יבוא כפול מן היצוא בבריטניה

לוח המטבעות שבמדור זה עומד היום על קרקע מוצקה מן הרגיל. ׳דאר היום׳ מדפיס את שערי הכספים שנמסרו מלונדון ליום השלושה עשר באוקטובר, ולצדו מביא ׳פלשתין בולטין׳ חלק מאותה טבלה עצמה; שתי הרשימות מסכימות בכל מה שקריא בשתיהן.

ואלה השערים כפי שנמסרו שם, בעד כל ליטרא שטרלינג: ארבעה דולרים ושמונים וששה; עשרים וחמישה פרנקים שוויצריים ועשירית; עשרים מארקים גרמנים ושלושים וששה; שלושים וארבעה שילינגים אוסטרים ושלושים ושבעה; מאה ששים ושלושה כתרים צ׳כוסלובקיים ושלושה רבעים; ותשע מאות וששה עשר ליי רומניים. השורות שנשחת בהן הדפוס, הפרנק הצרפתי, הפרנק הבלגי והלירה האיטלקית, לא העתקנו, והן עומדות בלוח שלנו כפי שעמדו אתמול.

ומה עושים בלוח כזה. השער שם נקוב בעד כל ליטרא שטרלינג, והלוח שאנו מדפיסים נקוב בלירות ארצישראליות, שהן שוות ללירה שטרלינג אחת לאחת. מי שרוצה לדעת כמה שווה אצלנו מטבע נכרי יחלק אחת בשער שנמסר מלונדון; מי שרוצה לדעת כמה נכרי משלם בעד לירה שלנו יקרא את המספר כפי שהוא. זה כל הסוד שבדבר, ואין בו יותר מזה.

ובצד המאזן הגדול ראוי להביא מספר קטן המלמד יותר ממנו. נמסר מפי ה׳ א. מ. סמואל כי בית חרושת בריטי אחד לאופנועים מוכר בשנה יותר אופנועים מכל שיעור ייצורה של תעשיית האופנועים האמריקנית כולה.

ועוד נמסר כי יצוא האופנועים הבריטי עלה בשנה שעברה על ששה מיליון ליטראות שטרלינג, וזאת אף על פי שבאותה שנה עצמה היו שביתת הפחם והשביתה הכללית. בית חרושת שעמד בשנה כזאת ולא ירד יצואו אינו חי על המכרה שמתחתיו אלא על השרטוט שלפניו.

ומכאן לימוד אף לנו. ארץ המייצאת חומר גלם תלויה במי שכורה אותו ובמי שמסיעו; ארץ המייצאת מכונה גמורה תלויה בבתי המלאכה שלה ובאנשים היודעים בהם מלאכה. כשעמדו המכרות ירד היצוא הגדול, ובאותה שנה עצמה עמד ענף קטן על מקומו והוסיף. זהו ההבדל שבין יצוא הנמדד במשקל ובין יצוא הנמדד במלאכה.