התענינות הנוער העברי בספורט

מלונדון נמסר כי בהתחרות על שם הצ׳מפיון במשקל הזבוב ניצח הצ׳מפיון הנוכחי אלקי קלארק מסקוטלנד את הצ׳מפיון הצרפתי; ובהתחרות על שם הצ׳מפיון במשקל הממוצע ניצח הצ׳מפיון הנוכחי תומי מיליגאן את טד מור מפלימות.

שמו של הצ׳מפיון הצרפתי הגיע אלינו בנוסח שאינו קריא, ואין אנו נוקבים בו. אף מספר הסיבובים ואף דרך ההכרעה לא נמסרו לנו בשני המפגשים, ומשיגיעו יימסרו במקומם.

ומה שיש כאן הוא צד אחד של הספר ולא שניהם. בשתי ההתחרויות עמד בעל התואר מול תובע את התואר, ובשתיהן נשאר התואר במקומו. ערב שבו מגן הצ׳מפיון על עצמו פעמיים ואינו נופל אף פעם אחת נחשב בעיני אנשי המקצוע לערב חסר הפתעות, ואולם למי שבא אל האולם היה זה כנראה הערב היקר שבשבוע.

ביום ראשון של חול המועד סוכות השנה נכנס המועדון היהודי שבבגדאד בשנתו הרביעית, וחגג את היום ברוב פאר. חבריו ערכו הפגנה מענינת לפני קהל בגדאדי גדול, בלא הבדל דת וגזע, וראש העיריה ומושל העיר נכחו אף הם בחגיגה.

מר דוד חכאך, מנהל המועדון, פתח את החגיגה בנאום לבבי ונגע בנחיצות ההתפתחות הגופנית ובדור בריא בגופו וברוחו, והזכיר את התענינותו של עמנו בכל זמן ובכל מקום לפתח את הענף התרבותי הזה.

במשך ארבע שנות קיומו הלך המועדון מחיל אל חיל, ולמרות קשיים טכניים וקשיים אחרים השיג מקום נכבד בעולם הספורט המקומי; ולא פעם אחת הוצגו סרטי התמרונים של הקלוב בבתי הראינוע שבעיר, והם משכו את קהל הרואים. אגודה המגיעה אל מסך הראינוע אינה עוד ענינם של חבריה בלבד.

ולעומת כל אלה כותב סופרנו כי תקוות מייסדי הצופיות נכזבה בנוגע לשיפור היחסים ולקירוב בני הדתות השונות, שהיא המטרה הראשית של מחולל התנועה. אף שהרעיון זורע רגשות נעלים בלב הצופים מבני הדתות, לא נמנעו פרחי הצופים הערבים מהתגרות ומהתנפלות על חבריהם היהודים.

וכן במגרשים שבערי עיראק. המקומות הפתוחים למשחק אינם פנויים ליהודים בכל שעה, ויש מי שעינו צרה בראותם משחקים בכדור או מתאמנים בתמרונים גופניים, ומפריע להם בזריקת אבנים.

ואף על פי כן, כותב הוא, התקווה עדיין לא נכזבה, ומקווים שיום יבוא ורעיון המייסד יתגשם גם במדינתנו, ואהבה וידידות תשרורנה תחת השנאה והתחרות. אנו מוסרים את הדברים כלשונם ואיננו מחמירים בהם ואיננו ממתיקים אותם; מי שכתב אותם יושב שם, ואנו כאן.