מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום רביעי, י״ב בחשון תרפ״ז, 20 באוקטובר 1926.

על התקציב שנתקבל בועד הפועל הציוני להתישבות חקלאית מתח המרצה בקורת, ולא רק מפני שהוא מצער לעומת היקף העבודה. טענתו העיקרית היא על דרך עריכתו: התקציב הציוני משוריין בכל שאר סעיפיו, ולחקלאות ניתן הנשאר. הועד הפועל הציוני דיבר על שלושים עד ארבעים אלף לירות להתישבות חדשה, ובאי כוח הפועלים הם שדרשו את הקצבת הסכום הזה.

ובתקציב המשקים הקימים, לדעתו, יש להתרכז בשתי נקודות או בשלוש ולהצעידן קדימה. אם יוקצבו להן גם בשנה הבאה אותם סכומים, תקבל שם כל משפחה מתישבת שלוש מאות עד שלוש מאות וששים לירות נוספות. להשקאה מבוקשת הלואה נוספת של ששה עשר אלף לירות, ולדעתו אין לחכות השנה להלואה אלא להתאמץ ולהגשים את תכנית ההשקאה; ששת אלפים לירות מיועדות לפרעון ההלואה לחמרי בנין ויש להשתדל לדחות את התשלום לשנה הבאה, ועוד סכום יושג בקצוץ של כארבעה אחוזים בכל סעיפי התקציב החקלאי.

אשר לקבוצות עצמן: מן המתישבים הרומנים נמצאות בארץ רק משפחות מעטות, והקרן הקימת עומדת להעמיד לרשותם ארבעת אלפים וחמש מאות דונם. מקבוצה אחרת, של עשרים וחמש משפחות מן המעמד הבינוני, יש רק לעשר או לחמש עשרה אמצעים כלשהם להתישבות. ולקבוץ של פועלים, הוא קבוץ ב׳ של השומר הצעיר, יש חלקה של חמשת אלפים דונם שאפשר להעבירה לרשותו בנקל.

וקריאה אחת של מספרים. אלף עובדים על כארבעים ושלושה אלף דונם הם כארבעים ושלושה דונם לאיש, ואין זה מספר קטן ואין הוא מספר גדול; הכל תלוי במה שיעמוד על הקרקע הזאת. ומה שחסר בהרצאה אינו מספר אלא מועד: לא נאמר בה מתי יועברו חמשת אלפים הדונם לקבוץ שכבר עומד ומחכה להם, ולא מתי תוכרע שאלת ההלואה להשקאה. תכנית שיש לה שלוש רשויות יש לה שלושה מקומות שהיא עלולה להיעצר בהם, ומי שמפרסם תקציב יכול לפרסם לצדו גם לוח מועדים.

לפני ימים אחדים נאספו פועלי מסילת הברזל לאספה פומבית גדולה בראינוע, ועיקרה היה נאומו של ה׳ ג׳, איש מרכז ״הסתדרות פועלי מסילות הברזל, הדואר והטלגרף״. שמו המלא לא נמסר בידיעה שהגיעה אלינו, ואיננו מוסיפים עליו. מה שנמסר הוא הסקירה עצמה, ואין היא נאום של תרעומת כללית אלא רשימה ערוכה: סעיף אחר סעיף ומספר אחר מספר, מן המשכורת ועד המזרן שאיננו.

ראשונה שאלת המשכורת. שכר של שש עשרה עד שמונה עשרה גרוש ליום עבודה קשה, והמשכורת הגדולה ביותר שמקבל בעל מקצוע היא שלושים עד שלושים וחמישה גרוש ליום. ומן הצד השני של אותו חשבון: הכנסות ההנהלה גדלות משנה לשנה והשנה היו רווחיה גדולים, ואף על פי כן לא באה לפועל שום הוספה, מלבד הוספה קטנה לפני שנתים של חמישה גרוש ליום, ולמספר מצומצם של פועלים בלבד.

