דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · כ״ד בחשון תרפ״ז · 1 בנובמבר 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ב בחשון תרפ״ז · 30 באוקטובר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שני, כ״ד בחשון תרפ״ז, 1 בנובמבר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

מחר הקלפי בארצות הברית

מחר, ביום שלישי השני בנובמבר, נערכות הבחירות בארצות הברית: נבחרים כל ארבע מאות שלושים וחמישה חברי בית הנבחרים ושליש מחברי הסינט. שני העתונים שבידינו כ...

פוליטיקה

״מעשה שגעון וחטא כאחד״

כך קורא ׳הארץ׳ במאמרו הראשי של הבוקר להחלטת הסתדרות בעלי הבתים לצאת מן הבחירות בתל אביב.

מקומון

משוחררי הצבא יצעדו לירושלים

ארבעה ענינים עומדים הבוקר בראש המדור: מועדון הבוחר ועד ומחליט על מצעד, ספריה הפונה אל הצבור בבקשת מפות, כספת שנפרצה ולא נלקח ממנה דבר, ופרדס שבאו אליו...

כלכלה

ויצמן בראש הועידה הכלכלית

נוסח החלטותיה של הועידה הכלכלית נדפס כאן בגליון קודם, ועתה בא דין וחשבון מפיו של ד״ר ויצמן על מה שדנה בו הועידה ועל מה שלא העלתה על הפרק במתכוון.

גלגלים, מסילות וכנפיים

ארבעה וחצי קילומטרים אל הים

הכביש הראשי של עיר הקורדני נסלל באורך ארבעה וחצי קילומטרים לערך, מגבעת הקורדני ועד שפת הים. הוא חוצה את הדרך חיפה-עכו כשני קילומטרים מן הים, ובעוד כאר...

מדע וטבע

קבלת פנים לפרופ׳ קלוד

פרופ׳ אנרי קלוד, הפסיכיאטר הצרפתי הנודע, הרצה אתמול בשעה ארבע אחר הצהרים באוניברסיטה העברית על הפסיכואנליזה, ובאולם נכחו רופאים רבים ובאי כח הממשלה וה...

ידיעות הארץ

המערכת מסתייגת ממאמרה

מאמרו הראשי של ׳דאר היום׳ מאתמול, מפרי עטו של מר בן אב״י, דבר על ״עשרת אלפי איש״. היום מביאה מערכת אותו עתון את דבריו ומוסיפה שבהרבה הנחות אין היא מסכימה לדבריו כלל, וביחוד כשהיא מוצאת בהם הגזמה.

המספר של עשרות אלפי יהודים רעבים ללחם בארץ ישראל הוא, לדברי המערכת, ״מוגזם מאד ולא אמת״. בכל זמן ובכל מקום, היא כותבת, יש רעבים ללחם בתל אביב ובירושלים, ונמצאים כאלה גם בוורשה ובמקומות אחרים. ואת הארץ היא מתארת בשני מחזות מקבילים: אנשים השואפים לעבוד ולהרויח לחם חוקם ואינם משיגים, ורבים מהם חלוצים שבאו אל הארץ כדי לבנותה ולהבנות בה; ולעומתם אנשים המתענגים על מותרות נפרזים.

עיין בפנים
תרבות
אזכרה למיסדת ״שולמית״

ועל מקרי שליחת היד בנפש היא מפורשת: עשרות של חלוצים וחלוצות שלחו יד בנפשם, אבל אסור לומר ששליחת יד זו היתה בשל רעבונם, מפני שזה לא אמת, וכמה וכמה סבות אחרות וגורמים נפשיים אחרים הביאו לתוצאה הזאת. היא קוראת להזהר מאד מכל הגזמה, ״שאי זהירות כזו איננה אלא חטא לאומי״, ולא רק מפני שהיא מזיקה לנו במובן הלאומי והמדיני; ומוסיפה שבמשך היום האחרון נתקבלו במערכת מכתבים רבים המביעים תודה על אומץ הלב להגיד את האמת המרה, ואחדים מהם נדפסים היום בעתון.

