נמסר מביירות כי מר נורמן ניירן, מאנשי חברת ההובלה הנושאת את שמו, חזר אל העיר לאחר שהות קצרה בבגדד, והוא מקוה להחזיר בחודש נובמבר את השיירות אל הדרך העוברת בדמשק. עוד נמסר כי מתכוננים להקים בדמשק מוסך גדול, והוא ישמש מרכז לכל עבודות המדבר.

ושיירה אינה מלה של נימוס. בדרך שאין בה כביש ואין בה תחנות נוסעות המכוניות בחבורה אחת, ולא מפני היופי: מכונית אחת שנשבר לה סרן במרחק שלוש מאות קילומטר מכל ישוב היא מכונית אבודה, ושתים הנוסעות יחד מחזירות זו את זו. אותו טעם עצמו שבגללו הלכה הגמלת בשיירה מוליך את הגלגל לנסוע בשיירה.

והחידוש שבידיעה אינו בשיירה אלא במוסך. מכונית שעברה את המדבר אינה כלי שמחנים אותו ודי בכך: החול נכנס אל המנוע ואל המסבים, הגומי נשחק בחצץ, והקפיצים נשברים בחריצים. לוח נסיעות קבוע תובע בית מלאכה בשפת המדבר, שבו תפורק המכונה ותורכב בין נסיעה לנסיעה. לפיכך מוסך בדמשק הוא הודעה על סדר, ולא על נסיון.

ומה שקצר את הדרך הזאת מן שבועות אל ימים אינו המנוע בלבד אלא הידיעה היכן אפשר לדלק והיכן אפשר לתקן. זה שנים אחדות עוברות מכוניות את המדבר הזה, וכל שנה מוסיפה לו עוד נקודה שבה ממתינים לבאים.

דגם של השנה הזאת, מוריס אוקספורד ארבעה עשר חלקי עשרים ושמונה כוח סוס, מוצע במודעה שבעתון כמכונית טיול לארבעה או לחמשה נוסעים, ובארבעה צבעים לבחירה: תכלת, אדום יין, חום ואפור, והרפוד מתאים לכל צבע.

ושני המספרים שבשמה אינם מספר אחד שנשבר לשנים. הראשון הוא הדרגה שעל פיה נגבה המכס באנגליה, והיא מחושבת מקדח הגליל וממספר הגלילים ולא מכחה של המכונה בפועל; השני הוא הכח הממשי שהמנוע מוציא. מכונית שדרגתה ארבעה עשר ומוציאה עשרים ושמונה היא מכונית שהבעלים משלם עליה מכס קטן ומקבל מנוע גדול, וזו כל תועלתה של אותה דרך לבנות מנועים.

ושני חדושים נמנו בה לשנה זו. האחד, פנסים שאפשר להשפיל את אלומתם, והוא ענינו של מי שנוסע בלילה בדרך צרה ואינו מבקש לסמא את הבא מנגדו. השני, מכשיר המווסת את צנון המנוע מאליו: הוא אינו מניח למים להתקרר יותר מן הראוי בבוקר צונן ואינו מניח להם לרתוח בעליה. במודעה נמסר עוד כי המכונית בת ארבע דלתות, ושיש בה מרחב לחמשה אנשים גדולים, ושהגג והיריעות שבצדדים מגינים מן הגשם לגמרי.

ועל כחה נאמר שם כי היא מגיעה למעלה מחמשים מיל בשעה ועושה שלושים מיל בגלון של בנזין, ושהיא בריטית כולה. ולמודעה נספח מכתב מאיש מטע בהודו, הכותב על מכוניתו בת שני המושבים שעשתה אלפי מילין באנגליה ובהודו; הוא מתאר את הדרך האחת המחברת את מחוז המטעים שלו אל העולם, עליה ארוכה ומתפתלת מגובה של פחות מאלף רגל אל גובה של שלושת אלפים וחמש מאות, ואומר כי המכונה עמדה בה. מודעה היא מודעה, אבל דרך הודית אינה מודעה.

הרכבות הממלכתיות מודיעות על קבלת הצעות לחכירת המזנונים שבתחנות חיפה, לוד, ירושלים, זכרון יעקב, טולכרם וצמח, לשנה שמן הראשון בינואר ועד השלושים ואחד בדצמבר של אלף תשע מאות עשרים ושבע. המבקשים לחכור אחד מהם או את כולם יפנו אל מהנדס הדרך והבנינים שבתחנת חיפה בדבר תנאי החכירה, וההצעות במעטפות חתומות תתקבלנה עד יום ה׳, השני בדצמבר; והרכבת אינה מתחיבת לקבל את ההצעה הגבוהה ואף לא כל הצעה שתהיה.

ורשימת ששת המזנונים היא בעצמה מפה. התחנות שבהן כדאי להחזיק מזנון הן המקומות שבהם יש די נוסעים ממתינים, ושני שמות מתוך הששה אינם עיר כלל. תחנה שיש בה מזנון היא תחנה שבה הרכבת עומדת זמן מה, ולא תחנה שבה היא נוגעת ועוברת.

ומן הקצה האחר באה שמועה גדולה הרבה מששה מזנונים. נמסר כי חברת הקבלנות שיצאה מן הזכיון של מברומטיס פטרה את יתר פועליה בארץ, ומנהליה הודו לפועלים על נאמנותם ורמזו כי אפשר שתחזור הנה למפעל גדול; ונשמעת שמועה כי בעליה מנהל משא ומתן עם ממשלות ארץ ישראל, מצרים ובריטניה על בנין מסלה מפורט פואד ועד בגדד, דרך קנטרה, חיפה, עמאן ומדבר סוריה. ויזכור הקורא שאין כאן אלא רמז ושמועה, ושבין רמז ובין פסי ברזל עומדים מדבר שלם ושלוש ממשלות.