מלונדון נמסר הבוקר כי ועד הפועל של קונגרס ההסתדרויות המקצועיות מנהל בהצלחה תיווך בסכסוך המכרות, וכי מקוים שהמשא ומתן בין בעלי המכרות ובין הכורים יתחדש מחר.
שתי ידיעות באו אלינו הבוקר מאותה עיר ועל אותו סכסוך. האחת אומרת כי המאמצים ליישוב שביתת הפחם נושאים פרי וכי ועד הפועל של הכורים מגיש הצעות חדשות, והשניה אומרת מספר. פתחנו בראשונה ונסיים בשניה, מפני שזו נאמרה בלשון של תקוה וזו בלשון של חשבון.
ובלשון הראשונה יש לדקדק. תיווך אינו הסכם, והודעה שהמאמצים נושאים פרי אינה הודעה שנחתם דבר. נמסר כי מקוים לחידוש המשא ומתן ביום השני, הוא יום מחר, וכי בידי ועד הפועל של הכורים הצעות חדשות שהוא מגיש. מה כתוב בהן אין הידיעה אומרת, ואין אנו משלימים את החסר מדעתנו: הסכסוך הזה נמשך חדשים רבים, ולא אחת נמסר בו על מאמצים שהעלו ולא הולידו.
והמספר. מלונדון, בשלושים באוקטובר, נמסר כי לראשונה מאז פרוץ הסכסוך במכרות הגיעו מכרות הפחם הבריטיים לתפוקה כוללת של מיליון טונה פחם בשבוע אחד, וכי הדבר בא מחזרתם של מספר רב של עובדים אל הבורות. זהו המשפט כולו, ושתי מלים בו הן העיקר: לראשונה, ובורות.
מפני שתפוקה אינה מצב רוח. כל עוד אין הכורים יורדים אל הבור אין פחם, ואין זה משנה מה מוחלט באולמות לונדון; ומשעה שהם יורדים, נמדד הדבר בטונות ולא בהצהרות. על כן אומר המספר הזה שני דברים בבת אחת: שהעבודה חוזרת במקצתה, ושהיא חוזרת בלא שנחתם הסכם. ומי שחוזר אל הבור קודם ההסכם חוזר בתנאים שלא הוא קבע אותם. כמה הם החוזרים ובאיזה מחוז, אין ההודעה אומרת, ואנו מוסרים את הסך הכולל בלבד.
ומעבר לתעלה נמסר כי השביתה שבמכרות אנגליה פגעה בייצור הפחם ובתעשיות שבצרפת, בבלגיה ובגרמניה. הידיעה הזאת באה אלינו בלשון כללית, בלא פרוט של ענף ובלא מספר. ואף על פי כן יש בה מה שאין בהודעות היוצאות מלונדון: מי שמבקש לדעת מה גדלו של הסכסוך הזה אינו מודד אותו באנגליה לבדה.
מוסקבה מכירה בחובותיה
ממוסקבה נמסר, בשלושים באוקטובר, כי לפי ידיעות מוקדמות צפוי שינוי במדיניות החוץ של הממשלה הסובייטית בשני ראשים: נטישה גמורה של מדיניות התעמולה בחוץ לארץ, והכרה בחובות רוסיה לארצות אחרות.
ולשם הסדר הענין יכנסו הסובייטים ועידה בינלאומית של נושי רוסיה, והעיר שנקבעה לה היא וינה. אנו מדפיסים את הדברים בלשון שבה נמסרו, כידיעות מוקדמות ולא כהודעה רשמית; ואין אנו קובעים מתי תתכנס הועידה ומי יבוא אליה. מוסקבה הודיעה על הכונה ולא על המועד, ומי שעוקב אחר רוסיה הסובייטית מכיר את ההודעות המוקדמות האלה ויודע מה כוחן.
ומה היא ועידה של נושים. כשממשלה נוטלת על עצמה חובות ואינה פורעת אותם, מתכנסים אלה שהכסף שלהם בידיה, בנקים ואוחזי אגרות, ויושבים עם החייב כדי לקבוע מה ישולם, מתי ובאיזה סדר. ושני הראשים שבידיעה אחד הם: מי שמבקש אשראי בבורסות אירופה אינו יכול להחזיק בשתי ידים, באחת תעמולה ובאחת בקשת הלואה.