ספורט

גביע כסף מידי שען

פרס המנצחים בחיפה לא בא מקופתה של אגודה אלא מידיו של אדם פרטי: שען מקומי בשם מינצני, שהעתון קורא לו חובב הספורט המקומי, נתן את גביע הכסף.

להמשך קריאה ←
מקומון

משוחררי הצבא יצעדו לירושלים

ארבעה ענינים עומדים הבוקר בראש המדור: מועדון הבוחר ועד ומחליט על מצעד, ספריה הפונה אל הצבור בבקשת מפות, כספת שנפרצה ולא נלקח ממנה דבר, ופרדס שבאו אליו פועלים מח…

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

״מגבית החודש״: משכורת חודש אחד

הועד המרכזי של הסתדרות הפקידים קבל בישיבתו המלאה הצעה למגבית של משכורת חדש אחד מכל עובד בעבודה קבועה, וההחלטה הובאה בו ביום לפני ועידת ״אחדות העבודה״ ונתקבלה בהתלהבות.

קהל נאספים באולם ועידה, תמונה מן התקופה
קהל נאספים באולם ועידה, תמונה מן התקופה

בישיבתו המלאה מן התשעה ועשרים באוקטובר דן הועד המרכזי של הסתדרות הפקידים בארץ ישראל במצב הקשה בארץ, וקבל שלוש החלטות שנמסרו הבוקר בשלושה עתונים כאחד. בראשונה שבהן הוא מכיר במצב שבו נתון כיום הישוב וביחוד צבור העובדים, מעריך את השתתפותו של צבור הפקידים המאוחד במפעל ימי העבודה, ומוצא שהמצב הנוכחי מחייב את המוסדות הלאומיים ואת כל חלקי הישוב לפעולה מאומצת ותכופה לתקון המצב.

ההחלטה השניה היא העיקר: המרכז מקבל בשביעת רצון את ההצעה בדבר מגבית בשעור משכורת של חודש אחד בין צבור הפקידים וכל יתר העובדים בעבודה קבועה, כגון המורים והרופאים. ועל מקורה של ההצעה מדגיש הנוסח דבר אחד, והוא שבאה מבין צבור הפקידים עצמו ולא הוטלה עליו מלמעלה. ה״פלשתין בולטין״ מוסר את הדבר בלשון קצרה: ההסתדרות רואה בעין טובה את התכנית לאסוף משכורת חודש בקרב הפקידים ושאר העובדים, כגון מורים ורופאים.

ההחלטה השלישית מעבירה את הדבר מן ההצהרה אל המעשה. הועד המרכזי פונה אל הועד הפועל של הסתדרות העובדים העברים הכללית שיכנס מועצה תכופה עם קבוצי העובדים המאורגנים מבין הפקידים, המורים, הרופאים ושאר העובדים בעבודה קבועה, ושהמועצה הזאת תדון ותחליט על הגשמה תכופה של ״מגבית החודש״ בקרב הצבור בארץ. מי יכנס את המועצה ומתי, אין בהחלטה.

אל הצבור הגיעה ההחלטה בו ביום ובדרך שאינה שגרה. בישיבת הבוקר של ועידת ״אחדות העבודה״, בגמר הרצאתו של י. טבנקין ולפני ההפסקה, הביא החבר גלויברמן, מזכיר הסתדרות הפקידים, את החלטת המרכז בדבר נכוי משכורת חודש לפני הועידה, והידיעה נתקבלה בהתלהבות. על דיוני הועידה עצמה במדור הפוליטיקה שבגליון זה.

