רעידת אדמה הרסנית באלכסנדרופול

ד״ר חיים ויצמן, ראש ההסתדרות הציונית העולמית, עושה את דרכו באניה לאמריקה. בשרבורג ירד מן האניה ועלה לפריס לביקור חטוף, ושם קיבל אותו ה׳ אריסטיד בריאן, שר החוץ הצרפתי. ה׳ לאון בלום, מנהיג הסוציאליסטים הצרפתיים, נכח אף הוא בראיון.

שר החוץ הביע את אהדתו לרעיון הקמתו של הבית הלאומי היהודי. בתוך השיחה נגע ד״ר ויצמן בהצעה להרחבתה של ההתישבות היהודית, ובריאן הביע את הסכמתו לרעיון. שם השטח שבו נגע ד״ר ויצמן בא בעתון שלפנינו באותיות משובשות, ואין דרכנו להדפיס מקום שאין אנו קוראים אותו; אם יימסר שוב נדפיסו.

ומסרנו בגליון של אתמול כי המשלחת יצאה מלונדון בבקרו של השני ועשרים בחודש, ועמה ד״ר ג׳ורג׳ הלפרן וד״ר חיים ארלוזורוב. הביקור בפריס הוא אפוא תחנה שבדרך ולא נסיעה לעצמה, וזה גם שעורו. ראיון חטוף בין אניה לאניה אינו משא ומתן ואינו הסכם, ואהדה שהביע שר אינה מעשה של ממשלה; משקלה יימדד ביום שיובא ענין ממשי לפני אותה ממשלה עצמה.

ממוסקבה נמסר אתמול כי זינובייב, קמנייב וטרוצקי, מנהיגיה לשעבר של רוסיה הסובייטית, הודחו מחברותם בועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. ההדחה באה אף על פי שהשלושה פרסמו קודם לכן הצהרת חרטה.

ומסרנו על אותה הצהרה בגליון של האחד ועשרים בחודש, ובאותה שעה לא היה אפשר לדעת מה תהיה אחריתה. עתה היא ידועה: ההצהרה נתפרסמה והחברות ניטלה. מי שחוזר וקורא את שני הדברים יחד רואה שהחרטה לא היתה תנאי להשארה אלא תנאי לדבר אחר, ומה הוא אותו דבר אין הכבל אומר.

ובאותו בוקר עצמו הגיעה אלינו ידיעה הפוכה. עתון שלפנינו מוסר ממוסקבה כי סטלין בא לידי הסכם עם האופוזיציה בדבר הנחות ובדבר מנויים ממלכתיים. אנו מדפיסים את שתי הידיעות זו מול זו ואין אנו מכריעים ביניהן, ואולם מצינים אנו כי הראשונה מפורטת ונוקבת בשלושה שמות ובגוף אחד, והשניה כללית ואינה נוקבת במה הוסכם ועל מה.

וחברות בועד המרכזי אינה משרה ואינה מנוי ממשלתי. זהו הגוף שבו נקבעים הקוים שעל פיהם נוהגת המפלגה, ובארץ שבה מפלגה אחת שולטת הרי זה מקום שממנו יוצאות ההוראות אל המשרדים. הדחה ממנו אינה אפוא ענשו של אדם בלבד; היא קביעה מי יושב במקום שבו נחתכים הדברים.

שר הפנים הבריטי, סיר ו. ג׳וינסון-היקס, אסר על ה׳ ארתור ג׳. קוק, מזכיר התאחדות הכורים, לשאת דברים באספות פומביות שנועדו להיערך אתמול במידלנדס. המשטרה מנעה ממנו לדבר בפקודת שר הפנים, ואלפי שוטרים הועברו למידלנדס לשמור על מקומות האספות. העתונות בלונדון עוסקת בכך הרבה הבוקר.

השר פעל מכוח חוק תקנות השעה, שעדיין עומד בתקפו לאחר שאושר בבית הנבחרים לפני פגרת הסתיו. כלומר, לא נעשה כאן דבר חדש בחקיקה; נעשה שימוש בכלי שהונח בארון בשעת השביתה הגדולה ולא הוצא ממנו. מי שאישר את החוק באביב אישר גם את האפשרות הזאת, בין שנתן דעתו על כך ובין שלא נתן.

ובאותם ימים החליטה מועצת ההסתדרות הכללית של פועלי אנגליה לכנס ביום השמיני בנובמבר ועידה של אכסקוטיבות האגודות המקצועיות הנתונות לה, כדי לדון בהטלת מס על שכר כל האגודות לטובת הכורים השובתים. בשאלת האימבארגו, הוא האיסור על הבאת פחם מן החוץ, הוחלט שיכריעו האגודות הנוגעות בדבר ולא המועצה.

