ספרייתו של פרופ׳ קליין המנוח מגטינגן, שנרכשה בשביל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית, מוכנה עתה לשימוש ופתוחה לכל הרוצה לעבוד בה.
שלושה עניינים בחיי הרוח מגיעים אלינו היום: ספריה מקצועית שהגיעה מגרמניה אל ירושלים ונפתחה לעבודה, עונת תיאטרון הנפתחת בירושלים ביום הרביעי, ותיאטרון יהודי חדש הקם בבירת אוסטריה.
ומן המודעות שבארץ: נשף ספרותי גדול העומד להיערך בתל אביב במוצאי השבת הבאה, ושורת הרצאות בבית העם, שאנו מביאים אותן בתיבה שבצד.
מן הארץ
אלפי כרכים ברחוב החבשים
ספרייתו המתמטית של פרופ׳ קליין המנוח מגטינגן, כשלושת אלפים וחמש מאות כרכים, הונחה בבנין המכון למתמטיקה שברחוב החבשים בירושלים ונפתחה מעתה לעבודת מחקר.
הרכישה נעשתה בנדיבותו של ה׳ פיליפ ואטנברג מניו יורק, והספרים נמסרו למכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. לפי ההודעה הספריה עשירה במיוחד בכתבי עת מתמטיים שיצאו בכמה לשונות אירופיות, והיא פתוחה לכל הרוצה לעבוד בה; ידיעות על תנאי העבודה, לסטודנטים ולשאינם סטודנטים, נמסרות במכון מדי יום בין השעה עשר לאחת עשרה.
ההדגשה שההודעה מדגישה, שהאוסף עשיר בכתבי עת, אינה הדגשה של מה בכך. בחכמת המתמטיקה אין הספר החדש עיקר, שכן משפט שהוכח פעם אחת אינו מתיישן; העיקר הוא מחזור שלם של כתב עת, כרך אחר כרך ושנה אחר שנה, שכן שם מונחים החידושים בטרם נכנסו אל הספרים. חוקר היושב בירושלים ואין לפניו מחזור כזה נאלץ לכתוב אל אירופה ולהמתין שבועות לתשובה, ולעתים מתברר לו בסופם שהשאלה שהוא שוקד עליה נפתרה שם לפני חמש שנים.
ולשון ההודעה מלמדת דבר נוסף: הספריה פתוחה גם לשאינם סטודנטים. מורה בגימנסיה, מהנדס במחלקת העבודות, פקיד שלמד מתמטיקה בנעוריו ולא הניח את הענין, כל אלה רשאים לבוא. ספריה המיוחדת למקצוע אחד ופתוחה לכל אדם אינה דבר מצוי, ובארץ שבה מספר העוסקים במקצוע זה קטן היא כמעט תנאי לקיומו.
מספר הכרכים הוא מספר שנמסר בהודעה; שמות כתבי העת, שנות המחזורים ומספר מקומות הישיבה באולם לא נמסרו.
מן העולם
התיאטרון האמנותי פותח עונה
ביום הרביעי תיערך בירושלים הפתיחה החגיגית של עונת התיאטרון האמנותי, בנוכחות הקונסולים ופקידי הממשלה הגבוהים, וכן ה׳ זאב ז׳בוטינסקי, שהיה ממדריכי התיאטרון בברלין. ההצגות עצמן תתקיימנה מחר ומחרתיים.
בגליון אתמול מסרנו על הועדה שנבחרה לעמוד לימין התיאטרון בעונתו הראשונה. היום באה העונה עצמה, ועמה שתי ידיעות שהן ענין של אמנות ולא של כסף.
הראשונה: נחתם חוזה בין יורשיו של ז׳ולבסקי ובין באי כוח התיאטרון האמנותי הארצישראלי, המוסר לתיאטרון רשות יחידה להצגת ״שבתי צבי״ בעברית. רשות יחידה פירושה שאין להקה אחרת בארץ רשאית להציג את המחזה הזה בלשון העברית כל ימי החוזה. להקה צעירה שקנתה לעצמה מחזה גדול אחד ורשות בלעדית עליו קנתה לעצמה יותר מהצגה: קנתה נכס שאפשר לחזור ולהציגו בכל עונה, ואפשר לצאת עמו אל המושבות ואל הערים.
והשניה: התיאטרון מוציא לאור לכל הצגה חוברת תכניה רשמית, ובה מאמרים הנוגעים לאמנות הבימה ולבעיותיה, וכן קלישאות של משחקים ושל תפאורות. חוברת התכניה הראשונה מוקדשת למולייר, בקשר עם הצגת ״הרפגון״, והשניה לסטרינדברג, בקשר עם הצגת ״המדורה״. תיאטרון שמדפיס מאמר על בעיות הבימה בצד רשימת המשחקים אינו מוכר כרטיס בלבד; הוא מלמד את קהלו לראות. וקהל שלמד לראות הוא הקהל היחיד שאפשר להציג לפניו בעונה הבאה מחזה קשה יותר.
מה יוצג בפתיחה עצמה ביום הרביעי, ומי מן המשחקים יעלה על הבימה, אין ההודעה אומרת.
תיאטרון יהודי חדש בוינה
נמסר כי בוינה הוקם תיאטרון יהודי לעונה הקרובה, בתקציב של מאתים וחמישים אלף דולר.
הסכום הזה, אם נמסר כהלכה, אינו סכום של להקה נודדת אלא של בית. להקה נודדת שוכרת אולם לשבוע, לוקחת עמה תפאורה מקופלת ומשלמת לשחקניה לפי הצגה; תיאטרון שיש לו תקציב לעונה שלמה חותם עם שחקניו לשנה, מכין רפרטואר מראש, ויכול להרשות לעצמו חזרות ארוכות על מחזה שאינו בטוח בהצלחתו. ההפרש שבין שני הדברים האלה הוא ההפרש שבין הופעה ובין מוסד.
ואולם הידיעה שהגיעה אלינו אינה מוסרת לא את שם התיאטרון, לא את שם מנהלו, ואף לא באיזו לשון יציג, אם בגרמנית של בירת אוסטריה או באידיש. שלוש השאלות האלה קובעות בדיוק מי יהיה קהלו, ואין אנו מוסיפים על הנמסר דבר.