וראוי לציין שההחלטה לא נולדה ביום אחד: באותו גוף עצמו, בישיבה מלאה מן העשרים באוקטובר, נתקבלו שלוש החלטות מקבילות, ובהן תמיכה בתכנית לאסוף ימי שכר מפקידים עובדים לטובת מחוסרי העבודה וקריאה אל המוסדות הלאומיים לעזור לשים קץ למצב. תשעה ימים הפרידו בין ימי השכר ובין החודש השלם. ובעתונות היום מתנהל ויכוח על מדת חריפותו של המשבר, ואף מערכת ׳דאר היום׳ מסתייגת היום מדברי מאמרה מאתמול; אלא שהחלטת הפקידים אינה אומדן של המשבר אלא מדה שנקבעה, חודש אחד מכל מי שיש לו משכורת חדשית קבועה.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

ההתישבות העובדת במספרים

בועידת ״אחדות העבודה״ הרצה ה׳ א. מ. קולר ממרכז החקלאות העובדת על סטטיסטיקת ההתישבות העובדת בארץ, ומן המספרים שמסר אפשר למדוד את העשוי. משנת 1923 ועד תחילת 1926 עלה מספר הפועלים בישובים החקלאיים מאלף שש מאות עשרים ושמונה לאלפים שמונה מאות ושמונה עשר, וההתפתחות הפנימית שבמשקים היא שאפשרה את הגידול הזה.

השקעות קרן היסוד והקרן הקימת עד סוף 1926 הגיעו, לדבריו, לארבע מאות שמונים ושמונה אלף ושש מאות לירות מצריות, לעומת שבעים וחמישה אלף ושלוש מאות לירות מצריות בשנת 1925, ומלבד הפיק״א, ישובי הפועלות, טירה וכרכור.

ועל היבול: בשנת 1925 היה יבול החטה שמונים קילוגרם לדונם בממוצע, חמישים במינימום ומאה וששים במקסימום, לעומת מקסימום של מאה ועשרים וממוצע של שבעים בשנת 1924. במשך השנה היה גרעון של אחד עשר אלף ושמונה מאות לירות מצריות, ובששה משקים היה רווח.

אלפים בהלוית הרב פינטו

בערב שבת שעברה נפטר בירושלים, ממחלה שתקפתהו, אחד ממובחרי רבני העדה הספרדית ודייניה, הרה״ג אברהם פינטו, בשנת החמישים ואחת לחייו. בליל מוצאי שבת, כשהודע דבר מותו הפתאומי, הוכרז בבית הדין הצדק על ההלויה.

קהל רב מכל העדות השונות שבירושלים בא לחלוק לנפטר את כבודו האחרון: ספרדים, מערבים, בוכרים, קורדים ואשכנזים, כל תלמידי ישיבת ״פורת יוסף״, ״ועד העדה הספרדית״ בראשות נשיאם, שהמנוח היה אחד מחבריו, ואנשים מן השכונות שמחוץ לעיר; ומשערים את מספר המשתתפים בלויה ביותר מאלפים איש. הספידוהו הרב בן ציון חזן מישיבת ״פורת יוסף״ בבית הכנסת ״משגב לדך״, והרב נסים בבית הכנסת ״איסטאמבולים״, וכן בתלמוד תורה הספרדים, וכל המספידים תארו את אישיותו ואת מעלותיו התורניות.

המנוח היה אחד הלמדנים המפורסמים שבעדה, תלמודי גדול ודרשן, שקד על למוד התורה והתפרנס מיגיע כפו. הוא נולד לרב ר׳ ברוך פינטו, ששמש בבית הדין הצדק בזמן הרב אשכנזי, ושמש שנים מורה לתלמוד בתלמוד תורה הספרדים; בפרוץ המלחמה העולמית נסע לערי בוכארה ונשאר שם כל ימי המלחמה, ומשם יצא בתור שליח לערים אחרות, ובשובו ירושלימה נתקבל בישיבת ״פורת יוסף״ והיה אחד החברים המתמידים והשוקדים בתורה. בבחירות האחרונות לעדה הספרדית נבחר כחבר הועד ונמנה כחבר בבית הדין הצדק. הוא השאיר אחריו אשה צעירה לימים ויתומה אחת, ואחיו, הרב פינטו, המשמש חכם במצרים.

