דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · ט׳ בחשון תרפ״ז · 17 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · ח׳ בחשון תרפ״ז · 16 באוקטובר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום ראשון, ט׳ בחשון תרפ״ז, 17 באוקטובר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

מועצת חבר הלאומים תשב בברלין

מז׳נבה נמסר עוד, מאותו יום, כי המזכירות הכללית של חבר הלאומים הודיעה שישיבתה הבאה של מועצת חבר הלאומים תיערך בברלין.

כלכלה

עודף היבוא באיטליה הצטמק

מרומא נמסר, מארבעה עשר באוקטובר, כי נתפרסמו פרטי מאזן המסחר האיטלקי לחודש ספטמבר. היבוא בחודש זה עמד על מיליארד שבע מאות שישים וששה מיליון לירטות בקיר...

פוליטיקה

שבעה עשר מתוך מאה וחמישים

בהמשך לתשובה השלילית שנמסרה בשאלת מצבם של היהודים בחיל הספר, ושהבאנוה בגליון יום הששי, באה היום רשימה ובה נתון חדש: מתוך מאה וחמישים מתגייסים יהודים נ...

מקומון

עשרים ושבעה אלף חיסונים בתל אביב

שלוש הערים הגדולות עוסקות היום באותה שאלה עצמה בשלוש צורותיה: מי אחראי לשלומו של אדם ברחוב, בבית תפילה ובתור שלפני המרפאה.

מדע וטבע

מנוע חשמלי מברלין למעבדות חיפה

ידידי המוסד הטכני בחיפה שבגרמניה מוסיפים לתרום חמרים, מכשירים ומכונות, והתרומה האחרונה והחשובה שבהן היא מוטור חשמלי המספק זרם ישר למעבדות הפיסיקה והכי...

תרבות

שלוש עשרה שנים למלחמת השפות

״דאר היום״ מסיים היום את סדרת רשימותיו של מר אברהם אלמאליח על מלחמת השפות, והמעשים שהיא מספרת אירעו כולם בחודש חשון של שנת תרע״ד.

ידיעות הארץ

מפקד העבודה העברית: טבלת הערים

נתפרסמה עתה הטבלה הראשונה של מפקד העבודה העברית בארץ ישראל שנערך באחד בספטמבר, והיא עוסקת בערים בלבד. ביפו ובתל אביב נמנו ששת אלפים חמש מאות ושנים עשר פועלים וארבעת אלפים מאה שלושים ואחת פועלות; בחיפה ארבעת אלפים שלושים וששה פועלים ואלפים מאה ארבעים ושמונה פועלות; ובירושלים שלושת אלפים מאתים שבעים ושבעה ואלף שבע מאות ואחת עשרה.

סך כל הפועלים בערים ארבעה עשר אלף שמונה מאות שמונים וארבעה, וסך כל הפועלות שמונת אלפים חמש מאות שישים ושלוש, ובצירוף עשרים ושלושה אלף ארבע מאות ארבעים ושבעה נפש. הסכומים האלה הם של כל המקומות שבטבלה ולא של שלוש הערים שלמעלה בלבד, ומספריהן של שאר הערים נדפסים במדור ״מקומון״ שבגליון זה. מהם ששים וחמשה אחוזים ושלושה עשיריות חברי הסתדרות העובדים הכללית.

עיין בפנים
העולם
ז׳נבה דחתה את חוקת סוריה

מספר החברים בהסתדרות כבר נמסר בעמודים אלה בשבוע שעבר, ואין החידוש בו. החידוש הוא הטבלה עצמה. עד היום דיברנו על העבודה העברית באומדן כללי, ועתה יש בידנו מספר עירוני מול מספר עירוני. מכאן אפשר לשאול שאלות שלא היה אפשר לשאלן קודם לכן: מה יחסן של הפועלות אל הפועלים בכל עיר ועיר, ומדוע אין היחס הזה שווה בשלוש הערים. ועוד אחת: ששים וחמשה אחוזים חברי הסתדרות פירושם שכשליש מן העובדים שבערים אינו רשום בה כלל, ואת השליש הזה אין שום מוסד סופר ואין שום ועד מדבר בשמו.

