נמסר כי בתי המלאכה הגרמניים שבפרידריכסהאפן קיבלו עתה את הזמנתה של ממשלת ספרד לבנות ספינת אויר לשרות חדשי קבוע בין מדריד ובין בואנוס איירס.
בגליון יום הראשון הבאנו את פרטיה של התכנית הזאת ואת עכובה בשנים שעברו. מה שנוסף היום הוא שההזמנה נתקבלה במקום שבו בונים, וזהו השלב שבו נעשית תכנית עבודה.
ובאותו יום עצמו הגיעה אלינו ידיעה שניה, מהרצאתו של ד״ר הוגו אקנר, ובה נמדדת ספינת האויר לא בקיבולה כי אם בימים.
ומן הארץ, בלשון של מודעה ולא של ידיעה: שרות המכוניות ״קדימה״ מודיע כי הוא הראשון בארץ ישראל, כי הוא קיים מזה שנים וכי יש לו סניפים בירושלים ברחוב יפו ובתל אביב ברחוב הרצל. מודעה אינה ידיעה, ואין אנו מאשרים את מה שאדם אומר בשבח עצמו; ואולם שרות מכוניות שכיר המחזיק סניף בשתי ערים הוא בעצמו סימן לדרכים שנעשו עבירות בעשר השנים האחרונות.
באוויר
כפליים מן הספינה שעברה את הים
לפי הידיעה שלפנינו תהיה ספרד הארץ הראשונה שתשתמש בספינות אויר לתחבורה קבועה מעבר לאוקינוס. בתי המלאכה הגרמניים שבפרידריכסהאפן קיבלו עתה מממשלת ספרד הזמנה לבנות ספינת אויר בת מאה וארבעים אלף יארד מעוקב, לשם פתיחתו של שרות חדשי קבוע בין מדריד ובין בואנוס איירס; והצפלין שהוליך הקפיטן אקנר לאמריקה בהצלחה לפני שנתים לא היה אלא במחצית הקיבול הזה.
והמדה טעונה הערה. המקור שלפנינו נוקב יארד ולא מטר, ואנו מביאים את המספר כמות שהוא ואיננו ממירים אותו. אף אינו זהה למספר שהבאנו בגליון יום הראשון, מאה שלושים וחמשה אלף מטרים מעוקבים; פער כזה אינו גדול, ומכל מקום אין אנו מכריעים בין שני הנוסחים ואין אנו יודעים אם נעשה שנוי בתכנית.
ובאותו יום הרצה ד״ר הוגו אקנר, בונה הצפלינים, על ספינת האויר בתורת מבשרת תנועה. עיקר דבריו, כפי שנמסרו לנו, במדת הזמן הוא: לא רחוק היום שבו יעברו הצפלינים את הקו סביליה בואנוס איירס בשלושה ימים, ולנסיעה הזאת דרושים כיום עשרה ימים לכל הפחות. ועוד אמר כי במרחקים גדולים ומעבר לאוקינוס עולה ספינת האויר על האוירון, ואילו האוירונים ישמשו, לדעתו, להשלמת עבודתן של הספינות: משתגיע הספינה מסביליה אל ארגנטינה, יפזרו האוירונים את הנוסעים ואת הסחורה אל כל קצוי היבשת.
ומן הדברים עולה סדר מחשבה שראוי להבין אותו. ספינת אויר אינה מהירה מן האוירון; היא נושאת יותר, נשארת באויר זמן ארוך יותר ואינה צריכה לרדת כדי לקנות דלק, ולפיכך היא כלי של מרחק גדול, כשם שאניה גדולה היא כלי של אוקינוס וסירה כלי של חוף. מכאן גם מה שאמר לסוף: משיסתדר הקו שבין אירופה ובין אמריקה הדרומית, יבוא קו אויר בין אירופה ובין אוסטרליה דרך תחנת ביניים, ובזה, לדבריו, יקרבו שתי היבשות זו לזו; והוא מקוה כי בקרוב יסדרו ספינת האויר והאוירון יחד את כל התנועה העולמית בדרכים חדשות.
ואנו מוסיפים את המובן מאליו: הרצאה אינה לוח זמנים. ד״ר אקנר הוא בונה הספינות ובעל דבר, ומה שהוא אומר בשבח מקצועו נשמע בתורת הערכה ולא בתורת מועד. ולקורא היושב בארץ ישראל יש בכל זה ענין שאינו רחוק: קו שיגיע מאירופה אל אוסטרליה דרך תחנת ביניים יעבור, מסתבר, בשמי המזרח הקרוב; והיכן תעמוד אותה תחנה לא נאמר בהרצאה, ואין אנו משערים במקומו.