שבע תחנות לאמהות ולעוללים

תחנות הטפול של ״הדסה״ להנקות ולתינוקות הוקמו בירושלים, בתל אביב, בציפורי, בפתח תקוה, בעין גנים, ברחובות ובבאר שבע, ואלפים ממש של עוללים ולמעלה מאלף אמהות נמצאים תחת השגחתן.

ושני דברים נמסרים על פעולתן, ושניהם נמדדים: התחנות הצליחו להמעיט במדה מרובה את שעור התמותה של יונקים, והביאו למצב נורמלי עוללים חלשים ומתנוונים. והאמהות שהצטיינו בדייקנותן ובמלוי ההוראות צוינו לשבח.

ורשימת המקומות עצמה מלמדת דבר: מבאר שבע שבדרום ועד ציפורי שבגליל, ובתוכה שתי הערים הגדולות ושלוש מן המושבות. זו הרשת הארצית הראשונה בענף הזה שאפשר למדוד אותה במספרים ולא בהצהרות.

צעיר נמצא מורעל בעמק יהושפט

צעיר יהודי נמצא אתמול אחר הצהרים בידי המשטרה, מורעל, ליד שער הכפר סילואן שבעמק יהושפט, מאחורי שער ציון בירושלים. הוא הובא לבית החולים הממשלתי ושוכב שם במצב אנוש. הוא לקח קריאוזול.

שם המשפחה נמסר בידיעה שלפנינו בתעתיק מאנגלית ואין אנו נוקבים בו. ומה הניע את הצעיר אין בידיעה, ואין אנו משערים.

מן הלוח: הערב בתל אביב

הערב בתל אביב: האספה הכללית של בעלי המלאכה חברי הארגון, ברחוב הלל הזקן שמונה עשר; שעור בתולדות התנועה הציונית בצריף העובד; והרצאת ד״ר חבייניק על ״הרופא והחולה״ בבית העם בשעה שש. ובהצגת הסרטים שבעיר ״משרת מויניציה״, על פי אגדה איטלקית עתיקה, והכניסה גרוש וחצי.

ובמועדון ״הפועל הצעיר״, מחר בשבע וחצי בערב, בדירת המפלגה בנחלת בנימין, אספת חברים, ועל הפרק המשך הדיון בשאלת הבחירות לעיריה.

ובירושלים התאספו עובדי בתי המסחר לברזל ולחמרי בנין, בחרו ועד בן חמישה חברים והתחייבו להצטרף להסתדרות.

העולם הערבי

מרבת עמון, מפורט סודאן, מבירות ומאל עריש

אבן סעוד בפורט סודאן

ה׳ פון ווייזל, סופרו של ה׳פוסישה צייטונג׳, שוחח בפורט סודאן עם השולטן אבן סעוד, וראש הוואהאבים מסר לו שלושה דברים.

על תימן אמר: אם האימאם, השליט בתימן, יתנפל על הערים סאביה וגיזאן שבצפון עסיר, העומדות תחת חסותי, אראה את הדבר כמעשה איבה. על הועידה המושלמית הבין לאומית השניה, שתתכנס במכה, אמר שהיא תדון ביסוד שלטון מושלמי בין לאומי בחג׳אז שיהיה חבר בחבר הלאומים. ועל שאלת החליפות אמר שאינה חשובה כל כך בעיניו.

ובאותם ימים יצאו אבן סעוד ובני לויתו מג׳דה למדינה, וזהו בקורו הראשון של ראש הוואהאבים על קברו של הנביא; ומפאריס נמסר כי הנסיך פייסל סעוד, בנו השני, שבקר בלונדון, בהאג ובפאריס, הפליג ממארסיל לחג׳אז, ומנהל עניני החוץ של חג׳אז מלוה אותו בנסיעתו.