שמן על גוש בתים בקלקותה
מלונדון נמסר, בשלושים באוקטובר, כי מברקים מקלקותה מוסיפים פרטים על היריבות שבין ההינדוים והמוסלמים, היריבות שהביאה שם למהומות ולשפיכות דמים.
הפרק האחרון שבה, כך נמסר, הוא גלוי מחשבת זדון לטבוח במוסלמים: גוש שלם של בתים בעיר הוצף שמן, ואילולא נחשף הדבר לא היה ספק שהיתה שם תבערה. שם הרחוב אינו בהודעה ומספר הבתים אינו בה, ואנו מוסרים את עצם הדבר. ואת המלה אילולא אנו מדפיסים כפי שנמסרה: הדבר נחשף, והתבערה לא היתה.
והעיר קלקותה אינה עיר קטנה, והיא מן הגדולות שבהודו הבריטית, עיר נמל וערוב של עדות. מהומה שפורצת בעיר כזאת אינה נשארת ברחוב שבו פרצה, ומי שקרא בשנה הזאת על הודו קרא יותר מפעם אחת על אותה יריבות עצמה. אנו מוסרים את הידיעה ואין אנו מוסרים תחזית.
מי יירש את אסקוית
העתון הערבי ״כרמל״ מודיע כי עם התפטרותו של הלורד אוכספורד ואסקוית מהנהגת הליברלים הבריטיים עומדים לורד גריי, לורד רידינג, סיר הרברט סמואל ומר לויד ג׳ורג׳ כמועמדים לתפקיד.
וארבעה השמות האלה אינם אותם שמות שנמסרו אלינו בתחילת השבוע, ועל כן אנו מדפיסים אותם: ברשימה שבאה לפני כן נזכר שם אחר, ועתה נזכרים אלה. מי שמונה מועמדים לתפקיד שלא נפל עדין בגורל מונה אותם מפי שומעים, וארבעה שמות הם סימן שהענין פתוח ולא סימן שנסגר.
ואותו עתון אינו מסתפק ברשימה. הוא תמה על סמואל ועל רידינג, שהם אנגלים בכל רמ״ח אבריהם ונושאים משרות רמות באנגליה, ובה בעת ציונים העובדים לבנין בית לאומי יהודי, וכיצד יוכלו להיות נאמנים לשניהם. זו טענת העתון ואנו מביאים אותה כטענתו; ולקורא כאן יש בה ענין מיוחד, שכן סיר הרברט סמואל היה הנציב העליון הראשון בארץ הזאת, ומי ששאל את השאלה הזאת בעתון ערבי שאל אותה על איש שהצבור כאן מכירו היטב.
ליברלים ואנשי כפר באוסטרליה
נמסר כי בחבל דרום אוסטרליה חברו המפלגה הליברלית ומפלגת הכפר, שהיו יריבות עד כה, בהסכם הדדי על המושבים, ושתיהן בטוחות בהכשלתה של מפלגת העבודה שבאוסטרליה בבחירות שתהיינה בשנה הבאה.
ראש המיניסטרים שם, מר היל, אמר כי יקשה על המנהיגים להסביר את החבור הזה לבוחרים שטעמו את מדיניותה המתקדמת של העבודה; ומנהיג האופוזיציה, מר ר. ל. בטלר, אמר באספת הליברלים כי גובר החשש שרסן השלטון יגיע בסופו לידי חוג מהפכני המונהג מבית ההסתדרות. ואין זו ההסתדרות שלנו אלא בית הועד של הסתדרויות העובדים שם, וכך יש לקרוא את דבריו.
ושני הדברים האלה אינם סותרים זה את זה אלא מבארים זה את זה. שתי מפלגות שהיו יריבות אינן מתחברות מפני שהשקפותיהן התקרבו אלא מפני שהן מונות את המושבים; ומי שמונה מושבים בטרם בחירות מודה בזה שאינו בטוח בכוחו לבדו. ואת הצרוף הסכם הדדי על המושבים יש לקרוא כפשוטו: בכל מושב מעמידה אחת מהן מועמד והשניה מסתלקת, כדי שלא יחלקו ביניהן את אותם קולות עצמם. ואת שתי השותפות יש למנות בשמן: המפלגה הליברלית מצד אחד, מפלגת הכפר מצד שני.