ידיעות
מלחמת האגרוף בלונדון בעינה
הידיעה על מלחמת האגרוף שנועדה לסוף החודש בלונדון, בין אלוף מצרי ובין אלוף אנגלי בעל המשקל הכבד, שהבאנוה בגליון יום הששי, עומדת במקומה, ושום מסירה חדשה עליה לא באה אלינו הבוקר.
ולקורא שאינו בקי בסדרי האגרוף המקצועי ראוי להסביר מה נאמר בשתי המלים ״אלוף בעל המשקל הכבד״. באגרוף אין המתחרים נחלקים לפי ארצם כי אם לפי משקל גופם, והמשקל הכבד הוא התחום שאין לו גבול עליון. ואולם תואר של אלוף אינו ניתן בידי גוף אחד שכולם מקבלים את פסקו: יש תואר שמכירה בו אגודה אחת ואין מכירים בו במקום אחר, ולפיכך אפשר ששני אנשים ייקראו אלופים באותו תחום עצמו ובאותה שנה.
ומכאן ראוי שיבינו הקוראים מפני מה מסרנו את הידיעה בלשון שמסרנו בה, ולא נקבנו בשמות. השמות לא נדפסו במסירה שבידנו, ואף לא נאמר מי הגוף שמכיר בתואריהם של שני המתאגרפים; מסירה שאין בה שמות אינה מסירה פסולה, אלא חסרה, ואנו מדפיסים אותה כפי שהיא ומציינים את החסר. כשתגיע התוצאה נדפיס אותה במקומה, וכשיגיעו השמות נדפיס גם אותם.
טיול מסודר ומה שיש בו
טיול מסודר הוא מסע שיש לו גוף שערך אותו, מסלול שנקבע מראש, ומנהל ההולך בראשו ומדבר בעמידות שבדרך; וזה הסדר שהיה בטיול שיצא אל דרום יפו.
שלושת החלקים הללו הם שעושים את ההבדל בין חבורה היוצאת אל החולות ובין מסע. גוף שערך פירושו שמישהו אחראי למספר החוזרים; מסלול שנקבע מראש פירושו שהדרך נבדקה קודם שדרכו בה רגלים; ומנהל פירושו שיש מי שיודע מה רואים מכל גבעה ומדוע. מי שהיה בטיול כזה יודע שהעמידה הארוכה שבאמצע הדרך היא לעתים העיקר שבו, ולא ההליכה.
ובארץ הזאת יש לסדר הזה טעם נוסף על עבודת הגוף. הדרך בין יפו ובין השכונות שבדרומה עוברת בשטחי מטע ובשבילים שאינם דרכים, ומי שעובר בהם בחבורה ובמנהל אינו נכנס למקום שאינו מכיר. לפיכך אין הטיול המסודר ענין של תענוג בלבד; הוא גם הדרך הזולה והבטוחה שבה מכירים באי הארץ החדשים את סביבותיה, וכל ועד ואגודה שיש להם ועדת תרבות יודעים זאת ועושים בכך.
ודבר אחד לסיום, למי שרגיל לחפש במדור זה שערים בלבד. עבודת גוף אינה נמדדת בשערים אלא במספר המשתתפים ובתכיפות. מועדון שיש בו אחד עשר שחקנים טובים מוציא אחת עשרה רגלים אל המגרש; ועדה שמוציאה חבורה אל הדרך פעם בשבוע מוציאה רגלים רבות מזה, ואין היא מבקשת גביע.