מברק מחיפה מוסר כי אספה ציבורית שנערכה שם אמש דנה במצבם של פועלי הרכבת, והוחלט לנקוט צעדים להטבתו.
ידיעה אחת באה היום מן המסילה, והיא ידיעה של אנשים ולא של קטרים: מה משתכר מי שמחזיק את הפס במקומו, ומי אחראי לכך.
ובסוף המדור, כרגיל, לוח ההפלגות וידיעה קטנה על התחבורה בכביש.
במסילות
אספה בחיפה על מצב פועלי הרכבת
מברק שנתקבל מחיפה, מיום ארבעה עשר באוקטובר, מוסר כי אספה ציבורית שנערכה שם אמש מטעם מועצת פועלי חיפה דנה במצבם הקשה של פועלי הרכבת בארץ ישראל, וכי הוחלט לנקוט צעדים להשגת הטבה במצבם. נוסח ההחלטה אינו לפנינו, וכן אין בידינו מספר הנוכחים ולא שמות הדוברים.
ודבר אחד ראוי שיידע הקורא לפני שיקרא עוד שורה: מסילת הברזל שבארץ הזאת אינה של חברה. היא של הממשלה, והיא מתנהלת בידי מחלקה ממשלתית. משמע שתביעת שכר של עובד מסילה אינה עומדת מול בעל בית, אלא מול משרד; ומשרד אינו נושא ונותן כדרך שנושא ונותן מעביד, אלא כדרך שנושאים ונותנים על תקציב.
ועובד מסילה אינו מקצוע אחד אלא כמה. יש אנשי המוסך, המתקנים את הקטרים ואת הקרונות; יש אנשי הדרך, ההולכים לאורך הפס ומהדקים את הברגים, מחליפים אדנים ומיישרים את המסילה לאחר גשם; ויש אנשי התחנה, הפקידים והאותתים והשומרים על המחסומים. שלושתם עובדים באותו מפעל, ואין שכרם אחד ואין שעותיהם אחת; ולפיכך אספה הדנה במצבם דנה למעשה בשלושה ענינים ולא באחד.
ומפני מה דווקא בחיפה. שם נפגשים הקו העולה מן הדרום לאורך החוף והקו היוצא מזרחה אל העמק, ושם עומדים בתי המלאכה שבהם נעשים התיקונים. עיר שכל התיקונים נעשים בה היא גם העיר שבה יושבים רוב האנשים שידיהם עסוקות במלאכה הזאת, ומשום כך נערכת אספה כזאת שם ולא במקום אחר.
ואנו מוסרים את הידיעה כפי שבאה, בלי מספרים ובלי דרישות מפורטות. משעה שיתפרסמו הצעדים שהוחלט לנקוט, נשוב ונמסור אותם.