כניעה, קרב ובתי ספר בסואידה

שלושה משדרים מבירות מצטרפים לתמונה אחת. בשלושים באוקטובר נמסר כי עבד אל גפאר אל אטרש, שנכנע לצרפתים, בא בדברים עם מנהיגי המרד שנתאספו באל אזרק, והדבר נחשב לצעד ראשון, בתקוה שסולטאן פחה אל אטרש יכנע בתנאים המבטיחים לו ויובילו לחתימת הסכם.

בשלושים ואחד באוקטובר נמסר באופן רשמי על קרב בין המורדים ובין הצבא באל האמה שבסביבות דמשק, שבו נהרגו ארבעה מורדים. ומאותו יום: המצביא אנדריאה מנה קולונל על הענינים הפנימיים בהר הדרוזים והוא התחיל בעבודתו, השלטונות החליטו לעזור לאוכלוסים בבנין בתיהם, ובתי הספר בסואידה נפתחו ולומדים בהם רבים מאוכלוסי הר הדרוזים.

ובגליון של אתמול מסרנו, בלא שם, על מורד שנהרג מפצצת אוירון צרפתי. היום בא הפרוט: האיש היה תותחן מנאבלוס שהצטרף למורדים הסורים והיה מפקד תותחנים, השתתף בתנועה הערבית, הצטרף לצבא הערבי הלאומי של פייסל בדמשק ונלחם בוואהאבים של חג׳אז כשהתנפלו על המלך עלי. העתונים הערביים פרסמו עליו מאמרי זכרון ארוכים ואומרים שזו אבדה גדולה למורדים הסורים. שמו משובש בידיעה שלפנינו, ואף היום אין אנו נוקבים בו.

השייכים לפני מיניסטר המלחמה

בגליון של אתמול הבאנו ידיעה קצרה על בידואים במצרים הדורשים נשק, וכתבנו שאין בה פרוט. היום בא הפרוט, ומתוארך: בעשרים וחמישה באוקטובר בקר אחמד מוחמד קשאבה, מיניסטר המלחמה והצי במצרים, באל עריש בחברת מספר קצינים בראשות המפקד הכללי המצרי, וקבל את באי כח הבדואים היושבים בחבל אל עריש-רפיח.

השייכים בקשו שלושה דברים: שהממשלה לא תנציח את מצב החוק הצבאי בחבלם; שתפטור אותם ממסי החקלאות, באשר הם עניים; ורשות לשאת נשק כדי להגן על עצמם מפני שבטי בדואים פושטים היושבים בחבלים אחרים ומתנפלים עליהם לעתים תכופות. המיניסטר הבטיח לעיין בדרישותיהם.

וכשהועלתה השאלה דבר המיניסטר על גיוס בדואים לצבא המצרי, באשר עתידה להוקם יחידה בדואית. השייכים הכריזו שלא יסכימו לגיוס חובה לעולם, אך יצטרפו לעבודות משמר שונות והם נכונים תמיד להצטרף בשעת חירום; והעירו שהבדואים עזרו לבעלות הברית במלחמה הגדולה.

בקצרה: מרבת עמון ומקהיר

מרבת עמון מודיעים, על פי משדר מדמשק מן השלושים ואחד באוקטובר, כי הועדה לקביעת חוקי הבחירות למועצה הנבחרת במזרח הירדן התחילה בעבודתה; הבחירות יהיו בחודש דצמבר, והמועצה תפתח בראשית השנה החדשה על ידי האמיר עבדאללה. ועוד נמסר כי האמיר הכחיש את הידיעה שהוא יוצא בעוד שבועים ללונדון, ואמר שיבקר בבירת אנגליה רק לאחר פתיחת המועצה הנבחרת.