ועוד נמסר כי בעוד חברי הועד הפועל של התאחדות הכורים יושבים בלונדון, ינהלו צירי הכורים את התעמולה במחוזות. ושני הדברים הללו, האיסור על נאום אחד וחלוקת התעמולה בין מרכז ובין מחוזות, אינם ענין אחד ואינם זרים זה לזה: מי שאסור עליו לדבר בעיר אחת שולח אחרים לדבר בעשרות ישובים, ומי שמבקש למנוע קול אחד מוצא לפניו קולות רבים.

נזקי שביתת הפחם במסחר ובתעשיה באנגליה מתפרסמים הבוקר בשני עתונים, וצורתם אחת. המאזן הפאסיבי, הוא עודף האימפורט על האכספורט, גדול בספטמבר זה בהרבה מזה שבספטמבר אשתקד. מאז הראשון במאי מיבאת אנגליה פחם במקום לייצאו, ובפחם לבדו הפסידה במאזן המסחרי עשרות מליוני לירות. הסכומים הכספיים עצמם באו בשני הגליונות בספרות משובשות, ולפיכך אנו מוסרים אומדן ולא סכום.

ואלה הדברים הנקובים בשמם ובמספרם. במערב שוטלאנד עומדים כבשני מתכת מחוסר פחם, ובהם מפעל פלדה גדול המעסיק עשרת אלפים איש; בית חרושת במידלסברו עובד משמרת אחת בלבד; בקמברלנד כבשנים מושבתים; במקומות בנין האניות שעל נהר הטיין עובד חלק קטן בלבד, ועל הויר עשרה. במחוז אחד ביורקשיר עובדות מאות בתי חרושת לארג המעסיקים למעלה ממאתים אלף פועל בזמן מקוצר, וכן רוב הפועלים בלנקשיר בתעשית הארג והמכונות. מכל מחוזות התעשיה מתקבלות ידיעות על כבשנים שנסגרו ועל עבודה בזמן מקוצר.

וראוי להעיר מה פירושו של כבשן מושבת, שכן אין הוא כמכונה שמעמידים אותה וחוזרים ומפעילים אותה. כבשן מתכת עומד חם, ומשעה שהוא מצטנן אין החזרתו לחומו ענין של יום. לפיכך מפעל פלדה שהעמיד את כבשניו מחוסר פחם אינו מפסיד את ימי ההעמדה בלבד, אלא גם את הימים שיעברו עד שיחזור להיות מה שהיה.

ו״עבודה בזמן מקוצר״ אף היא לשון שראוי לפרשה. אין היא פטורין ואין היא שביתה: הפועל נשאר רשום במפעל ועובד שלושה ימים או ארבעה במקום ששה, ושכרו מתקצר עמו. מאתים אלף פועלי ארג במחוז אחד העובדים בזמן מקוצר אינם מאתים אלף מחוסרי עבודה ברשימות, ובכל זאת הם מאתים אלף בתים שהכנסתם נתמעטה.

כנסיית הקיסרות הבריטית דנה בשאלת האחדות הקיסרית וההגנה. על סדר יומה כוחו של הצי הבריטי, שהוא המגן היסודי על הקיסרות, והכוחות שבאויר וביבשה הדרושים עוד להגנה; ועמהם קביעת אופני ההגנה הדרושים לכל מדינה ממדינות הקיסרות במזרח ובמערב.

ובכלל זה נדונה מדיניות הממשלה בים התיכון ובכל הענינים הקשורים בה, מטנג׳יר ועד מצרים, בים האדום, במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון והרחוק. ולעומת זאת נמסר כי אנגליה ומושבותיה אינן נושאות בד בבד בעול ההגנה, ושעל הצי מוציאה אנגליה לבדה. הסכום השנתי שנקבה בו הידיעה משובש בדפוס, ואין בידינו למסרו.

ומסרנו בגליון של אתמול את דברי מיניסטר המושבות באותה כנסיה על ארץ ישראל. היום אין הארץ בסדר היום כלל, והדיון הוא בצי ובהגנה; ואולם הרשימה שמנינו למעלה עוברת מטנג׳יר ועד מצרים ודרך הים האדום והמפרץ הפרסי, וארץ ישראל יושבת בתוך הקו הזה ולא בשוליו. דיון על דרכי הים אל המזרח הוא דיון על החוף שבינתים, אף אם אין שמו נזכר.

ובאותה פנה של המפה ידיעה אחת שהיא מעשה ולא דיון: הושלמה סלילת קו הרכבת המקשר בין טנג׳יר לפאס שבמרוקו, לאחר שהיה מושבת כמה שנים בגלל מלחמת עבד אל-כרים. מסילה שנגמרת היא דבר שאפשר למודו, ואילו תכנית הגנה שנדונה בועידה אינה נמדדת אלא לאחר שנים.