חבר הפרלמנט ווידג'ווד יבוא העירה
הקולונל ווידג'ווד, חבר הפרלמנט, יבוא לתל אביב ביום העשרים וששה או ביום העשרים ושבעה באוקטובר.
כך בהודעה שלפנינו, ולא יותר מזה. אין בה מטרת הבקור, אין בה מי מזמין ואין בה שעה; אף התאריך נמסר בשתי אפשרויות ולא באחת. שמו הפרטי בא בדפוס בצורה עברית שהיא תרגום ולא העתקה, ולפיכך אנו כותבים את שם המשפחה בלבד.
ומה טעם לרשום בעתון בקורו של איש אחד. חבר בית הנבחרים שבלונדון הבא הנה אינו תייר: מה שיראה בשני ימים יחזור ויעלה בשאלה שישאל בבית הנבחרים או במאמר שיכתוב, וכל מי שיש לו טענה אל הממשלה מבקש להשמיע אותה לאזן כזאת. עיריה שיש לה ענין בהלואה, ועד שיש לו ענין בקרקע ופועל שאין לו עבודה, כולם למדו בשנים האחרונות שאורח מלונדון הוא דרך.
והעיר עצמה עומדת בימים אלה בענין הבחירות לעיריה, ואת פרטיו מסרנו בעמוד הראשון; אם יימצא האורח כאן בעצם ימי הערעורים, ימצא עיר שכל שיחתה רשימות ושמות.
שלושה עולים באניה, והבאים מחכים
באניה ״לאמארטין״ באו שלושה עולים. העולים שהגיעו היום מחכים לאניה הבאה מטריאסטה, ושמה בא בדפוס בצורה שאינה נקראת ואיננו נוקבים אותו.
שלושה אינם מספר שכותבים עליו, ואף על פי כן אנו כותבים אותו. חודש אוקטובר הוא חודש של אניות: מי שיצא מנמלי איטליה בשלהי הקיץ מגיע בו, ובכל אניה באים מעטים ולא רבים. ומי שמחכה בנמל לאניה שיוצאת מטריאסטה מחכה גם לרוח, שבימות החורף אין מועד ההגעה בידי אדם.
- מועצת ״הפועל הצעיר״ שנקראה להיום נדחתה, לפי ההודעה, מפני עכובים שלא נצפו מראש; מועד חדש לא נקבע.
מי יתכנן את בנין האוניברסיטה
מאמר ב״הארץ״ תובע שתכניתו של הבנין הראשי לאוניברסיטה העברית שעל הר הצופים תימסר לאדריכלים עברים בדרך של תחרות, ולא לאדריכל אחד.
הידיעה שהתפקיד נמסר לחתנו של הפרופסור גדס, ה׳ מירס, שהשתתף כבר בעבוד התכניות לבנין, עוררה התרגשות בין האדריכלים העברים, ולפי המאמר שלפנינו אף תמהון בחוגים עברים ושאינם עברים.
וטענתו של הכותב אחת היא: האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים נועדה לשמש מרכז לעולם העברי ולרוחה של האומה, ועל יסוד הטענה הזאת נאספו לבנינה כספי צבור ונקבצו אליה מגדולי הרוח; ואם כן, עבוד התכנית לבנין הזה היה צריך להיות התפקיד הנעלה שבו יתמודדו האדריכלים העברים שבכל העולם. ולכל הפחות, הוא אומר, היה ראוי להכריז תחרות כללית.
ואנו מביאים את הדברים בתורת דעה ולא בתורת ידיעה. אין לפנינו הודעה של הנהלת האוניברסיטה, אין בידנו שם של שופט ואין בידנו מועד, והנוסח שלפנינו פגום במקומות אחדים. ותחרות בין אדריכלים היא מעשה שיש לו כללים: מכריזים על התכנית הדרושה, קובעים מועד, ממנים חבר שופטים, והתכניות באות בלא שם המחבר; ורק לאחר הבחירה נפתחות המעטפות. מי שתובע תחרות אינו תובע זכות לאדריכלים בלבד, הוא תובע שהבנין ייבחר ולא יימסר.
גברת סיימס תקבל מבקרים על יד שער הפרחים
גברת סיימס תקבל פני מבקרים בבית המזכיר הראשי, על יד שער הפרחים, ביום החמישי, בעשרים ושמונה באוקטובר, מארבע עד שש אחר הצהרים.
שורה אחת במדור ״חברה ואישים״, ומכל מקום יש בה ידיעה מעשית. ״קבלת פנים בבית״ אינה מסיבה: זהו מנהג אנגלי שלפיו קובעת בעלת הבית שעות שבהן פתוח ביתה לבאים, והבא מניח את כרטיסו ומדבר דברים קצרים. שעתים כאלה, בעיר של פקידות, הן המקום שבו נשמעים דברים שאינם נכתבים במשרד.