מ. אנרי פונסו, הנציב העליון הצרפתי בסוריה ובלבנון, החליט לשבת ששה חדשים בדמשק וששה חדשים בבירות, כדי לחקור את מצבה של כל אחת מהן במקום. ומקהיר: הלורד לויד, הנציב העליון במצרים, נוסע לרומא כדי לבוא בדברים עם ממשלת מוסוליני בענין התביעות שאיטליה מעלה בנוגע למצרים ולסודאן.

ועתון ערבי מזכיר לקוראיו כי השני בנובמבר, הוא יום המחרת, הוא יום השנה להכרזת בלפור משנת 1917.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה שלושים ושבעה: הרכבת של מחר

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

חודש אחד, למי שיש לו

מאת יוסף מן השוק

בוקר טוב. בגליון של היום החליטו הפקידים להפריש משכורת של חודש אחד, וזה דבר גדול ואני אומר זאת בלא הסתייגות. ואצלי יש קושי קטן: אין לי חודש. הפנקס שלי הוא לפי יום, וביום של גשם אין בו רשום כלום. הלכתי אל החנוני שבפנה ושאלתי מה שוה חודש שלי, והוא חשב לפי הפנקס שלו ונקב בסכום שאיני מדפיס.

ועוד קראתי הבוקר שהממשלה הכריזה כי מזרח הירדן, בהיותו חלק מארץ ישראל, כפוף לחוקיה ולסדריה, ולפיכך הוצאה פקודה לבטול התארים התורכיים ״פחה״ ו״ביי״ בארץ ישראל ובמזרח הירדן. ובאותו עתון עצמו, בעמוד אחר, קראתי על פיק פחה, מפקד הצבא. אני מביא את שני הדברים כפי שנדפסו, כל אחד בעמודו, ואין לי מה להוסיף עליהם.

ובענין בעלי הבתים שהסתלקו מן הבחירות אמרתי אתמול שאיני יודע איזו מן שתי ההודעות היא הגדולה יותר. הבוקר קורא לכך אחד העתונים, במאמרו הראשי, ״מעשה שגעון וחטא כאחד״, ואני איני כותב מאמרים ראשיים. אני מעיד רק על השוער של החצר שלנו, שהוא הפוסק בכל ריב שבין שמונה עשר הילדים: בשתים עשרה שנה לא הסתלק פעם אחת מן הפסיקה. הוא פוסק, ואחר כך פוסק להפך, ואינו יוצא.

ולפנות ערב בא אל הדוכן אדם ושאל אם המגבית נוגעת גם למי שמשתכר לפי יום. אמרתי שאיני יודע. הוא אמר שאם נוטלים ממנו חודש, יתנו לו קודם חודש. ואחר כך קנה גרוש של גרעינים והלך, ואני נשארתי עם השאלה ועם הגרוש.

דואר הקוראים

יהודית ברזלי, ירושלם

מי בוחר בעברית

למערכת הנכבדה, קראתי בגליון של אתמול את הרשימה על תל אביב בעיני אורח, ובה נאמר שכל העולים פנו מעצמם אל העברית מפני שלא היתה להם שפת יום-יום אחרת משותפת. אני מלמדת בירושלים זה אחת עשרה שנה, ואומרת שלא הנוחות בלבד עשתה זאת אלא גם ההכרח שבבית הספר, שאינו נזכר ברשימה כלל. ומי שרוצה למדוד את הדבר ימדוד אותו בכתות ולא ברחוב.

אליעזר שטרן, חיפה

חרם בבחירות, ומה אחריו

אדוני העורך, בגליון של אתמול נמסרה החלטת בעלי הבתים והמגרשים בתל אביב להסתלק מכל אחריות לנהול העיר. אני סוחר בחיפה ואין לי דעה בעניני תל אביב, אלא שאני מבקש לדעת דבר אחד: מי שאינו מגיש רשימה ואינו מצביע, לפני מי יטען בשנה הבאה כשתעלה שומת המס שלו. העתון מסר את ההחלטה ולא מסר את התשובה הזאת.

