דלג לתוכן העמוד
bookmark

י״א באלול תרפ״ו21 באוגוסט 1926

מעתמול

מוסף סוף השבוע

יום שבת · י״א באלול תרפ״ו · 21 באוגוסט 1926

מושלי האוניברסיטה העברית נועדו בלונדון

מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים מתגבשים, ריפוי בריקוד לילדים, ואסיפת החקלאות החינוכית

השבוע נועד ועד המושלים של האוניברסיטה העברית בירושלים לישיבה בלונדון, שבה נדונו תוכניות ההרחבה של המוסד ותקציב המחקר. מן הרפואה האירופית מגיעות ידיעות על שיטה חדשה לטיפול בילדים באמצעות ריקוד, ומאסיפת המורים החקלאיים בארץ נשמעו קריאות להרחבת החינוך המדעי במושבות.

מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים ממשיכים לצמוח, שיטות רפואיות חדשות נבחנות בקליניקות אירופיות, והחקלאות המדעית מבקשת מקום בבתי הספר.

מושלי האוניברסיטה העברית נועדו בלונדון
מושלי האוניברסיטה העברית נועדו בלונדון
מבנה האוניברסיטה העברית על הר הצופים
האוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים

ועד המושלים של האוניברסיטה העברית נועד בלונדון

ועד המושלים של האוניברסיטה העברית בירושלים התכנס השבוע בלונדון לישיבה שבה נדונו תוכניות הפיתוח של המוסד ותקציב השנה הבאה.

האוניברסיטה העברית, שנחנכה על הר הצופים באפריל 1925 בנוכחות לורד בלפור ונציגי העולם היהודי, מתקדמת בשלביה הראשונים. המכון למדעי הטבע, בית הספרים הלאומי ומכון המחקר לכימיה כבר פועלים, ועתה מבקש ועד המושלים להרחיב את הפעילות ולפתוח מחלקות נוספות. לדברי מקורות, הדיון בלונדון עסק בעיקר בגיוס תקציבים ממוסדות יהודיים בבריטניה ובארצות הברית, ובמינוי מרצים חדשים מאוניברסיטאות אירופיות.

המושלים דנו גם בשאלת שפת ההוראה. עד כה מתנהלים חלק מן השיעורים באנגלית ובגרמנית, אך ישנה דרישה גוברת להעברת כל ההוראה לעברית. מי שמכיר את הוויכוח שהתנהל לפני המלחמה סביב הטכניון בחיפה יודע כי שאלת השפה אינה עניין טכני בלבד, אלא עניין של זהות לאומית.

תלמידים בשדה חקלאי בארץ ישראל
תלמידי בית ספר חקלאי בארץ ישראל

אסיפת המורים לחקלאות: מדע בשדה

אסיפת מורי החקלאות שהתכנסה בארץ ישראל דנה השבוע בהרחבת החינוך המדעי בבתי הספר החקלאיים שבמושבות.

הדוברים באסיפה ביקשו להכניס שיטות מדעיות מודרניות לתוכנית הלימודים: ניסויים בגידולי שדה, מדידות קרקע שיטתיות, ושימוש בנתוני מזג האוויר לתכנון הזריעה. נמסר כי המורים הצביעו על הפער בין התחנות הניסיוניות, כגון מקוה ישראל ועתלית, שבהן נעשה מחקר חקלאי ברמה גבוהה, לבין בתי הספר הכפריים, שבהם החקלאות נלמדת עדיין בדרך המסורתית.

אחד הנושאים שעוררו עניין מיוחד היה השימוש בזנים משופרים של חיטה ושעורה שפותחו בתחנות הניסיון. התחנה בעתלית, הפועלת תחת פיקוח ממשלתי, בוחנת את התאמתם של זנים אירופיים לתנאי הקרקע והאקלים בארץ. כל חקלאי שזורע זן שנבחן בתחנה יודע שהוא סומך על ניסוי ולא על ניחוש.

ריפוי בריקוד: שיטה חדשה לטיפול בילדים

קליניקות באירופה בוחנות שיטה טיפולית חדשה המשלבת ריקוד ותנועה קצובה לריפוי ילדים הסובלים מבעיות עצבים ושיתוק חלקי.

השיטה, שעליה נמסר בעיתונות הרפואית, מבוססת על ההנחה כי תנועות קצביות ומכוונות יכולות לשקם את הקשר בין המוח לגפיים. הרופאים המטפלים מלווים את הילד בתנועות איטיות שהולכות ומואצות, ומדווחים על שיפור ביכולת השליטה בגפיים אצל חלק מן המטופלים.