הטבלה השנייה, של המושבות ושל נקודות ההתישבות, טרם נתפרסמה. בלעדיה אין התמונה שלמה, שכן דווקא שם מצויה העבודה החקלאית שעליה נסב רוב הוויכוח הציבורי. אנו ממתינים לה ונשוב אל הענין כשתבוא.

ספורט

חשמונאי הכריעה את אבשלום

בתחרות כדורגל שנערכה אתמול אחר הצהרים בין ״חשמונאי״ מירושלים ובין ״מכבי אבשלום״ מפתח תקוה ניצחו הראשונים בשני שערים נגד אחד.

להמשך קריאה ←
מקומון

עשרים ושבעה אלף חיסונים בתל אביב

שלוש הערים הגדולות עוסקות היום באותה שאלה עצמה בשלוש צורותיה: מי אחראי לשלומו של אדם ברחוב, בבית תפילה ובתור שלפני המרפאה.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

היריד השלישי ננעל אמש בתל אביב

טקס נעילת היריד השלישי של המזרח הקרוב נערך אמש בתל אביב, והמזכיר האזרחי חילק בידיו תעודות למצטינים מבין מאתים וארבעים וחמשה מציגים, לעומת מאה שישים ושנים ביריד שקדם.

שטח יריד המזרח בתל אביב
שטח יריד המזרח בתל אביב

הטקס נקבע לשעה שמונה, והמוזמנים הקדימו לבוא. בשעה שמונה וחצי נפתח שער הכבוד, ותזמרת המשטרה בתל אביב פתחה במארש. הקולונל סיימס, המזכיר האזרחי של הממשלה, נתקבל בתרועת שמחה מקהל המבקרים, סר תחילה אל משרד ההנהלה וחתם שם בעצמו על תעודות המציגים. על במת הקונכיה, שהיתה מקושטת בפרחים ומרופדת בשטיחים מתוצרת הארץ, נסתדרו באי כוח הממשלה, ההנהלה הציונית, עיריות יפו ותל אביב והקונסולים; וחבר ההנהלה, המהנדס מר יוסף ברברמן, הזמין את ה׳ קרוסבי, סגן מושל הדרום, לשבת ראש.

הקולונל סיימס פתח את דבריו במספרים. מאתים וארבעים וחמשה מציגים היו ביריד הזה לעומת מאה שישים ושנים ביריד האחרון; תשעים ושמונה מהם הציגו חפצים מתוצרת הארץ, ומתוך התשעים ושמונה שלושים וארבעה לא השתתפו ביריד הקודם כלל, ובכללם בתי חרושת שנוסדו רק בזמן האחרון. רובם של המוצגים, אמר, באים מן התעשיה הזעירה, וזו מעסיקה לעת עתה אנשים מעטים; ואף על פי כן יש בתערוכה עדות להחלטה גמורה להצליח למרות המכשולים שהיא פוגשת בארץ. לבסוף הזכיר את הסיסמה האנגלית ״עסק כרגיל״, שנשא אותה עם גדול וגאה בימי המלחמה הגדולה, והציע במקומה סיסמה אחרת ליריד הזה: ״למרות הכל קדימה״.

אחריו דיבר ה׳ יהושע גורדון, המנהל הפעיל של המוסד, ודבריו היו מכוונים אל צד אחר. תנובות הארץ, אמר, הולכות ומשתלטות על השוק המקומי, ואין הדבר נעשה ברעש ובצעקנות כי אם בעבודה שקטה ושיטתית. ואולם המצוקה הנוכחית לא באה מתוך עודף תוצרת: בתי החרושת המוציאים סחורה משובחת כובשים את השוק וימצאו קונים גם מעבר לים, ולהם נחוץ רק אשראי מעודד שיקל עליהם את הפצת סחורתם. ״מכשיר בנקאי כזה עדיין איננו בארץ״, אמר, ״ובא הזמן שהמטפלים בפיתוחה ייצרו אותו״.