מנחם רוזנטל, פתח תקוה

האגרה שלא נמנתה

אדוני העורך, בגליון של אתמול נמסר כי נציב הקרקעות בא בנובמבר כדי להשלים את הרשום של זכויות הקנין בקרקע. אני בעל פרדס שחלקתו גובלת בשלוש חלקות, ושני גבולות סומנו בעץ שנעקר בסערה של אשתקד. העתון מנה את מועד בואו ולא מנה את האגרה ולא את מי שיסמן את הגבול מחדש, ושני אלה הם כל הענין למי שרושמים אותו.

אבידה ומציאה: בקבלת הפנים אצל הקונסול הצ׳כוסלובקי, בבוקר העשרים ושמונה באוקטובר, נלקח בטעות צילינדר סקוטי ובמקומו הושאר צילינדר וינאי. מי שלקח את הכובע בטעות מתבקש לפנות אל הקונסוליה הצ׳כוסלובקית.

הודעות: הקונסוליה הכללית של הריפובליקה הפולנית בירושלים קוראת לאזרחי פולין הגברים מילודי שנות הגיוס 1904, 1905 ו-1906 היושבים במחוז הקונסולרי להרשם במשרד הקונסוליה, מן האחד בנובמבר ועד השלושים ואחד בדצמבר, בימי החול משעה אחת עשרה עד אחת אחר הצהרים. יש להביא את כל התעודות האישיות שהוציאו השלטונות הפולניים.

מסחר: נרשמה שתפות בשם קצורין וכהן, ביפו, בין ה״ה יצחק קצורין ומשה כהן, לסחר בתבואות ולטחינת קמח. שני השתפים, כאחד ולחוד, רשאים לנהל את השתפות.

מסחר: נרשמה שתפות בשם חברת מטעי מגדל, רבינוביץ ושותפו, בין ה״ה אפרים רבינוביץ ומשה גליקין, לנהול משק המטעים, לקניה ולמכירה של סחורות ולסוכנות בהן.

הודעות: הגרלה שנתית של הקבוצות ההדדיות לזמנים ארוכים תערך בתל אביב ביום התשעה בכסלו, בשעה שבע בערב, במקום שיודע לחברים בהזמנה.

מקצועות: מודד מוסמך מקבל עליו מדידת מגרשים, חלוקת נחלות ועריכת תכניות לועדת הבנין. פנו למערכת בשביל ד. א.

עבודה מוצעת: דרוש שומר לפרדס בסביבות חדרה לעונת הקטיף, היודע לרכב על סוס. לפנות אל ועד המושבה.

עבודה מבוקשת: מורה לנגינה בפסנתר, שגמר קונסרבטוריון בחוץ לארץ, מבקש שעורים בבתים פרטיים בתל אביב ובסביבתה. פנו למערכת.

לשכירה: דירה של שלושה חדרים להשכיר בשכונת רחביה שבירושלים, מן הראשון בכסלו ואילך. פנו: ד״ר שטרן, רחוב הנביאים, ירושלים.

למכירה: מכונת תפירה משומשת במצב טוב, ועמה שולחן של עץ אגוז, למכירה מפני העתקת מקום. לפנות בשעות הערב, רחוב יבנה, תל אביב.

שיעורים: שעורי ערב לערבית מדברת, לסוחרים ולפקידים, שתי שעות בשבוע ושיטה מעשית. א. יחזקאלי, רחוב אלנבי, תל אביב.

אבידה ומציאה: נמצא מפתח קטן תלוי בחוט ברזל ברחוב נחלת בנימין, ובעליו יכול לקבלו במערכת בשעות הקבלה.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון

  • ׳דאר היום׳, 1 בנובמבר 1926, עמוד 2
  • ״פלשתין בולטין״, 1 בנובמבר 1926, עמוד 3
  • ׳דבר׳, 1 בנובמבר 1926, עמוד 2
  • ׳הארץ׳, 1 בנובמבר 1926, עמוד 4
  • ׳דבר׳, 1 בנובמבר 1926, עמוד 1