חנות מטוסים ברחוב בונד סטריט

חברת דה הבילנד למטוסים קלים פתחה חנות מטוסים ברחוב בונד סטריט בלונדון. עתה יכול כל אדם להכנס לחנות ולקנות מטוס, והקונה בכוח יוסע לטיסה קצרה בשדה התעופה סטאג ליין, ושם יוכנס לחכמת התעופה.

ומקומה של החנות אומר יותר מסחורתה. בונד סטריט אינו שדה תעופה ואינו בית חרושת אלא רחוב של חנויות, ומי שמעמיד מטוס בחלון ראוה באותו רחוב מעמיד אותו בשורה אחת עם הסחורות שאדם קונה מדעתו. והטיסה שמציעים לקונה בשדה התעופה אינה מנחה אלא חלק מן המקח, מפני שאין אדם קונה כלי שלא ישב בו.

בסעודה שערך לכבודו משרד האויר אמר סר אלן קובהם, שטס לאוסטרליה וחזר, כי הטיסה לא יצאה לדרך כדי לקבוע שיא אלא כדי שיוכל להגיש דין וחשבון שיועיל למשרד האויר, וכדי לשכנע את הצבור שאין התעופה מעשה פזיזות; ולדבריו יש לשים קץ למעשי הראוה בתעופה.

אנשים טסו לאוסטרליה לפניו בזמן קצר יותר, והוא עשה את הדרך לאוסטרליה וחזרה כדי להראות שזה ענין של שגרה. וההבדל בין שני הדברים אינו קטן: מי שעושה דרך בזמן קצר מוכיח מה יכול אדם אחד לעשות פעם אחת, ומי שעושה אותה ושב עליה מוכיח שאפשר לעשות אותה שוב.

וחשיבותן של דרכי הקשר בתולדות האדם הוערכה תמיד למטה מכפי שהיא. אם תרחק אוסטרליה מלונדון מהלך ארבעה ימים בלבד, ישתנה כל כוון המדיניות של הארץ ההיא; וחשיבות מעשהו של קובהם היא בהיותו מן הראשונים ששרטטו נתיב מלונדון למלבורן שאחרים ילכו בו. ונתיב אינו כביש ואינו מסילה, ואף על פי כן הוא דבר קיים: הוא רשימה של שדות, של מקומות דלק ושל מפות, ומשנעשתה הרשימה פעם אחת אין צריך לעשותה שנית.

התרסקות מטוס הנוסעים הצרפתי בהילדנבורו שבמחוז קנט ערערה את השאננות שבה החל האדם הפשוט לראות את התעופה. חמישה נוסעים, הטיס והמכונאי נהרגו, ולא נמצא דבר שיסביר את האסון.

בחקירה נבוכו המומחים, ולא נראה שהיה פגם במטוס: הוא טס במהירות של תשעים וחמישה מייל לשעה בגובה אלף עד אלף וחמש מאות רגל, כשלפתע נראה עשן יוצא מזנבו, להבות עלו, ובתוך רגעים תם הכל. דקות מעטות לפני האסון קבלה תחנת האלחוט בשדה קרוידון מסר מה׳ מאלה, הטיס הצרפתי, שהכל כשורה בהחלט.

חוקר המקרה אמר בפנותו אל המושבעים שאינו סבור שיש צורך בבהלה או באזעקה יתרה בשל התאונה: תאונות תמיד תקרינה בתעופה, כשם שהן קורות במכוניות וברכבות, והמטרה היא להקטינן עד כמה שאפשר, אך אין סיבה שהצבור יסבור שהטיסה מסוכנת.

ועם זאת עומדת עובדה אחת, והחוקר עצמו הוא שאמר אותה: בתאונת רכבת או מכונית אפשר להסביר את הסיבה ולמנוע את הישנותה, ואילו תאונות באויר פחות ניתנות לשליטה משום שלא נשאר סימן לאחר ההתרסקות. וזהו ההפרש שבין שתי הידיעות שלמעלה ובין הידיעה הזאת: אפשר למכור מטוס בחנות ואפשר לשרטט נתיב אל מלבורן, ואי אפשר לחקור מה שנשרף.

הצפיפות בדרכי בריטניה גוברת, והיא הצד השני של הוזלת האופנוע והמכונית שהובאה במדור הכלכלה שבגליון זה. מחיר שיורד נראה בתערוכה, והצפיפות שהוא מוליד נראית בכביש כעבור שנה; והכביש, בשונה מן התערוכה, אינו נסגר בסוף השבוע.

הצפיפות, המפריעה כבר להולכי רגל ולנוסעים כאחד, עתידה לגבור. די להזכיר שבאמריקה חוסמת תנועת המכוניות את דרכי הכפר למרחקים ונוסעים נאלצים להתקדם פחות מששה מייל לשעה, כדי לשער מה יקרה באנגליה הקטנה ממנה. ומי שהוזל לו הכלי אינו חוזר בו: הוזלה אינה נמחקת, וכל מכונית שנוספת נשארת על הכביש.

ולקורא בארץ יש בכך ענין קרוב. לפי מודעה שהתפרסמה בעתון שלפנינו מוצעת מכונית מוריס קאולי דו מושבית בידי סוכניה שבחיפה במאתים לירות מצריות, והפרש המחירים בין לונדון ובין חיפה הוא כל תולדות היבוא בשורה אחת: הכלי אחד, והדרך אינה אחת.

ולעומת הכביש הצר, המסילה. נפתח בלונדון קטע חדש של המסילה המקומית ובו עשרים וארבע תחנות; בימים כתקונם עוברים את כל המסילה במעט פחות משעה, והיא מחברת את לונדון עם חלקה הדרומי ומשמשת מיליון וחצי תושבים. מיליון וחצי איש העוברים בשעה אחת אינם מפריעים איש לחברו, ובזה יתרונה של המסילה על הכביש: היא אינה מתמלאת מאליה.