מז׳נבה נמסר, מששה עשר באוקטובר, כי מועצת חבר הלאומים נענתה לבקשת ממשלת צרפת ודחתה בששה חדשים את הגשת חוקתה של סוריה, והמשלחת הסורית השיבה על כך במברק מחאה.
לפי הנמסר הוצגה הבקשה לפני המועצה בידי בא כוחה של צרפת, והמועצה נענתה לה ונתנה ארכה של ששה חדשים להגשת החוקה. שמו של בא הכוח בא אלינו בדפוס מטושטש, ואין אנו מדפיסים שם שאין אנו קוראים אותו בבירור; אף אין בידנו נוסח החלטה, אלא מסירה על תוכנה.
המשלחת הסורית, שחבריה באים מן הקונגרס הסורי הפלשתינאי, שמעה על הדבר ושלחה מברק מחאה. בנוסח שבידנו נאמר במברק כי הדחייה החדשה תוסיף מצוקה על סוריה. זה כל מה שנמסר לנו מלשון המברק, ואנו מוסרים אותו במידה שנמסר.
עתון ״אל מקטם״ פרסם את נוסח המחאה, והוא מוסיף כי המברק נשלח בימים שבהם התהלכו שמועות על משא ומתן בין צרפת ובין גרמניה בדבר עתידו של המנדט על סוריה. את השמועות עצמן אין אנו מאמצים ואין אנו מכחישים; אנו רושמים רק את העובדה שהמחאה נשלחה בשעה שהתהלכו, ושאין זה דבר של מעט בעיני מי שחתם עליה.
וראוי לשים לב מי היה בחדר ומי לא היה בו. הבקשה הוצגה במועצה בידי המעצמה המופקדת על סוריה, וההחלטה נתקבלה בין המעצמה ובין המועצה; והמחאה נשלחה במברק מן החוץ, מגוף שאין לו מושב באותו שולחן. דחייה מוחלטת בפנים והתנגדות שנשמעת בכתב מבחוץ, זו צורתו של הענין כפי שהוא נראה מן המסירה. ועל מה שנעשה בסוריה עצמה באותם ימים במדור ״העולם הערבי״ שבעמוד השער.
מועצת חבר הלאומים תשב בברלין
מז׳נבה נמסר עוד, מאותו יום, כי המזכירות הכללית של חבר הלאומים הודיעה שישיבתה הבאה של מועצת חבר הלאומים תיערך בברלין.
בידיעה נאמר כי מיד לאחר האספה הכללית של החבר הוער שקיום ישיבה של המועצה בבירת גרמניה יהיה מעשה של נימוס מצד החבר כלפי גרמניה, וכי זו הפעם הראשונה מאז המלחמה הגדולה שמעמדה של גרמניה כמעצמה גדולה יוכר בדרך רשמית; ההכרה הראשונה במעמדה החדש בשלום העולם נעשתה בשעה שנתקבלה לחברות בחבר.
ומאותה ז׳נבה, באותו יום עצמו, יצאו שני המברקים שאנו מדפיסים בעמוד הזה. באחד נותנת המועצה למעצמה גדולה ארכה של ששה חדשים בענין חוקתה של ארץ שהיא מופקדת עליה, ובשני היא נוסעת אל בירתה של מעצמה גדולה אחרת מפני הנימוס. אין אנו אומרים שיש קשר בין השניים; אנו אומרים שמי שקורא את שניהם זה אחר זה לומד משהו על סדר העדיפות.
בוינה: אולטימטום ואחריו התפטרות
מוינה נמסר, מששה עשר באוקטובר, כי ממשלת אוסטריה התפטרה. לפי הנמסר הוגשה ההתפטרות לאחר שנתפרסם אולטימטום של פקידי המדינה, שהודיעו בו כי יכריזו שביתה אם לא ייענו דרישותיהם, ויסוד הדרישות הוא העלאת שכר.
סדר הדברים שבמברק ראוי לתשומת לב: תחילה נתפרסם האולטימטום, ואחר כך באה ההתפטרות. על מי שיקים את המיניסטריון הבא אין במברק שבידנו דבר, ואף לא על מועד שנקבע לשביתה אם תפרוץ.
