שני מפעלים שהתחילו בכוחם של חובבים באים לפנינו היום בשלב שני: תזמורת שהקונצרט החמישי שלה הראה התקדמות, וסטודיה דרמטית שחזרה לעבודתה על יסודות מורחבים.
מפעל תרבות בארץ הזאת אינו נמדד בערב אחד. הוא נמדד בשאלה אם יש לו ערב שני ושלישי וחמישי, ואם מי שבא אל החמישי שומע דבר אחר ממה ששמע בראשון. שני הפריטים שלפנינו היום, התזמורת שבתל אביב והסטודיה שבירושלם, עומדים שניהם בנקודה הזאת עצמה; ושניהם נשענים על אנשים שאין המוסיקה ואין הבמה מלאכתם.
מן הארץ
התקדמות בקונצרט החמישי
הקונצרט הסימפוני החמישי בבית העם, בהנהלת מר מ. למפל, הראה לדברי הכותב ב״דבר״ התקדמות שכדאי להתעכב עליה ולהעריך לפיה את המפעל המוסיקלי החדש כראוי.
בקונצרט זה נוגנה אותה האוברטורה ״איפיגניה״ מאת גליוק שנוגנה בקונצרט הסימפוני הראשון, ומי שהיה בשניהם יכול איפוא להשוות מדידה במדידה. לדברי הבקרת היתה בנגינת האוברטורה שלמות, ובמדה מסוימת אף קשר בין הכלים ורגעים של הרגשה עמוקה; והתזמורת הזאת הורכבה בעיקרה מחובבים.
אחר כך נוגנה סימפוניה של בטהובן. מספרה לא נדפס במסירה שבידנו. היא אינה מן הקשות שבסימפוניות, ואולם היא דורשת לא רק שלמות ונקיון בנגינתו של כל אחד ואחד, כי אם גם התאמה והרגשה הדדית בין קבוצות הכלים לסוגיהן; ומן הסימפוניה הצליח, לדברי הכותב, החלק השלישי.
ומי שאינו בקי בסדרי תזמורת יבין מכאן במה הדבר תלוי. נגן יחיד עומד במדת הנקיון של עצמו, וקבוצת כלים עומדת במדת השמיעה של חבריה. כלי המתכת הנכנסים אחרי מספר הפסקות צריכים לרכך את הטון עד כמה שאפשר, כדי שיוכלו להתמזג עם הכלים שטונם עדין יותר; ומי שמנגן נקי ובזמנו ואינו שומע את שכנו עדין אינו מנגן בתזמורת אלא בצדה.
לקונצרט בא קהל רב, ומכאן שהקונצרטים הסימפוניים מתחבבים על הקהל ומענינים אותו. הכותב מוסיף הצעה מעשית אחת: שבהודעה על הקונצרט תדפסנה גם מלות השירים הנכנסים בתכנית, ודבר זה יעזור הרבה להבנת השירה ולהתענינות הקהל בה. והוא מעיר עוד כי חלק מן הקושי שבשמיעה אינו אשמת הנגנים כי אם האקוסטיקה של האולם.
מן העולם
הסטודיה הדרמטית מתחדשת
נתבקשנו לפרסם כי נתחדשה העבודה בסטודיה הדרמטית של ״גדוד העבודה״ בירושלם, ולהנהלת הסטודיה נכנס, מלבד מי שארגן אותה מתחילה, גם נ. גנסין.
חברת ״התאי״, התאטרון הארץ ישראלי, המחזיקה בהנהלתה את הסטודיה שבתל אביב, החליטה לסייע גם להתפתחות הסטודיה של גדוד העבודה. אחרי בחינות שנערכו נתרבה מספר החברים בסטודיה עד כארבעים איש, רובם מחברי הגדוד ומן הקרובים לו; ומלבד הלמודים הרגילים מכינים הם בהנהלתם הצגה של מחזה מאת שטיימן. שם המחזה אינו נקרא בידנו בשלמותו ואיננו נוקבים בו.
ובקשר עם התחדשות העבודה על יסודות מורחבים ובסיועה של אותה חברה, נגש סניפה בירושלם לפעולה כספית לשם בטוח הסטודיה. הצרוף הזה, של אולפן שחקנים בעיר אחת ושל חברה המחזיקה אולפן שני בעיר שניה, הוא חדש בארץ; ובית תאטרון אינו נבנה מן הבמה כי אם מן החזרה, וחזרה דורשת אולם ותשלום ואנשים שאינם עובדים באותה שעה בדבר אחר.
כתבי שילר וחוברת על העמק
מרכז הסתדרות המורים בארץ ישראל מודיע כי ״כתבי שלמה שילר״, בעריכת ר׳ בנימין, יופיעו ביום השנה לפטירת המנוח, י״ג בחשון, והוא בעוד שלושה ימים. המחיר עשרים ושש מיל, ולמורים ולתלמידים ולפועלים הובטחה הנחה הגונה.
בהערה שבהודעה נאמר כי בכל אזכרה למנוח יימכרו כתביו במקום האזכרה, בידי חברי הסתדרות המורים וחברי ״גדוד מגיני השפה״. המען הוא מרכז המורים שבאחת משכונות ירושלים, ואת שם השכונה איננו מדפיסים, שאינו נקרא בנוסח שבידנו.
ומאותה עיר יצאה בימים אלה, מטעם הלשכה המרכזית של קרן היסוד, חוברת חדשה ומצוירת בשם ״בעמק״ מאת י. אטינגר, כדוגמת החוברת ״תל אביב״ שיצאה לאור לפני ירחים אחדים. חוברת של תמונות ושל ידיעות אינה ספר, ואולם היא הצורה שבה מגיע ענין ההתישבות אל מי שאינו קורא דין וחשבון; ומי שמתענין בעבודות הנעשות בארץ ימצא בה חומר.