ידיעות
יהודי סוריה והנציב החדש
עתון יהודי היוצא בסוריה קורא לועדות היהודים ולועד הכללי של העדה לבחור מיד משלחת שתתיצב לפני הנציב העליון הצרפתי החדש לסוריה ותסביר לו את מצב העדה.
בין אלה המתחקים על צעדיו של הנציב החדש ומקשיבים לאמרי פיו, כותב העתון, נמצאים גם אנו היהודים עשוקי הזכות בסוריה, יותר משאר הגזעים. היהודים סבלו די מפגעי המרד וממוראותיו, ואין להם שום בא כוח במועצות הממשלה או בעיריה.
ועל טיבה של התביעה הוא מוסיף דבר שראוי לשמעו: אין אנו להוטים אחרי משרות, אך אנו עדה מיוחדת שיש לה מנהגיה ויש לה מסורתה, וזקוקים אנו לבאי כוח משלנו שידעו להודיע ולהסביר את דרישותינו ולדרוש את קיומן. נסינו להשען על חברי המעוטים שבתוך המועצות ולא הצלחנו, ובכל מקום שאין בו באי כוח יהודים סובלים היהודים מאד; המועצות ומרכזי הממשלה נוטים אחרי הרוב ואינם מתחשבים בזכויות המעוט, ובפרט לא באלה שלמרות מעוטם בכמות מרובים הם באיכות מצד עבודתם ומסחרם.
והעתון מסיים בתקוה שימצאו אזן קשבת אצל הנציב העליון החדש, הרוצה להתחקות תחילה על מצב הארץ ואחר כך להוציא את פקודותיו. את הדברים אנו מביאים כדברי העתון ולא כדברינו, ובשמו של הנציב איננו נוקבים, שאינו נמסר בנוסח שבידנו; ואולם השורה על מעוט שאין לו בא כוח במועצה, ועל מה שנעשה לו בכל מקום שאין לו, נקראת כאן בארץ בענין מיוחד.
עשרה מתוך מאתים בפולניה
מפולניה נמסר על אפליה בקבלתם של סטודנטים יהודים אל מחלקת הרפואה: מתוך מאתים בקשות נתקבלו עשרה יהודים בלבד. שם המוסד אינו מזוהה בנוסח שלפנינו ואיננו נוקבים בו.
ולקורא שאינו בקי בסדרי האוניברסיטאות שבמזרח אירופה ראוי שייאמר במה הדבר נעשה. מעטים הם המקומות שבהם נכתב בגלוי שיהודי אינו נקבל; הדרך הרגילה היא קביעת מספר מקומות לכל קבוצה לפי חלקה באוכלוסין, ואחר כך מדידת המועמדים לא זה מול זה כי אם כל אחד מול בני קבוצתו בלבד. בנוסח כזה אין אות אחת שאפשר לקרוא לה עוול, והתוצאה נקראת רק ברשימת הנקבלים.
ומחלקת הרפואה אינה מחלקה ככל המחלקות בענין זה. היא הדרך הקצרה ביותר אל מקצוע חפשי שאינו תלוי במשרה של ממשלה ואינו תלוי ברשיון של אגודה, ולפיכך היא היתה מאז ומעולם הדלת שאליה נדחקו בני מעוטים. מי שמצמצם דוקא בה יודע היטב מה הוא מצמצם.
שלוש מאות אלף תינוקות של בית ספר
מארצות הברית נמסר כי ״שלש מאות אלף תינוקות של בית ספר״ לומדים שם בבתי ספר יהודיים. המספר נמסר בלא חלוקה לפי ערים ובלא חלוקה לפי סוגי בתי הספר, ואיננו משלימים אותן.
ואף מספר סתום כזה ראוי שיודפס, מפני שהוא מעמיד גודל. שלוש מאות אלף תלמידים הם צבור הגדול מכל היישוב שבארץ הזאת, וכולו לומד בבתי ספר שאינם של ממשלה ואינם נתמכים ממנה; הוא עומד על שכר למוד, על קהלות ועל אגודות. מי שמבקש לדעת מה כוחה של יהדות אמריקה לא ימצא זאת בנאומים כי אם בשורה כזאת.
ודבר אחד יש בה גם לנו. בית ספר יהודי בארץ שאין בה חובה כזאת ואין בה סיוע לכך הוא מוסד שקיומו מתחדש בכל שנה מחדש, ומספרו עולה או יורד לפי כיסם של ההורים ולפי מה שהם מבקשים לבניהם. לפיכך אין שלוש מאות אלף אלה מספר של קבע אלא מספר של רצון, וכל מי שעוסק בחנוך יודע מה קשה לשמור על מספר כזה משנה לשנה.