השחיטה עברה אל בית המטבחיים שביפו
הסדר ארעי הוא, ועליו מתנהל עתה משא ומתן בין שתי העיריות.
בעקבות איסור הממשלה לשחוט בבית המטבחיים הארעי והבלתי משוכלל שבחצר לבקוביץ, העבירה הנהלת העיריה את השחיטה אל בית המטבחיים החדש והמשוכלל של עירית יפו, שבשכונת אבו כביר.
ידוע כי תקנה זו היא למעשה הסדר ארעי, ולפיכך באה הנהלת העיריה בדברים עם עירית יפו בענין תנאי השימוש בבית המטבחיים שם. ראש עירית יפו דורש הסכם לשנה וחצי, ועירית תל אביב מבקשת שנה אחת בלבד. ההצעה שעל הפרק היא שההכנסות יתחלקו בין שתי העיריות לאחר ניכוי ההוצאות החדשיות; שיעורי החלוקה שהגיעו אלינו אינם קריאים די צורכם ואין אנו מוסרים אותם.
עוד נמסר כי הווטרינר של עירית תל אביב ישרת גם בבית המטבחיים שביפו, וכי שכרם של העובדים במקום גבוה, ולפיכך יהיה קשה להכניס לשם פועלים יהודים לעבודה. עירית יפו, מצדה, עומדת לתקן את הכביש המוביל אל בית המטבחיים ולהתקין אוטומובילים מיוחדים להובלת הבשר.
שאלה של שנה או של שנה וחצי נראית קטנה, ואינה קטנה כלל. כל עוד ההסכם קצר, אין תל אביב נגמלת מן הצורך להקים בית מטבחיים משלה; ומשעה שההסכם ארוך, ההוצאה נדחית והשאלה נדחית עמה. בענינים כאלה ההפרש שבין שתי השנים הוא ההפרש שבין שכירות ובין ויתור.
על הבטחון ועל מחיר הבשר
לדבריו של ד״ר בוגרשוב על הבטחון בבית המטבחיים ובסביבתו, ולדברי חבר אחר על התייקרות הבשר, השיב היושב ראש כי השלטונות אחראים לסדר ולבטחון במקום.
ובענין ההתייקרות נמסר כי נעשים עתה צעדים לפני הממשלה, כדי שתרשה גם למוסדות צבוריים, כגון ועד הקהלה, להביא בקר לשחיטה. עד עתה ניתן רשיון כזה לאנשים פרטיים בלבד, ולפיכך היו המביאים והמוכרים אותם אנשים עצמם. משעה שיעמוד בשוק קונה נוסף, לא יהיה בידי הקצבים להפקיע את שער הבשר כרצונם; זהו כל הענין, והוא ענין של רשיון ולא של מוסר.
אספת המרכז המאוחד
ועד המרכז המאוחד ערך אספה בתל אביב בשם המועצה, ובה נדון המשבר העירוני והכלכלי שבעיר. ה׳ ישראל רוקח פתח את האספה בשם המועצה של המרכז המאוחד.
לדברי הנואמים, מקורו של המשבר במחלוקות פוליטיות בין הכתות שבמועצה. נאמר באספה כי נציגי המרכז נטלו על עצמם תפקידים ולא יכלו להמשיך בעבודתם, וכי כל פעולה קונסטרוקטיבית נעצרה בשל כך; ומשם נשמעה הקריאה שהגוש המרכזי ישוב ויקח בידיו את הנהלת עניני העיר.
מספר הנוכחים באספה לא נמסר, ואין בידנו את נוסחן המלא של ההחלטות.
מות מלח מאנית המלחמה רויאל אוק
המלח נפל מחלון בקומה הרביעית של אכסנית עולי הרגל שבעיר העתיקה ומת במקום.
המלח אלברט אדוארד יודן, בן עשרים וחמש, מאנשי צוותה של הסיירת רויאל אוק שמצי הים התיכון, העוגנת מול יפו, בא לבקר בירושלים עם מלחים אחרים, ומצא את מותו בערב יום חמישי בנסיבות טרגיות.
הוא נפל מחלון שבקומה הרביעית של הקאזה נואובה, אכסניית עולי הרגל שבעיר העתיקה, ומת במקום. חקירת סיבת המוות נערכה בבית הנציבות אתמול בבוקר, בשעה שמונה וחצי, בפני חוקר מקרי המוות מר ר. א. ה. קרוסבי.
הלוויה נערכה באותו בוקר בכבוד צבאי מלא. את מסע ההלוויה ליוו פקידי ממשלה רבים, קצינים ואנשים ממשטרת ארץ ישראל ובכללם המחלקה הבריטית, ומלחי הרויאל אוק.
אניה העוגנת מול החוף שולחת את אנשיה אל הארץ ליום או ליומיים, והם רואים את העיר כאורחים העוברים בה. הפעם נגמר הביקור באכסניה שעולי רגל באים אליה מכל הארצות, ובה עוברים בשנה אלפי אנשים שאינם מכירים איש את דרכיו של בנין זה. את שאר פרטי המקרה לא מסרה החקירה.
פועל שם קץ לחייו במחנה
נמסר כי הפועל חיים חיראן, מתושבי מחנה גדוד העבודה בירושלים, שם קץ לחייו בערב יום שישי. הסיבה אינה ידועה, ואין אנו מוסיפים על הנמסר דבר.
מחנה של פועלים אינו בית ואינו מושבה; הוא מקום שאדם בא אליו לבדו, וחבריו מכירים אותו בעבודה ולא בביתו. עד כאן הידיעה, ואין בה יותר מזה.
שמועה על קונה קרקעות מעבר לים
בעתון הכרמל אנו קוראים כי פשטה שמועה בחיפה שבעל הון גדול יבוא בקרוב מאמריקה אל העיר ויקנה בה קרקעות במיליון לירה, וכי סרסורי הקרקעות התחילו להתכונן לקבל את פניו.
העתון עצמו מעיר, כי אפשר מאוד שיבואו בעלי הון חדשים שיפיקו תועלת מירידת מחירי הקרקעות. אנו מוסרים את הדברים כשמועה ולא כידיעה, ואין בידנו לא שמו של האיש ולא אישור לבואו.
ואולם השמועה עצמה מלמדת דבר מה על העיר. במקום שמחירי הקרקע יורדים, כל מי שיש לו קרקע ממתין לקונה מבחוץ; והממתין לקונה מבחוץ אינו מוכר לשכנו, ואינו בונה, ואינו משכיר בזול. שמועה אחת יכולה להעמיד שוק שלם על מקומו לשבועות אחדים, גם אם לא יבוא איש.