מלונדון נמסר כי ועידתה השנתית העשרים ושש של מפלגת העבודה הבריטית, שנפתחה במארגייט שעל שפת הים, דחתה בו ביום את הצעת ההצטרפות של המפלגה הקומוניסטית הבריטית, לאחר ויכוח סוער, ברוב של 2,706,000 קולות נגד 340,000.
שני עתונים הביאו אלינו את הידיעה, ושניהם מוסרים אותה באותו נוסח. ״דבר״ מודיע על פתיחת הוועידה, שצירים באו אליה מכל חלקי הארץ, והמברק שבא אחריו מוסר את ההצבעה. בוועידה מיוצגים, לפי הנמסר, למעלה משלושה מיליון קולות.
ומי שאינו בקי בדרכי האיגודים באנגליה עלול לתמוה על המספרים. אין בוועידה שלושה מיליון יושבים באולם. כל ציר בא בשם אגודה מקצועית או בשם אגודה מקומית, ונושא עמו את מנין חבריה כולם; וכשהוא מצביע, הוא מצביע בכל המנין הזה בבת אחת. לפיכך אין המספר מודד כמה ידיים הורמו, אלא כמה אנשים עומדים מאחורי כל יד ויד.
וההצעה שנדחתה לא היתה הצעה של מדיניות כי אם הצעה של גוף. המפלגה הקומוניסטית הבריטית ביקשה להיכנס אל מפלגת העבודה הבריטית לא כיחידים המצטרפים אחד אחד, אלא כאגודה שלמה הנכנסת בשמה, וחבריה נעשים חברים בכוח השתייכותם אליה. הדבר נדון, לפי המברק, בוויכוח סוער, ונדחה.
ויחס הקולות אומר את שלו. שמונה קולות ויותר כנגד אחד אינם הכרעה של רוב שנתגבש בקושי, ואף אין הם מותירים מקום לטענה שהאולם נחלק. מפלגה שהכריעה כך אינה עתידה לשוב אל אותה שאלה בקרוב.
מארגייט, עיר רחצה מן המפורסמות שבחוף אנגליה, נבחרה הפעם למקום הכינוס. ועידות של סתיו נערכות שם בערי הרחצה מפני שיש בהן אולמות גדולים ובתי מלון רבים בעונה שאין בה נופשים, ואין הדבר בא ללמד דבר על רוחה של הוועידה. ומה שלא הגיע אלינו עדיין: מה עלה בשאר סדר היום, ובו השאלות שהמפלגה חלוקה בהן לאחר חדשי השביתה. משיגיעו הידיעות, נמסור אותן.
לסטרשיר מפסיקה את השביתה
בגליון מן העשירי באוקטובר מסרנו כי ועידת צירי הכורים החליטה להגביר את המלחמה. היום באה ידיעה שהיא היפוכה של אותה החלטה: מועצת הכורים במחוז לסטרשיר החליטה להכריז על הפסקת השביתה, וכששים אחוזים מכורי המחוז שבו כבר אל המכרות.
שני העתונים מוסרים את הדבר בנוסח אחד. ״דבר״ נוקב במחוז ובאחוז החוזרים, ו״הארץ״ מוסר את עצם ההחלטה. אין כאן הכרעה של ועידה ארצית כי אם הכרעה של מחוז אחד, וזה עיקרה של הידיעה.
ומלונדון נמסר כי ועידת הכורים קראה לפניה את אחד ממנהיגיהם, ציר פועלים בפרלמנט, אשר נשא ונתן עם בעלי המכרות על הסכמים מיוחדים לכל מחוז ומחוז; והוועידה עצמה נדחתה. שמו לא הגיע אלינו בנוסח קריא, ואין אנו נוקבים בו.
ומי שקורא את שתי הידיעות יחד רואה את שביתת הכורים מתפרקת לא בהכרזה אחת כי אם מחוז אחר מחוז. הסכם מיוחד לכל מחוז הוא בדיוק מה שביקשו מנהיגי הכורים למנוע בכל חדשי המלחמה הזאת, שכן כוחה של שביתה כללית עומד על כך שכל המחוזות עומדים בה כאחד.
