ה׳ נחום סוקולוב פתח בברלין, בשמונה עשר בחודש, את תעמולתה של קרן היסוד; בערב הראשון נאסף שם, לפי הנמסר, סכום של שישים אלף מארק.
ותחילה מה היא קרן היסוד, למי שפוגש את השם רק בידיעות מסוג זה. זו הקרן שאליה נכנס כספן של המגביות שההסתדרות הציונית עורכת בארצות הגולה, וממנה מתנהלת ההוצאה על ההתישבות, על העליה ועל החינוך בארץ. ומערכה נפתחת בעיר אחת בדרך אחת: אספה גדולה בערב, נאום, ואחריו רשימת החתימות; מי שראה ערב כזה יודע שהחתימה הראשונה היא שקובעת את גודלן של כל אלה שאחריה.
ועל המספר עצמו יש להעיר דבר אחד, ולא כדי להקטינו. שישים אלף מארק בערב אחד הם סכום נכבד לפתיחה, ואולם הידיעה שלפנינו אינה אומרת אם נאסף הכסף בפועל, מיד ובקופה, או שנחתמו עליו התחיבויות שייגבו במשך השנה. ההפרש בין שני אלה הוא כל ההפרש שבין ערב הפתיחה ובין ערב הסיום של מערכה, ומי שמונה את הסכום הראשון כאילו היה בקופה ימצא את עצמו מונה פעמַים. אנו מדפיסים את המספר כפי שנמסר ומציינים את הספק.
ומפני מה ברלין ומפני מה סוקולוב. ברלין היא אחת מן הקהלות הגדולות שבאירופה, ומערכה שנפתחת בה קובעת את המדה שלפיה ימדדו עצמן הערים שיבואו אחריה; אין זו עיר שממנה מתחילים במקרה. וה׳ סוקולוב אינו שליח מזדמן אלא מראשי ההסתדרות הציונית, ומי ששולח אדם כזה לפתוח מערכה מודיע בכך מה מקומה בסדר העדיפות של השנה.
ובאותו ענין עצמו נמסר כי ד״ר ווייצמן סייר בערי אנגליה ויצא משם לאמריקה בשליחות ההסתדרות הציונית; ומן העתון האנגלי שבידנו נוסף הבוקר פרט שלא היה בידנו קודם, כי הוא עתיד להגיע לניו יורק בסוף החודש על סיפון ה״מאג׳סטיק״ כדי לפתוח את מערכת המגבית המאוחדת לארץ ישראל. שתי המערכות נפתחות אפוא בחודש אחד בשתי יבשות, האחת בברלין והשניה מעבר לאוקינוס, ושתיהן מבקשות מאותם אנשים עצמם את מה שאין להם עוד.
בודפשט: הנשיאים והעיריה
הודעה של נשיאי העדות היהודיות בהונגריה קובעת שהציונות ובנין הישוב בארץ מרחיקים את היהודי ממסורתו, ובבודפשט נשארה העיריה עוינת גם לאחר בחירות שיהודים הצביעו בהן.
שני עתונים עבריים הביאו הבוקר את שני חלקי הענין, וזה מה שאין בידנו: נוסח ההודעה עצמה, שמותיהם של הנשיאים שחתמו עליה, ומספרם. הודעה של גוף ולא של אדם היא דבר שראוי לקרוא בו את המלים עצמן, ואנו ממתינים להן; לפי שעה אנו מדפיסים את הענין כפי שנמסר ואיננו מיחסים דברים לאיש שלא נקרא בשמו.
ואת הצד השני מסרו שני העתונים באותה נשימה: בבחירות שנערכו בבודפשט השתתפו גם יהודים, ובכל זאת נשארה העיריה עוינת להם. מספרי הקולות לא נמסרו לנו, ולפיכך אין אנו יכולים לאמר אם ההשתתפות היתה קטנה או גדולה; מה שנמסר הוא התוצאה.
ומי שמעמיד את שני החלקים זה בצד זה מקבל את השאלה בלא שיצטרך להוסיף עליה מלה, וזו קריאתם של העתונים ולא שלנו: מנהיגיה של עדה אומרים שאין צורך בבית לאומי, והעיריה של עירם אומרת להם באותו שבוע עצמו מה מקומם בה. אין בכך תשובה לשאלה מה נכון; יש בכך העמדה של שתי התשובות זו מול זו, ואנו מדפיסים את שתיהן.
עתונות פולין ופטלורה
נמסר כי אנטישמים אוקראינים מכירים בפטלורה כנוקם ביהודים ומפרסמים מאמרים אנטישמיים בעתונות הפולנית.
ואנו מדפיסים את הידיעה בלשון שנמסרה בה ולא יותר מזה. פטלורה נהרג בפאריס באביב של שנה זו, וענינו של האדם שהרגו עומד לפני בית דין; פרטי ההליכים אינם בידנו, איננו מוסיפים עליהם דבר, ואין אנו אומרים מה יפסוק בית הדין ומה ראוי שיפסוק.
ומה שכן בידנו הוא התעמולה עצמה, והיא הענין: מאמרים המתפרסמים בעתונות הפולנית ומעמידים את האיש כנוקם של עם. ובזה יש דבר שאינו צריך פירוש: עתונות שעושה מאדם שנהרג סמל אינה כותבת על המת אלא על החיים, ויהודי פולין קוראים את המאמרים הללו בלשון שלהם ובעיר שלהם, ולא בארץ רחוקה.
ומספרים אין לנו: לא מספר העתונים, לא מספר המאמרים, ולא באיזו ערים. בלעדיהם אין אנו יכולים לאמר אם זו תעמולה של מפלגה או של חוג קטן, ואנו מציינים את החסר ואיננו משלימים אותו מן הסברה.
ועידה יהודית נוצרית בלונדון
נמסר כי ועידה יהודית נוצרית התקיימה בלונדון בשבעה עשר בחודש, בעניני אמונה ודת.
וזה כל מה שיש במסירה שלפנינו, ואנו מדפיסים אותה כמות שהיא. אין בה רשימת משתתפים, אין בה סדר יום, ואין בה החלטה; אף לא נמסר לנו מי כינס אותה ובשם מי. אנו מביאים אותה מפני שעצם כינוסה של אספה כזאת הוא ידיעה, ומציינים בפירוש שאין בידנו דבר מלבד העצם.
ולקורא שהמלה ״ועידה״ מעלה בדעתו החלטות: אספות מסוג זה, בין באי כוחן של שתי אמונות, עוסקות כפי שנוהגים בשאלות של אמונה ולא בשאלות של מדינה, ואספה כזאת הנגמרת בלא החלטה אינה כשלון, שכן כל ענינה הוא שאנשים יושבים אל שולחן אחד. אם יגיעו אלינו החלטות נדפיס גם אותן.