בית מסחר לכלי מוסיקה בשכונת נחלת שבעה
לפי הודעה שנתפרסמה נפתח בשכונת נחלת שבעה, מול הבנינים הרוסיים ומצד רחוב יפו, בית מסחר לכלי מוסיקה, ובו פסנתרים למכירה ולהשכרה וכן כיונון ותקונים. לפי אותה הודעה אפשר לקבל פסנתר בתשלומים חדשיים של שלוש לירות מצריות ובלא דמי קדימה.
ההודעה מודעה היא, ואין אנו מוסרים את שמות בתי החרושת שבה ואף לא את שבחיהם. הענין הצבורי שבה אחר הוא: פסנתר אינו נקנה בכסף אחד, ומי שפורש את התשלום על חדשים מעמיד את הכלי בהישג ידו של פקיד ושל מורה. עיר שיש בה בית מסחר לכלי נגינה, ולא סוחר אחד שמביא כלי לפי הזמנה, היא עיר שיש בה מספר קבוע של בתים שיש בהם פסנתר; וזה סימן קטן ומדויק יותר ממאמר על התפתחות התרבות.
בית הדין המיוחד לפשעים יתכנס ביפו
בית הדין המיוחד לפשעים יתכנס לישיבה ביפו ביום השני הבא.
כך בהודעה קצרה, ואין בה רשימת הענינים שיידונו ואין בה שמות השופטים.
ובית דין זה ראוי שיידע הקורא מה הוא. יש עבירות שאינן נדונות לפני שופט השלום שבעיר אלא לפני בית דין מיוחד לפשעים, היושב לפרקים ובא אל המקום; ומשום כך עדים ונאשמים מצפים לישיבה ולא לשעה. מי שממתין לדין כזה ממתין שבועות ולפעמים חדשים, וכל אותו זמן הוא עצור או משוחרר בערבות. תאריך של ישיבה הוא, אפוא, ידיעה מעשית לרבים.
נדקר בשוק, ושנים מן המתנפלים נאסרו
אתמול, בשעה ארבע, נפצע נתן פוזנר משכונת ברנר פצעי סכין אחדים במריבה שפרצה בשוק ביפו, ושנים מן המתנפלים נאסרו. שם השוק ומהות המריבה באים בדפוס שלפנינו בצורה שאינה נקראת כראוי ואיננו נוקבים אותם, ואף על מצבו של הפצוע לא נמסר דבר.
ואנו מביאים את הידיעה כמות שהיא, בלא הוספה ובלא מסקנה. שוק שסבלים מתחרים בו על משא, מריבה בו אינה מאורע מדיני; ומי שעושה ממנה מאורע כזה בלא שיודע מה אירע, מוסיף אש ולא ידיעה. שנים נאסרו, והדין יגיד.
אש בבית החרושת לגפרורים
מעכו נמסר הבוקר כי אש פרצה בקומה השניה של בית החרושת לגפרורים שבעיר, ולפי השמועה התחילה בחדר הקופסות.
בשעה עשר וחמשים נמסר כי הדליקה פרצה כחצי שעה קודם לכן. הובאו מכונות לכבוי אש, ועשו מה שאפשר להציל מסחורת בית החרושת. בין יהודי עכו היתה מבוכה רבה, וההתקהלות במקום השרפה היתה גדולה; המשטרה שמרה על הסדר.
ופרט אחד שבידיעה הוא עיקרה: אומרים כי הרחיקו את הפוספור מתוך הבנין, ובזה מנעו התפוצצות גדולה. בית חרושת לגפרורים מחזיק פוספור, והוא חמר שדי לו בחום כדי להידלק מעצמו; מי שהוציא אותו בעוד מועד מתוך בנין דולק עשה את המעשה הנכון היחיד שאפשר היה לעשות שם.
בשעה שמונה נמסר כי האש הולכת ושוקעת. הפועלים, ובהם גם היהודים העובדים בבית החרושת, עבדו במסירות, ואמצעי כבוי חסרו: צנור מים אחד בלבד היה במקום. המכונות שבקומה התחתונה נשארו שלמות, והאש יצאה, לפי הנמסר, מן הנגריה.
וכאן ראוי לעמוד על דבר שאינו בידיעה. בית חרושת שיש בו נגריה ופוספור תחת קורה אחת, ובחצרו צנור מים אחד, אינו מקרה של מזל רע: מדת הכבוי שבמקום נקבעת בשעה שבונים אותו ולא בשעה שהוא דולק. ואיננו יודעים מי בעליו ואיננו יודעים מה מדת הנזק, ולא נשער אותם.