רופא איטלקי, ד"ר מריו בונג'ולי, קבל מידי ממשלת איטליה שדה של עשרה קילומטרים מרובעים, ערך בו נטיעות תחת פעולת גלי הראדיו, ומוסר כי היבול גדל בו פי שלושה.

האיש עוסק, לפי הידיעות, בנטיעות ובהקרנה לצרכי ריפוי חולים, ומשם בא אל השאלה מה יעשו אותם גלים לצמח. הוא בקש מן הממשלה שדה נרחב, קבל אותו, ונטע בו. לדבריו לא רק שגדל היבול, אלא שהקדים לבשל בעשרה ימים.

וגל הראדיו אינו רוח ואינו אור. הוא הפרעה החולפת באויר ובחלל במהירות האור, ונולדת בכל פעם שזרם חשמלי משנה את כוחו בתוך תיל. המשדר אינו עושה אלא זאת: הוא מניע בתרן זרם המשתנה אלפי פעמים בשניה, והתרן משלח את ההפרעה לכל עבר. באזנינו אין הגל נשמע כלל, ודרוש מקלט מכוון כדי להשיבו לכלל קול.

מה תעשה הפרעה כזאת לגרעין שבאדמה, אין איש יודע לומר בברור. יש התולים את הדבר בחמום דק של התאים, ויש התולים אותו בזרמים החשמליים הזעירים העוברים בצמח החי. כל אלה השערות. מה שנתבע עתה מן הרופא האיטלקי אינו הסבר כי אם חזרה: שדה שני, בשנה שניה, ובידי אנשים אחרים.

מאז גלה הרץ את הגלים לפני כארבעים שנה למדנו לשלח בהם דבור ונגינה מעבר לימים; ההצעה להעביר בהם יבול היא צעד שאין לו עדיין דוגמה. נמסר כי מוסוליני, המבקש דרכים להגדיל את תבואת איטליה כדי שלא תצטרך להכניס לחם רב מחוץ לארץ, הזמין אליו את הרופא והבטיח לו סיוע. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות יעמדו תרנים אחדים גם בשדות השרון; אך תחילה יעמוד הנסיון במבחן החזרה.

מפעלי סופר-מרין שבסאותהמפטון, הבונים סירות מעוף למשרד האויר הבריטי, קבלו הזמנה מממשלת דניה על סירות מעוף גדולות לצרכי הצי הדני.

ההזמנה נמסרה, לפי הידיעות, אחרי תחרות קשה עם מפעלים בארצות אחרות. המכונות מן הסוג שכבר נבנה שם פורשות כנף של שבעים וחמשה רגל, ארכן חמשים רגל ומשקלן כשבעה טונות, והן עושות עד מאה ועשרה מיל בשעה.

וסירת מעוף אינה מכונה שהוצמדו לה מצופים. גופה עצמו הוא סירה: תחתיתה בנויה כתחתית ספינה קלה, ובה מדרגה החותכת את יניקת המים בשעת ההמראה, שאלמלא כן היה הגוף נדבק אל פני הים ולא היה עולה כלל. משהתרוממה, שוב אין הגוף אלא משא הנישא על הכנפים.

שלושת המנועים הם מנועי "יאגואר" של ארמסטרונג-סידלי, מנועים כוכביים המצטננים באויר. בעבודת ים אין זו בחירה של נוחות: מנוע המצטנן במים גורר עמו מכל, צנורות ומקרר, וכל אלה עלולים לדלוף או לקפוא הרחק מכל חוף, ואילו המנוע הכוכבי חושף את גליליו אל הרוח החולפת ואינו נזקק לטפה אחת.

על יכולתן של המכונות האלה מעידים שני מסעות שנמסרו: אחת מהן הקיפה את בריטניה כולה לפני שנה במזג אויר קשה, ושתים עשו את הדרך אל מצרים ובחזרה ועמדו בזמנים שנקבעו להן. מסע כזה, ולא הכרזה, הוא שמכריע הזמנה של ממשלה.

בבית העם בתל אביב הוצגה בימים האחרונים מכונת הקרנה חדשה, המיועדת להרצאות, לשעורים ולראינוע מדעי.

המכונה מתוארת כמכונה "אוניברסלית", כלומר אחת המשמשת לכמה צרכים: להקרנת תמונות שקופות על גבי זכוכית, ולהקרנת דף אטום, תמונה או עמוד מתוך ספר, בלא שיהא צריך להעתיקו תחילה על זכוכית. שמות המוסרים אינם קריאים בגליון שהגיע לידינו, ואין אנו מוסרים אותם.

פנס הקסם הישן הקרין שקופית בלבד: אור חזק עובר דרך הזכוכית הצבועה, ועדשה מגדילה את התמונה על היריעה. הדף האטום אינו מעביר אור כלל, ולפיכך הופכים את הדרך: מאירים אותו מלמעלה באור עז, ומראה משופעת אוספת את האור המוחזר מפניו ומשלחת אותו אל העדשה. מכאן שתי הפעולות במכונה אחת, ומכאן גם החום הרב שהיא מפיצה ושבגללו נדרש לה מאורר.

לכלי כזה יש ערך מעשי בעיר שאין בה עדיין אולם למודים גדול. מורה המבקש להראות לתלמידיו מפה, שרטוט מכונה או תמונת בעל חיים אינו נזקק עוד להזמנת שקופיות מחוץ לארץ; דיו בעמוד שבספר המונח לפניו. נמסר כי מקוים להשתמש במכונה גם בהרצאות מסוגים שונים, ולא בראינוע בלבד.