שירות המכוניות ׳קדימה׳, הראשון שהוקם בארץ ישראל, נוסד בשנת 1919, והוא פועל היום מירושלים, מתל אביב ומחיפה.

מי שמונה שלוש ערים מונה למעשה את שלושת הכבישים. שירות מכוניות אינו קם במקום שאין בו דרך סלולה, ואינו מתקיים במקום שאין בו מוסך ואין בו דלק. שבע שנים פירושן שכל אלה נבנו בזה אחר זה: תחילה הדרך, אחריה המכונית, ואחרון המוסך שמחזיק אותה על גלגליה.

וההבדל בין מכונית ובין עגלה אינו במהירות בלבד. עגלה נוסעת כל היום ובאה עם ערב; מכונית הולכת ושבה באותו יום עצמו, ומי שנסע בה עושה את עסקיו וישן בביתו. זהו כל ההבדל שבין נסיעה ובין מסע.

הוזלו מחירי המכוניות האדסון ואסקס, בעשר עד שלושים וחמש לירות מצריות לדגם. סדאן האדסון בת שבעת המושבים ירדה מארבע מאות שבעים וחמש לארבע מאות וארבעים, ומרכב אסקס ירד ממאתים וארבעים למאתים וחמש עשרה.

הוזלה של שלושים וחמש אינה נשמעת גדולה למי שקורא את המספר הראשון, והיא גדולה מאוד למי שעומד לקנות. היא מוציאה את המכונית מידי מי שקונה אותה לכבוד ומעבירה אותה לידי מי שקונה אותה לעבודה: הסוחר, הרופא ובעל הפרדס.

ומן המודעות: מכונית דה דיון בוטון, כך נמסר, עושה מאה ושמונים קילומטר על מלוא דלק אחד. מספר שבמודעה אינו נבדק על ידינו, אך הוא מלמד במה מתחרים היצרנים בשנה הזאת. לא במהירות ולא במספר המושבים, אלא במרחק שבין תחנה לתחנה. בארץ שאין בה משאבה בכל צומת, זהו המספר הקובע אם אפשר לצאת לדרך ארוכה בלא דאגה.

טיסתו של סר אלן קובהם לאוסטרליה ובחזרה הראתה, לדברי מקורות, שהתעופה נעשית עסק שבשגרה ולא מרדף אחרי שיאים.

ההבדל בין שיא ובין שגרה תלוי בשאלה אחת: האם הדבר נעשה פעם אחת בידי איש אחד, או שאפשר לחזור עליו. טיסה ארוכה המסתיימת בשלום מעידה על האוירון פחות משהיא מעידה על מה שהיה מונח בדרך: תחנות שהיה בהן דלק, אנשים שידעו לתקן, ומפות שאפשר לסמוך עליהן.

ומי שעומד על קו הדרך אל המזרח יראה כי ארצנו יושבת עליו ממש. אוירון היוצא מאנגליה אל הודו ואל אוסטרליה עובר על פני הים התיכון ועל פני המדבר, וכל תחנה שבדרך הזאת נעשית חשובה לא בזכות עצמה אלא בזכות מה שעובר מעליה.