ומשם עבר אל הנמל. חלק הגון מן התושבים חי על התירות, והיא מן הענפים שיכולים להביא תשועה מיידית לאלפים; אלא שאין היא מתפתחת כל זמן שאין בארץ נמל ואין תחנות מסילות ברזל נוחות, וכל זמן שאין הממשלה ומנהיגי העיריות שמים את לבם לשכלל את הערים ולשפר את רחובותיהן. בעל מלאכה קטן, אמר, היה מוצא לו לקוחות מצוינים שאינם זקוקים לאשראי, לו היה בנין הנמל עובדה קיימת ולא ענין המונח בחיתולי הויכוח.

ראש עירית תל אביב, ה׳ ד. בלוך, שישב גם בחבר השופטים להענקת הפרסים, אמר כי העיריה מחשיבה מאד את מפעל התערוכה ותעשה כל שביכולתה להקל על עבודת הנהלתה. ולצד זה מתח דברי תוכחה: מפעלים תעשיתיים חשובים ומבוססים לא השתתפו בתערוכה כלל, והדבר גרע משלמותה; ומי שנעדר, אמר, אינו רשאי מבחינה מוסרית לדרוש מן הצרכן שיקנה את תוצרתו.

משנגמרה חלוקת התעודות ננעל היריד. קונסול צרפת, ה׳ ברטראנד, חתם את ברכתו בברכה להתראות ביריד הבא; קונסול איטליה, שנבצר ממנו לבוא, הביע את התקוה שהקשר המסחרי בין הארץ ובין ארצו יתפתח בזכות התערוכה; ומזכירה הכללי של הממשלה, לאחר שחילק את התעודות, אמר כי אין למדוד את הצלחת התערוכה לפי ההכנסה הכספית בלבד. ה׳ גורדון וה׳ נ. חזן מסרו כי בעוד שבוע הם יוצאים לאמריקה כדי להשתדל שם בהרחבת המוסד. רשימת הזוכים במדליות ובתעודות ההצטינות במדור הכלכלה שבגליון זה; ועל טבלת מפקד העבודה העברית, שנתפרסמה עתה, במדור ״מעתמול בארץ״ שבעמוד זה.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

מועדון למשוחררי הגדודים בירושלים

מועדון ״מנורה״ עומד להקים בירושלים מועדון לחיילים משוחררים, כזכר לחיילים היהודים שנלחמו במלחמת העולם, וביחוד לאלה ששירתו בשלושת גדודי הרויאל פיוזיליירס בארץ ישראל.

משוחררים בארץ ומחוצה לה נתבקשו לתרום לקרן הבניין, וההתחלה כבר נעשתה: ה׳ ג׳יימס דה רוטשילד תרם מאה לירות, והלויטננט קולונל פ. ד. סמואל, שפיקד בארץ על הגדוד הארבעים של הרויאל פיוזיליירס, תרם חמישים.

ואין זה ענין של בית ושל כיסאות בלבד. אנשי הגדודים נתפזרו מאז השחרור בין המושבות ובין הערים, זה אל המשק וזה אל החנות, ואין להם מקום אחד שבו הם נפגשים ושבו נשמר זכרם של הנופלים. מוסד כזה, אם יקום, יהיה הראשון מסוגו בארץ, וטוב שההתחלה באה מידי אנשים ולא מידי ועדה.

המועצה החקלאית דורשת עזרה להתישבות

המועצה החקלאית פנתה בדרישה כי תינתן עזרה לאומית וממשלתית להתישבות בארץ ישראל.

ובאותה שעה עצמה באות מן השדה ידיעות המראות מה עולה בגורלה של התישבות שאין לה עזרה כזאת. קבוצה מתנועת הנוער היושבת בחיפה מתאמצת זה זמן להשיג קרקע להתישבות חקלאית ואינה משיגה. ובקבוצה אחרת נתברר, לאחר שכבר נבנתה, כי הוקמה על גבעה רחוקה ממקור מים, והמכלים שהובאו אליה אינם מספיקים לצרכיה.