ועד קבוע לאנגלים ולגרמנים
בבית מלון שבמחוז האמפשיר שבאנגליה נערכה בימים האחרונים שורה של ישיבות בלתי רשמיות בין בעלי תעשיה בריטים ובין בעלי תעשיה גרמנים. השתתפו בהן באי כוח הבנקים, חברות האניות ומפעלי הצמר, הכותנה, הפחם, הברזל והצבעים.
בראש הקבוצה האנגלית עמד שר הכספים לשעבר, סיר רוברט הורן, ובראש הגרמנים עמד ד״ר דויסברג. ״הארץ״ מוסר כי השנים נפגשו בהסכמה ידידותית. בסופן של הישיבות הוחלט להקים ועד משותף קבוע, מורכב מבאי כוח אנגליה וגרמניה שווה בשווה, שיוסיף ויחקור את הענינים שנדונו שם.
שמונה שנים לאחר שנסתיימה המלחמה יושבים בעלי מכרות הפחם והברזל של שתי הארצות סביב שולחן אחד, ואינם עושים זאת בשם ממשלותיהם. ועד שחבריו שקולים מכאן ומכאן אינו מוסד של הסכם, שאין בידו לחייב איש; הוא מוסד של בירור, ובירור בין תעשיינים עוסק במחירים, בהזמנות ובחלוקת שווקים.
ואין אנו יודעים על מה נדברו, ואף לא מה הוחלט בענין זה או אחר. הידיעה שהגיעה אלינו מונה את המשתתפים ואת ההחלטה להוסיף ולחקור, ותו לא.
ווצ׳אנג נפלה בידי הקנטונים
מלונדון ומשנהאי נמסר כי ווצ׳אנג נכבשה בידי כוחות קנטון. הצבא הקנטוני נכנס אל העיר בשבת, ולפי הנמסר נחתם הסכם נשק בינו ובין הצבא הצפוני שהיה נתון במצור בתוכה.
ווצ׳אנג יושבת על היאנגצה, והיא אחת מן הערים היושבות שם זו מול זו ומהוות יחד את מרכז התעשיה והמסחר של סין התיכונה. מי שהמקום הזה בידו שולט בדרך המים הגדולה של הארץ, ומכאן חשיבותה של הידיעה, ולא מן המצור עצמו.
ידיעות נוספות הגיעו אלינו בנוסח קטוע. נמסר כי החרם האנטי-בריטי בקנטון עומד להסתיים וכי הספנות לא תיפגע; ונמסר עוד על משבר שבו נתפסו מיסיונרים אמריקאים ועל אלפים היוצאים מן העיר. המספרים שבידיעה האחרונה הגיעו משובשים, ואין אנו מוסרים אותם.
משפט צפוי לזינובייב ולקמנייב
מרוסיה נמסר כי הממשלה הסובייטית הודיעה על תביעה פלילית נגד זינובייב ונגד קמנייב, באשמת הכנת מהפכה צבאית. לפי אותה ידיעה עתיד המשפט להיפתח בתחילת דצמבר נגד שלושה, טרוצקי, זינובייב ופיאטקוב, והאשמה העיקרית נגד שני הראשונים היא הכנת מרד כללי בקרב הצבא האדום.
ואנו מוסרים את הידיעה בלשון שבה הגיעה אלינו ולא בלשון אחרת. נוסח המברק שבידינו אינו קריא בכל מקום, והשמות שבו אינם עומדים במקום אחד: שלושה נזכרים במשפט ושנים נזכרים בהודעה, ואין אנו באים ליישב את הסתירה מדעתנו.
ואף על פי כן אין הידיעה קלה. שנים מאלה הנזכרים בה עמדו עד לפני זמן לא רב בשורה הראשונה של השלטון שם; וכשמעמידים אנשים כאלה לדין באשמה של הסתה בתוך הצבא, מודיעים בכך על שינוי בדרך שבה נחתכים שם חילוקי דעות בתוך המפלגה השלטת. עד כה נגמרו אלה בהחלטות ובהדחה ממשרה.



