דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · ג׳ בחשון תרפ״ז · 11 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · א׳ בחשון תרפ״ז · 9 באוקטובר 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

ועדה תסייע לתיאטרון האמנות

ועדה שבראשה יעמוד קולונל קיש נבחרה בידי תומכיו של תיאטרון האמנות שבארץ, כדי לעמוד לימינו בעונתו הראשונה.

מערכה מתוך ׳הדיבוק׳ בהצגת ׳הבימה׳
מערכה מתוך ׳הדיבוק׳ בהצגת ׳הבימה׳

שלושה עניינים בחיי הרוח מגיעים אלינו היום מבית ומחוץ לארץ: תיאטרון המבקש לו עמידה, תמונה היסטורית המצוירת בלונדון, ונשף שהמבקר מצא בו יותר ממה שביקש.

ומן העתונות שבארץ: מאמר ארוך על הראי נוע ועל מקומו בין אמצעי הבידור, שאנו מביאים מעיקרו בתיבה שבצד.

מן הארץ

קולונל קיש בראש ועדת התיאטרון

תומכי ׳תיאטרון האמנות הארץ ישראלי׳, שנוסד בידי חבריו של ׳התיאטרון הארץ ישראלי׳ לשעבר, בחרו ועדה שתסייע לו, ובראשה יעמוד קולונל קיש.

להקה קבועה אינה עומדת על כשרונם של המשחקים בלבד. דרושים לה אולם, רשימת מנויים ואיש שיערוב לעונה שלמה מראש; ועדה של תומכים שבראשה עומד איש צבור היא הדרך שבה קונים עונה, ולא הדרך שבה קונים הצגה.

מה יציג התיאטרון לאחר עונתו הראשונה, והיכן יציג, לא נמסר, ואף שמות המשחקים לא נמסרו. הידיעה שלפנינו היא ידיעה על כסף ועל אחריות, ולא על אמנות; וזה דרכם של תיאטראות צעירים, שתחילה באה הועדה ואחר כך הרפרטואר.

מן העולם

פילכובסקי משלים את התמונה

ציור: שלושה יהודים יושבים על הספר בבית המדרש
׳בבית המדרש׳, מיצירות הצייר פילכובסקי

האמן היהודי הידוע מר לאופולד פילכובסקי שב זה עתה ללונדון מביקור בצרפת, ששהה בו ששה שבועות ועסק בלימודי נוף, ועתה הוא עובד על השלמת תמונתו ההיסטורית.

התמונה היא ׳טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית על הר הצופים׳. המעמד עצמו היה באביב אשתקד, ואין הצייר יושב מולו אלא מול רישומים ומול תצלומים, שכן קנבס היסטורי גדול נעשה תמיד לאחר מעשה.

ומלאכתו של צייר כזה אינה בנוף ואינה בבנין. הקושי הוא בקהל: מי עומד בשורה הראשונה ומי מאחוריו, מי נראים פניו ומי גבו. תמונה של טקס היא רשימת נוכחים שאין מתקנים אותה אחר כך, וכל מי שראה את המעמד ההוא יבדוק בה תחילה את מקומו שלו.

ששה שבועות של לימודי נוף בצרפת קדמו לשיבתו אל המלאכה. מה למד שם ומה מכל זה יעלה על הקנבס לא נמסר.

לא קלסי ולא עממי

מבקר ב׳דבר׳ מותח ביקורת על נשף שהוכרז כ׳קלסי עממי׳, וקובע כי לא היה לא זה ולא זה.

טענתו הראשונה נוגעת בתכנית. רומנסות ישנות ושירים סנטימנטליים אינם מוסיקה קלסית, ואף אינם שירי עם; מי שמצרף את שני השמות בכותרת אחת חייב להכריע למי הוא מכוון, ובנשף הזה לא הוכרע.

על הזמרה עצמה הוא מעיר כי קולה של הגב׳ קיפניס קטן מכדי אולם קונצרטים, ועל אחת כמה וכמה מכדי הבימה הפתוחה שבבית העם, וכי השירים הושרו בסנטימנטליות יתרה. את הניקיון ואת הגייתן הברורה של המלים הוא משבח, ומציע להנמיך את הסולם כדי שלא תהא הזמרת נאלצת לעמוד כל העת בצליליה הגבוהים.

וסופה של הביקורת אינו באמנים אלא בקהל. לפי הנמסר ישבו נערים אחדים על משענות הספסלים האחרונים, שרקו וצעקו בין השירים, ולדעת המבקר היה על הסדרנים להשתיקם. נשף מעורב, הוא כותב, אינו היתר להמולה.

עוד נמסר כי נטל חלק בנשף אחד המנגנים הנחשבים שבארץ, ואולם המבקר דוחה את פסק דינו על נגינתו עד לנשף שיטתי יותר, שבו יהיה חלקו ניכר.

קבלת פנים על הסיפון

אתמול נערכה על סיפון אניית המלחמה ׳רויאל אוק׳, העוגנת מול יפו, קבלת פנים לבאי כח העדות המקומיות, ורבים מנכבדי יפו ותל אביב נכחו בה.

בערב נערך נשף ריקודים לכבוד האופיצרים ואנשי הצי בשטח התערוכה שבתל אביב. האולם קושט יפה, הריקודים התחילו בתשע וחצי ונמשכו עד שעה מאוחרת בלילה.

קבלת פנים על סיפון אינה כנשף באולם. על הסיפון בא האורח אל בעל הבית, והרשימה קצרה ונבחרת; באולם בא בעל הבית אל האורחים, והרשימה ארוכה. שני המעמדות נערכו באותו יום עצמו ולאותו כבוד עצמו, ומי שהיה בשניהם ראה שני דברים שונים.