מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שלישי, ד׳ בחשון תרפ״ז, 12 באוקטובר 1926.

באסיפה רבתי של מורי תל אביב, שנערכה במוצאי יום ששי שעבר, נתקבלה החלטה על מס פרוגרסיבי על המורים העובדים.

המס ייגבה בצורת ימי עבודה שייתרמו משכר המורים, ומטרתו יסוד מחלקות חדשות לילדים מחוסרי בית ספר והעסקת מורים מחוסרי עבודה. תנאי קודם למעשה נקבע בהחלטה: הכסף יוצא אך ורק לשכר לימוד למורים חסרי עבודה.

ההחלטה נתקבלה כמעט פה אחד, לאחר חמישה חדשי פולמוס.

ואולם לא הוחלט דבר על מספר ימי העבודה המופרשים ועל סדר הפרוגרסיה, ושתי השאלות האלה הועברו אל המרכז.

כאן עומד כל הענין. ציבור שהסכים להטיל מס על עצמו עשה את החלק הקשה; מי שקובע את שיעורו קובע למעשה מי ישלם ומי כמעט שלא ישלם, ואת הדבר הזה מסרו המורים לידי אחרים. על מועד הדיון במרכז ועל מספר המחלקות שייפתחו מן הכסף הזה אין בהחלטה דבר.

פרופ׳ פרנץ אופנהיימר הרצה בוינה, בהזמנת קרן היסוד האוסטרית, על מצבה של ארץ ישראל היהודית, על יסוד מסע חקירה שערך בה.

לדבריו ההתישבות החקלאית היא הבעיה החשובה ביותר לעתידה של הארץ, ויש להדגיש את מקומם של המושבים ושל הקואופרציה בארגון ממושמע לאורך חמש שנים.

באשר ליחסי היהודים והערבים אמר כי מצבם של הפלאחים הוטב מן הבחינה הכלכלית בזכות פעולת ההתישבות היהודית. הדברים האלה דעתו שלו הם, והוא אמרם בשמו; אנו מוסרים אותם כלשונם ולא כקביעה של מערכת.

בגליון מן העשרה באוקטובר נמסר בקצרה על הרצאה שהרצה בענין זה ועל המשיבים לו; עתה הגיעה אלינו תמצית הדברים שנשא בוינה, והיא מפורטת יותר.

תכנית של חמש שנים נמדדת בסופו של דבר במספר אחד: כמה משפחות הושבו בה, וכמה מהן מתפרנסות מיבולן בשנה השלישית בלא תמיכה נוספת. המספרים האלה לא נמסרו בהרצאה.

הטכניון העברי בחיפה מודיע כי שנת הלימודים החדשה מתחילה בשבעה עשר באוקטובר.

ההודעה נמסרה לעתונות, והיא מכוונת אל התלמידים הנרשמים ואל בני המשפחות שבמושבות ובערים.

פתיחת שנה בבית ספר גבוה אינה ענין של לוח בלבד. היא אומרת שהמורים נשכרו, שהשכר נקבע, ושיש כסף לחודשים הקרובים; שלוש הידיעות האלה אינן נמסרות בהודעה, אבל הן עומדות מאחוריה.

מספר התלמידים שנרשמו לשנה זו לא נמסר, ואף לא נמסרו שמות המחלקות שייפתחו.

בית הספר הזה נמנה עם המוסדות הבודדים בארץ המלמדים מלאכות ומקצועות בנין בעברית, והשאלה החוזרת בו מדי שנה אינה מי יבוא ללמוד אלא היכן יעבדו הבוגרים לאחר מכן.

המחלקה הקונסטרוקטיבית של ועד קהלת יפו פנתה אל ועדי המושבות בבקשה שכל ועד יסדר במושבתו ועדת ידיעות.

תפקידה של ועדת הידיעות יהיה להודיע לוועד הקהלה על האפשרויות הפתוחות לבעלי מקצוע להסתדר במקום.

הכוונה המוצהרת היא להגביר את מעבר בעלי המקצוע מתל אביב אל המושבות.

בעל מלאכה אינו עוקר משפחה על יסוד עצה כללית. הוא שואל שלוש שאלות: אם יש לו דירה במקום, אם יש לו עבודה לחודש הראשון, ומי קונה את מה שיעשה. ועדה שתשיב על שלוש אלה בכתב תעביר אנשים; ועדה שתשלח רשימת משאלות לא תעביר איש.

כמה מושבות נענו עד עתה, וכמה בעלי מקצוע עברו בדרך זו, אין הפניה אומרת.

בבית החרושת לסבון של מר בלום בתל אביב נגמרה הרכבת המכונות והותקן החשמל.

לפי הנמסר עומדת העבודה להתחדש בימים הקרובים.

ידיעה קצרה כזאת נראית קטנה עד שסופרים את האנשים שמאחוריה. בית חרושת בינוני בתל אביב מעסיק עשרות אחדות של פועלים, וכל אחד מהם הוא משפחה.

התקנת חשמל במקום מנוע נפט מוזילה את הייצור ומאפשרת עבודה בשעות קבועות; זהו השינוי שבידיעה, והוא חוזר בחדשים האחרונים בבתי מלאכה אחדים בעיר.

מספר הפועלים שיועסקו ומועד חידוש העבודה המדויק אינם בידיעה שלפנינו.

הערב נגמרת האסיפה הכללית של אגודת פועלי הדפוס בבית ההסתדרות.

האסיפה נמשכה ימים אחדים, ובה נדונו עניני האגודה.

מקצוע הדפוס בארץ מעסיק מאות פועלים בערים, והוא מן המקצועות המאורגנים הוותיקים שבהם.

החלטות האסיפה יימסרו, כנראה, לאחר נעילתה, ואנו נביא אותן כשיגיעו אלינו.

מספר החברים שהשתתפו ונושאי הדיון לא נמסרו לנו עד שעת הדפסת הגליון.

בקשר עם ועידת ״אחדות העבודה״ מבקרים השבוע חברים במושבות ובשכונות ומרצים על הנושא ״לקראת ועידת המפלגה״.

ההרצאות נערכות במקומות אחדים, והן מכוונות אל חברי המפלגה לקראת הדיון בוועידה.

בגליון מן האחד עשר באוקטובר נמסר על הוועידה ועל הנושאים העומדים לפניה.

סבב הרצאות לפני ועידה אינו הסברה בלבד; הוא גם מדידה. מי שעורך אותו יודע בסופו כמה חברים באו לשמוע בכל מקום, ומן המספר הזה נגזרת אחר כך רשימת הצירים.

מועד הוועידה ומספר האסיפות שנקבעו אינם בידיעה שהגיעה אלינו.