שם הקבוצה נמסר לנו בכתב שאינו ברור, ואיננו נוקבים בו. אך הענין עצמו אינו תלוי בשם. מקום שנבחר בלא שנשאלה בו תחילה שאלת המים אינו מקום שנבחר, אלא מקום שנפל בגורל. והמועצה החקלאית, בדרשה עזרה, תיטיב אם תדרוש עמה גם חקירה מוקדמת, שהיא הזולה שבכל סוגי העזרה והיחידה שאפשר לעשותה בלי כסף.

ז׳בוטינסקי מברך את היריד

ה׳ ז׳בוטינסקי, העומד לצאת את הארץ, שלח את ברכתו לנעילת היריד. התערוכה, אמר, תהיה דוגמה להתיחסות כבדת ראש של הישוב אל תוצרת הארץ: ״דוגמתכם תלמד גם את הישוב כולו להתיחס בכבוד וברצון של עזרה לתוצרתו העצמית״.

בסיבוב פרידתו ביקר בימים האחרונים בעמק, בעין חרוד ובהר תבור. אמש חזר לחיפה מתיורו בעמק והבוקר יצא לתל אביב, ובחיפה עתיד הוא לשאת נאום על המצב בציונות.

על עצם הנסיעה ועל הפגישות שקדמו לה מסרנו בגליונות הקודמים, ואין אנו חוזרים על הדברים. נציין רק זאת: מי שמרבה לדבר בשאלות של מדיניות בחר לחתום את סיבובו בברכה לתערוכת תוצרת, ובברכה אין מלה אחת על מדיניות.

הרחבת בתי הספר העממיים

בתל אביב נדון בימים אלה ענין הרחבתם של בתי הספר העממיים ולימוד המקצועות שבהם, ואספת הורים של בית הספר התיכוני לבנות אישרה את תכנית הקמת הבית.

ובמספרים: בית הספר של ״המזרחי״ בירושלים נמנה עם הגדולים שבארץ, ובתל אביב יש בית ספר שנרשמו בו השנה למעלה מאלף תלמידים.

על בית הספר התיכוני לבנות כבר מסרנו בשבוע שעבר, ואין כאן אלא אישור התכנית באספת ההורים, שהוא שלב אחד ולא יותר. ואולם אלף תלמידים בבית ספר אחד הם מספר שיש להתבונן בו: אין בנין המכיל אותם כראוי, ואין מורים שהוכשרו למספר כזה. הרחבת בתי הספר אינה שאלה של תכנית; היא שאלה של כיתות, של מורים ושל מי שנושא בהוצאה.

העולם הערבי

מדמשק, מבירות ומן החג׳אז

בחירות לפרלמנט הסורי

נמסר כי הוכרזו בחירות לפרלמנט בסוריה. מערכת הבחירות תיפתח בקרוב, וההצבעה נקבעה לשלושה בנובמבר.

הידיעה באה באותם ימים עצמם שבהם נודע כי מועצת חבר הלאומים נענתה לבקשת צרפת ודחתה בששה חדשים את הגשת חוקת סוריה, וכי המשלחת הסורית שלחה בתשובה מברק מחאה. על הדחייה ועל המברק במדור ״העולם״ שבגליון זה.

שני הדברים אינם סותרים זה את זה בהכרח, ואף על פי כן ראוי להעמידם זה ליד זה. פרלמנט ייבחר בשלושה בנובמבר, והחוקה שעל פיה הוא אמור לעמוד נדחית בששה חדשים. איננו יודעים לאיזו סמכות ייבחרו הנבחרים, ודומה שגם הם אינם יודעים.