בחדשים האחרונים הופחתו ימי החופש והחגים מששה לחמישה, ובאותה שעה עצמה פוטרו שבעה עשר איש. לפי התכנית הקודמת של הקצוצים היתה ההנהלה מתכוונת לפטר יותר, ובהתחשבה עם המצב השורר בארץ העמידה את מספר המפוטרים על שבעה עשר. וקביעות אין: אף לאחר שש או שבע שנות עבודה צפוי הפועל בכל רגע לפטורין. הפועל מקבל הודעה לשבעה ימים, ואחר כך אומרים לו שאין עוד צורך בשירותו, ובזה נגמר הענין; פצוי אין, ואף מי שנעשה בעל מום בשעת עבודתו אינו מקבל דבר בשעה שהוא נאלץ לעזוב.

ומן השכר אל המקום שעובדים בו. הנשלח מטעם ההנהלה אל מחוץ למקומו הקבוע אינו מקבל שכר נסיעה ואינו מקבל דמי לינה, אף שלעתים הוא נשלח לשבועיים, ופעמים הוא נאלץ לישון בחוץ. במקומות הרחוקים אין רופאים, ורופאי החברה צומצמו, ופועל שחלה או שקרהו אסון מוטלטל דרך רבה במריצות מזוהמות עד שמצבו נעשה חמור. בתי המלאכה עצמם מזוהמים ואין בהם שמירה על תנאי התברואה הפשוטים ביותר, והם עומדים במקום שהמלריה שורה בו; אמר הנואם כי לו נשלחה לשם ועדת בקורת של מחלקת הבריאות, היתה פוקדת לסגור אותם מיד.

קשה מכולם מצב המכונאים. לפי החוזה שעות עבודתם קצובות, ובפועל הם עובדים שש עשרה עד שמונה עשרה שעות בלי הפסקה; ומשגמרו, אין להם בתחנה מקום להניח עליו את הראש. בלוד וביפו שוכבים המכונאים על הרחבה, וכך גם בחיפה. רק בירושלים בנתה ההנהלה, לאחר דרישות, בית זמני למכונאים, ואף שם אין אלא ארבעה כתלים, ואין זכר למיטה ולמזרן. גם הפקידים הזוטרים ברכבת, המקבלים משש עד שמונה לירות שטרלינג לחודש, צפויים לפטורין בכל שעה.

ומעשה אחד סיפר הנואם באחרונה, והוא העומד למעלה מכל הרשימה. כשהיה להנהלה צורך לתקן שנים עשר קטרים, שלחה אותם לאנגליה. עבודה זו יכלה להעסיק ששים פועלים כאן שנה תמימה, ועשרות אלפי לירות יכלו להשאר בארץ. מי ששומע את הסעיפים הקודמים שומע תלונה על שכר; מי ששומע את הסעיף האחרון שומע דבר אחר, שאינו ענין של תקציב אלא של כוונה. ושבע שנים נלחמים פועלי המסילה על זכות ההתארגנות, ועד היום עומדת ההנהלה בסירובה להכיר בהסתדרותם. כל זמן שאין הכרה אין עם מי לחתום, וכל זמן שאין על מה לחתום נשארת רשימה כזאת נאום באספה, ויהיו מספריה מדויקים ככל שיהיו.

והערה אחת של מערכת. הסקירה שלפנינו היא סקירתו של צד אחד, ואנו מוסרים אותה כפי שנמסרה. הנהלת המסילה לא השיבה עליה עד שעת הדפסת גליון זה, ואם תשיב נביא את דבריה במקומם. אלא שיש בה סעיפים שאינם ענין לויכוח כלל אלא לבדיקה: בית מלאכה נבדק בעין, מזרן נמנה במספר, ושנים עשר קטרים נרשמים בפנקס הנמל. שלושה אלה אפשר להכריע בהם בתוך שבוע.