ושביתה של פקידי מדינה אינה שביתה בבית חרושת, ולא מפני שהעובדים בה אחרים אלא מפני שהמעביד בה אחר. בבית חרושת עומד הפועל מול בעל הבית, ובעל הבית יכול להעלות מחיר ולהחזיר לעצמו את התוספת. פקיד המדינה עומד מול האוצר, והאוצר אינו יכול להעלות מחיר; הוא יכול להטיל מס, וזה הדבר האחד שכל ממשלה יראה ממנו יותר מכל. לפיכך התפטרות ממשלה לאחר אולטימטום של פקידיה אינה סימן לחולשתה של הממשלה בלבד, אלא לכך שאין בקופתה מה שיישא את הדרישה.
הסכם אי-התקפה, ובשוליו וילנה
ממוסקבה נמסר תמצית רשמית של הסכם אי התקפה שנחתם שם בין ליטא ובין ברית המועצות, ואלה עיקריו כפי שהגיעו אלינו: יסוד היחסים בין שתי הארצות הוא הסכם השלום משנים עשר ביולי אלף תשע מאות ועשרים, וכל הוראותיו נשארות בתקפן המלא; שני הצדדים מתחייבים לכבד את רבונותה, את שלמות שטחה ואת אי פגיעותה של זו של זו; כל צד מתחייב להימנע ממעשה תוקפנות כלפי חברו, ואם תתקוף ארץ שלישית את אחד מהם בלא שהתגרה בה, לא ייתן האחר סעד לתוקף.
ועוד בהסכם: שני הצדדים לא ייכנסו לשום ברית ולשום התאגדות המכוונת נגד חברם, לא במדיניות, לא בכספים ולא בכלכלה; מחלוקות שתיפולנה ביניהם יובאו לפני קומיסיה של פישור שתוקם בהסכם נפרד; ההסכם יאושר בתוך ששה שבועות מחתימתו ויבוא לתקפו ביום האישור, ותקפו חמש שנים, ובתום החמש הוא מתחדש מאליו לשנה אם לא הודיע צד מן הצדדים בששת החדשים שקדמו לכך שאין רצונו בו.
ובאותה שעה עצמה הוחלפו בין הצדדים שני כתבים, וכל כובד הענין בהם. באחד הודיעה ליטא לברית המועצות כי מה שקיבלה על עצמה בסעיף הרביעי אינו יכול לפגוע בחובותיה כחברה בחבר הלאומים. ובשני הודיעה ברית המועצות כי הפגיעה שנפגע בפועל גבולה של ליטא, כלומר וילנה, לא שינתה את העמדה שהובעה בהסכם השלום שבמוסקבה בדבר שטחה של ליטא.
שבעה סעיפים בגוף ההסכם אינם אומרים מלה על ארץ שלישית, וכתב אחד בשוליו אומר הרבה. מי שקורא רק את הסעיפים מצא הסכם בין שתי ארצות שאינן מתכוונות להילחם. מי שקורא גם את הכתבים מצא שברית המועצות חוזרת ואומרת, בשולי הסכם של אי התקפה, שוילנה היא בעיניה שטחה של ליטא; ואת מי שיושב בוילנה לא שאל איש.
שני קוים בשביתת הכורים
מלונדון נמסר, מששה עשר באוקטובר, כי כשלונה של הממשלה להביא לפישור בין בעלי המכרות ובין הכורים הביא את השביתה, הנמשכת מחודש מאי, אל שלב מכריע. באספה של הנהלת פדרצית הכורים הוחלט לנקוט מדיניות של החמרת המלחמה, ואנשי הבטיחות יוצאו מן המכרות.
ובמכרות שבוויילס נראו מחזות אלימים: שבע מאות שובתים התנפלו על מכרה שכורים חזרו בו אל העבודה ביום הששי אחר הצהרים, השוטרים נקראו להשיב את הסדר, ובמשך התערבותם נפצעו רבים. מסירה שנייה, מעתון אחר, מדברת על התנגשויות עם כוחות הממשלה; פרטים אחרים אין בה, ואנו מציינים את עצם המסירה.
וכאן מוטל עלינו לרשום סתירה ולא להחליק אותה. בגליון יום הששי הבאנו מלונדון שזרם החוזרים אל העבודה הולך וגדל, ואת המספרים שנמסרו לנו אז. היום באה מאותה לונדון החמרה, ושבע מאות איש המתנפלים על מכרה שנפתח. שתי המסירות אינן מכחישות זו את זו בהכרח: אפשר שהכורים חוזרים אל הבורות ואפשר שהנהלת הפדרציה מחמירה, ואפשר ששני הדברים נעשים דווקא מפני שהם קשורים זה בזה. אלא שמי שמדפיס את האחד ומשתיק את האחר מוסר לקוראו חצי ידיעה, ואנו מדפיסים את שתיהן.