פיטורים בבירות בעקבות הלוויה

מבירות נמסר כי נשיא לבנון ה׳ דבאס פיטר את פקידי בית הדין סעיד ביי ומלחת ביי, באשמת השתתפות בהלוויתו של ראש המורדים רשיד טליע בבעלבק.

אין בידנו פרטים נוספים, לא על מהות ההשתתפות ולא על ההליך שקדם לפיטורים, ואנו מוסרים את הידיעה כפי שנתקבלה.

ואולם עצם הדבר ראוי לתשומת לב. הלוויה אינה אספה, והליכה אחרי המיטה אינה מעשה שלטוני. מי שעושה אותה לעילה לפיטורים מרחיב את גבולו של החשבון המדיני אל מקום שלא היה בו קודם לכן, ופקידים שומעים דברים כאלה היטב.

מוסא כאזם פחה לפני עתונאים

בשבוע שעבר נפגשו עתונאים צרפתים המבקרים בירושלים עם מוסא כאזם פחה אל חוסייני, נשיא הוועד הפועל הערבי בארץ ישראל.

לפי הדיווח שבידנו הצהיר כי כל זמן שהמחלוקת שוררת בין ערבים ובין יהודים לא תוכל הארץ לשגשג ולהתקדם כראוי.

מה עוד נאמר באותה פגישה אין אנו יודעים, והדברים הגיעו אלינו בתמצית. אנו מדפיסים אותם כלשונם ובלא פירוש, ומעירים רק זאת: המשפט הזה עצמו אפשר לחתום עליו משני עברי המחלוקת, וזו בדיוק הסיבה שאין הוא פותר דבר.

אחמד זכי פחה יוצא אל אבן סעוד

אחמד זכי פחה, המלומד המצרי, סיים את שליחותו אל האמאם יחיא בתימן.

לפי המסירה שבידנו יצא משם אל החג׳אז, כדי להתקבל לפני הסולטן אבן סעוד.

שני קצותיו של חצי האי מתחברים כאן במסעו של איש אחד. אין אנו יודעים מה בפיו ומי שלח אותו, ואף על פי כן ראוי לציין את עצם הדבר: מלומד מצרי העובר מתימן אל החג׳אז בתוך חדשים אחדים אינו מטייל.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה עשרים וששה: המגירה

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

מדליות ואין נמל

מאת יוסף מן השוק

אמש חילקו ביריד מדליות. מדליה של כסף על צנורות מים, מדליה של כסף על גרבים, מדליה של כסף על תנורי אמבטיה, ומדליה של זהב על מוטור ועל רהיטים מעצי אקליפטוס. אני מוכר גבינה ואיני מבין במוטורים, אבל בצנורות אני מבין: מי שעושה צנור שאינו מטפטף ראוי שיאמרו לו זאת בפני קהל. לא על זה אני בא בטענה.

אני בא בטענה על מה שנאמר שם בין מדליה למדליה. אמרו שבתי החרושת שלנו עושים סחורה טובה, שהם כובשים את השוק, שימצאו קונים גם מעבר לים, וכי כל מה שחסר להם הוא אשראי. ואמרו גם שהתירות תביא תשועה מיידית לאלפים, ושאין היא מתפתחת מפני שאין נמל. יפה. עכשיו יקח אדם את שני המשפטים וישים אותם זה בצד זה: סחורה שצריכה לצאת מעבר לים ואין ממה להוציאה, ואורחים שרוצים לבוא ואין להיכן לרדת. אצלנו בשוק היו אומרים על דוכן כזה שהוא מלא ואין לו פתח.

ובאותו ערב עצמו נשא נאום גם ראש העיריה, ואמר דבר שנעם לי לשמעו: שבתי חרושת גדולים ומבוססים לא באו לתערוכה כלל, ומי שלא בא אין לו רשות מוסרית לדרוש מן הקונה שיקנה את תוצרתו. את המשפט הזה הייתי מבקש להדפיס ולתלות בחנותי מעל לדלת. אלא שאני מוסיף עליו חצי משפט משלי: גם למי שבא יש לפעמים תלונה, ולא תמיד היא על הצרכן.