אין מדובר בריקוד במובנו האמנותי, אלא במעין תרגול שרירי מודרך הנעשה בקצב מוזיקלי. הרעיון אינו חדש לגמרי: כבר בימי קדם ידעו כי הקצב מסייע לריכוז ולשליטה בגוף. אך עתה מנסים רופאים להפוך את הידע הזה לשיטה רפואית מדידה ומבוקרת. אם הניסויים יוכיחו את עצמם, יש לדמיין כי שיטה דומה תגיע גם לבתי החולים בארצנו.

ים המלח: האגם שבקצה העולם

במורד הרי יהודה, במקום שבו האדמה שוקעת אל מתחת לפני הים בעומק שאין כמותו בעולם, שוכן גוף מים שאינו דומה לשום אגם אחר על פני כדור הארץ. ים המלח, הנקרא גם הים המת, הוא הנקודה הנמוכה ביותר על פני היבשה, כ-394 מטרים מתחת לפני הים התיכון, ומימיו מלוחים עד כדי כך שאין בהם דג ואין בהם צמח.

מליחותו של ים המלח גדולה פי שמונה ויותר ממליחות הים התיכון. הסיבה לכך פשוטה: נהר הירדן ונחלים קטנים מזרימים אליו מים שנושאים עמם מלחים מן הסלעים, אך אין לאגם מוצא לים. המים מתאדים בשמש הלוהטת של בקעת הירדן, והמלחים נשארים ומצטברים דור אחר דור, מאות אלפי שנים.

המלחים הללו אינם רק מלח בישול רגיל. מי ים המלח מכילים אשלגן, ברום, מגנזיום וחומרים נוספים שהכימיה המודרנית מוצאת בהם שימוש רב. מהנדסים ואנשי עסקים כבר בוחנים את האפשרות להקים מפעלים לחילוץ מינרלים מן המים, ונמסר כי חברת פוטאש פלשתין, שקיבלה זיכיון מן הממשלה הבריטית, מתכוונת להתחיל בעבודה בקרוב. אם יצליחו, יהפוך ים המלח ממקום שממה למקור עושר.

למטייל המגיע לחופיו של האגם מתגלה מראה מוזר: המים כה צפופים שגוף האדם צף בהם מאליו, ואין צורך בשחייה. החוף מכוסה שכבת מלח לבנה ונוצצת, ובאוויר נישא ריח גופרית חלש. ביום בהיר ניתן לראות מעבר למים את הרי מואב, אדמדמים וחשופים, וביניהם לבין החוף המערבי משתרע מרחב של שקט שאין כמותו.

מילון הטבע

  • אשלגן (פוטאש): חומר מינרלי המצוי במי ים המלח בריכוזים גבוהים. משמש לייצור דשנים לחקלאות ולתעשיית הכימיה. חילוצו מן המים נעשה באידוי בבריכות רדודות.
  • תחנת ניסיון חקלאית: מקום שבו נבחנים זנים חדשים של גידולים בתנאים מבוקרים לפני שהם מופצים לחקלאים. בארץ ישראל פועלות תחנות כאלו במקוה ישראל ובעתלית.
  • ריפוי בתנועה: שיטה רפואית המשתמשת בתרגולים קצביים לשיקום הקשר בין מערכת העצבים לשרירים. שונה מן הריקוד האמנותי בכך שכל תנועה מתוכננת מראש לפי אבחנה רפואית.

בקצרה

  • מן האופק המעשי: אם מפעלי ים המלח יצליחו בחילוץ אשלגן, עשויה ארץ ישראל להפוך ליצואנית דשנים חקלאיים לשווקי אירופה ואסיה.
  • מודעה בעיתון הרפואי 'לנסט' הלונדוני מזכירה ניסויים בשיפור תזונת ילדים במוסדות חינוך בבריטניה באמצעות תוספות שמן דגים ומיצי פירות.

מקורות

  • ידיעות על ועד המושלים של האוניברסיטה העברית, 19 באוגוסט 1926
  • ידיעות על שיטת ריפוי בריקוד מן העיתונות הרפואית האירופית, אוגוסט 1926
  • ידיעות על אסיפת מורי החקלאות, 20 באוגוסט 1926
  • ידיעות כלליות על ים המלח ומפעלי הפוטאש, 1926