהרכב המועצה ובדרך שבה נשמעות בה שאלות של מיעוטים נוגע בסופו של דבר גם בשולחן שעליו נדונים ענייני הארץ הזאת.
בריטניה תובעת את אניותיה
נמסר מפקין כי הגנרל הקנטוני הסכים להשיב את אניות הקיטור הבריטיות שנתפסו בידי חיילים סינים, לאחר המאורעות שבהם נפגעו אנשי צי בריטיים. בריטניה שיגרה לקנטון פתק חריף ובו דרישה כי תיפסק ההתערבות בשיט הבריטי במימי סין.
ומצד אחר נמסר כי צבא הדרום ירה על אנייה צרפתית, וכי חיילים מקנטון עומדים להרוס את חומותיה של ווצ׳אנג. הידיעות מגיעות מכמה מקורות ואינן משלימות זו את זו בכל פרטיהן.
הנהרות הגדולים בסין משמשים דרך מסחר לאירופה זה עשרות שנים, ואניות הסוחר של המעצמות עולות בהם הרחק אל תוך היבשת. משום כך נעשית כל מלחמת אזרחים בין מצביאיה של סין גם עניינן של הממשלות שספינותיהן עוברות שם.