ובאותו יום נתפרסמה הטבלה של מפקד העבודה. ארבעה עשר אלף שמונה מאות שמונים וארבעה פועלים בערים ושמונת אלפים חמש מאות שישים ושלוש פועלות. יושב אדם עם עפרון ואומר: הנה כמה אנחנו. ואני אומר: הנה כמה צריכים לקנות לחם בכל בוקר. שני החשבונות נכונים, אלא שהשני הוא זה שנפרע בסוף החודש.

ובחיפה, כך קראתי, ליוו שני שוטרי לילה אשה בדרכה הביתה מן המרכז המסחרי, וניסו להטותה מדרכה, והיא צעקה ונמלטה, ולמחרת הכירה בהם ושניהם נעצרו ויעמדו לדין. אני מבקש שלא יאמרו על כך שזה מקרה. לענין הזה אין לי משל מן השוק: בשוק, מי שאינו אוהב את המוכר הולך אל הדוכן שממול. ברחוב נצרת בשתים עשרה בלילה אין דוכן שממול.

ולסיום דבר שאני מברך עליו בלב שלם. למעלה מעשרים ושבעה אלף חיסונים נגד טיפוס הבטן ניתנו בתל אביב מאחד בספטמבר ועד היום. אומרים לי שאין זה מספר של אנשים, מפני שיש מי שבא פעמיים; ולי די בכך שבאו. בלי מדליה, בלי נאום ובלי תזמרת. מי שמחפש סימן שהעיר הזאת מתקדמת אינו צריך לחפשו על הבמה שבקונכיה; הוא רשום בפנקס שבמרפאה, והמועד האחרון להיכנס אליו הוא באחד ושלושים בחודש.

דואר הקוראים

אליעזר בן ציון, בעל בית מלאכה, תל אביב

תעודה על הקיר ואשראי בבנק

אדוני העורך, בקרתי ביריד בשבוע שעבר ושמעתי שם את כל מה שאומרים בימים אלה על תוצרת הארץ, ואיני חולק עליו באות אחת. אמת שהמצוקה אינה באה מעודף תוצרת, ואמת שחסר אשראי מעודד. אלא שהמאזין הקטן יושב באולם ושואל שאלה אחרת: עד שיקום אותו מכשיר בנקאי שאין לו עדיין שם ואין לו עדיין כתובת, מה יעשה בעל מלאכה שהזמין חמרים בקיץ ומוכר את סחורתו בחורף? אני מעסיק ארבעה אנשים. קיבלתי בשנה שעברה תעודה יפה והיא תלויה אצלי על הקיר, ואין הבנק נותן עליה דבר. לא באתי לבקש מתנה ואיני מבקש שיקנו ממני מתוך רחמים. באתי לומר שמי שמבקש מן הצרכן שיקנה תוצרת הארץ מבקש דבר קל, ומי שמבקש מן היצרן שיחזיק מעמד עד שתימכר מבקש דבר כבד, ומבקש אותו בלי כסף.

ש. רוזנהיים, ירושלים

משמר בשעת תפילה

למערכת הנכבדה, בשבועות האחרונים חוזרות ונשנות הידיעות על אבנים המושלכות מן הבתים הסמוכים על העומדים בתפילה ליד הכותל המערבי, ואחדים מן המתפללים נפגעו. אין אני בא עתה בטענות אל שכנינו ואיני מבקש לפתוח כאן בוויכוח על זכויות; ענין הזכויות יידון במקום שבו דנים בו ובידי מי שממונה על כך. אני מבקש דבר אחד והוא מעשי: משמר. לא חקירה שתסתיים בעוד חצי שנה ולא מכתב נוסף אל המושל, אלא שוטר העומד שם באותן שעות שבהן באים להתפלל. מקום שאנשים באים אליו בשעה ידועה ובמספר ידוע, ונשלחות אליו אבנים באותה שעה עצמה, אינו מקום שקשה לשמור עליו. הוא מקום שלא שמרו עליו.

