דף הילדים
התוכי שלמד לשתוק
בכפר קטן ליד נהר הירדן חי איכר אחד ושמו יעקב, ובביתו היה תוכי ירוק שקנה בשוק יפו. התוכי הזה ידע לחקות כל קול: את קריאת התרנגול בבוקר, את נביחת הכלב בלילה, ואת קולו של יעקב עצמו כשהוא קורא לאשתו מן השדה.
יעקב היה גאה מאוד בתוכי שלו, והיה מראה אותו לכל אורח שבא לביתו. האורחים התפעלו, והתוכי חזר על כל מילה שאמרו. אך דבר אחד הפריע ליעקב: התוכי לא ידע מתי לשתוק. כשיעקב ישב לנוח אחרי יום עבודה בשדה, התוכי המשיך לצעוק ולחקות קולות. כשהאורחים רצו לדבר בשקט, התוכי קטע אותם.
יום אחד בא לכפר זקן חכם מטבריה. יעקב סיפר לו על הצרה ושאל: כיצד אלמד את התוכי לשתוק? הזקן חייך ואמר: כסה אותו בבד כהה כל יום למשך שעה, ובשעה הזאת שב אתה בשקט לידו. אל תדבר, אל תנגן, אל תרעיש. רק שב.
יעקב עשה כדברי הזקן. כל ערב כיסה את הכלוב בבד ונשאר יושב בדממה. בהתחלה התוכי צעק מתחת לבד, אך לאחר כמה ימים החל להירגע. לאט לאט למד גם התוכי שיש זמן לדבר ויש זמן לשתוק.
כעבור חודש אמר יעקב לזקן: התוכי שלי למד לשתוק! הזקן צחק ואמר: לא רק התוכי למד. גם אתה למדת. כי כדי ללמד מישהו שקט, צריך קודם להיות שקט בעצמך.
חידה
מה הוא הדבר שיש לו ראש ואין לו עיניים, ורגל אחת ואינו הולך?