ד. אלמוג, ראשון לציון

מי שנרשם וזוכר

אדוני העורך, קראתי בגליון של סוף השבוע את התשובה השלילית שנמסרה לבאי כוח הוועד הלאומי בשאלת השתתפותם של בחורינו בחיל הספר, ואני מבקש להעיר הערה אחת ואיני מדבר בשם איש. שירתי בגדוד. אני יודע כמה קשה היה בשעתו להשיג את הרשות לשרת בו, וכמה מהר שכחו אותה אחר כך. עתה נפתח חיל חדש ובחורים שלנו נרשמו אליו, והתשובה שקיבלו היא התשובה שקראנו. איני שואל מה נימוק ניתן לכל אחד ואחד מהם; אני שואל מה יאמר הבא אחריהם, כשיקראו לו בפעם הבאה ויבקשו ממנו להתייצב. מי שרוצה שיהיו לו מתגייסים צריך לזכור שדברים כאלה נשמרים בזיכרונם של אנשים, ולא בתיק שבמשרד.

הודעות: שטר החתום בידי דוב ברגר לפקודת פיטרמן, על סכום חמש מאות גרוש מצרי, שזמן פרעונו בחמישה עשר בדצמבר. בזה אני מודיע לבנקים ולפרטים שאין לשטר זה כל ערך. שמחה כץ

עבודה מוצעת: דרוש רופא בקטריולוג למעבדת בית החולים הדסה שבצפת. הבקשות בצירוף תעודות ותולדות חיים עד חמישה עשר בנובמבר. בכתב בלבד: הנהלת הדסה, ת. ד. 101, ירושלים

עבודה מבוקשת: גננת מורה מנוסה, יודעת עברית וגרמנית, מבקשת עבודה בתור מחנכת. פנו: רחוב נחלת בנימין, תל אביב, או למערכת

מקצועות: ד״ר ש. בורג, מומחה למחלות נשים ולכירורגיה כללית. רחוב הנביאים (מוסררה), ירושלים. שעות קבלה עשר עד שתים עשרה לפני הצהרים ושתים עד ארבע אחר הצהרים

עבודה מוצעת: מבקשים מנהל חשבונות היודע לנהל את הפנקסים בעברית. ההצעות בכתב אל המשרד בחיפה

למכירה: מכונות תפירה חשמליות, וכן תיקון מכונות מכל המינים באחריות. ירושלים, לפי הכתובת שבמשרד המודעות

הודעות: הצגה דרמטית בשלושה חלקים תיערך בחיפה ובסביבותיה, בעמק יזרעאל וביהודה, מח׳ ועד כ׳ בחשון. ההכנסה כולה מוקדשת לוועד הסיוע לזקוקים שעל יד ועד הקהילה

שיעורים: מלמד עברית לבני הגולה החדשים, בשיטה ישירה ובשעות הערב. א. שפירא, רחוב יבנה, תל אביב

לשכירה: שני חדרים ומטבח בקומה שניה, קרוב לשדרות רוטשילד, פנויים מראש חשון. מ. לוין, רחוב הרצל, תל אביב

עבודה מבוקשת: פועל בנין, יודע עבודת אבן ועבודת בטון, מבקש מקום קבוע אף מחוץ לעיר. י. כהן, שכונת נורדיה, תל אביב

למכירה: צנורות מים ואבזרים מתוצרת הארץ, מאותם שהוצגו ביריד השלישי, נמכרים במחסן שברחוב אלנבי, תל אביב

אבידה ומציאה: אבד בדרך מן היריד אל תחנת האוטובוס תיק עור ובו פנקס חשבונות. המוצא מתבקש להחזירו למערכת, ושכרו בצדו

עבודה מוצעת: נערה היודעת כתיבה במכונה וסטנוגרפיה דרושה למשרד. ההצעות בכתב בלבד, אל הנהלת המשרד, לפי הכתובת שבמערכת

מקורות נבחרים לעיון ולדיון