הקומדיה ״הרפגון״ מוצגת הערב לראשונה בתל אביב, נשף אלישבע נערך הערב בירושלים, ומלונדון נמסר על ספרו של הקולונל לורנס העומד לצאת בעוד שלושה שבועות.
שני ערבים בגליון אחד, ושניהם הערב: אולם התערוכה שבתל אביב ואולם ציון שבירושלים. ובין שני אלה, ידיעה מלונדון על ספר שעומד לצאת ובו נכתבים אישי המזרח בשמם, ואזכרה שנערכת הערב לאיש חנוך שמת לפני שנה.
מדור זה אינו מבקש למנות מודעות. כל אחד מן הערבים האלה מוסר דבר על המקום שבו הוא נערך, ועל מה שאפשר בו ועל מה שאי אפשר; וזה עיקר ענינו של הקורא שאינו יוצא הערב מביתו.
מן הארץ
הרפגון הערב באולם התערוכה
הערב תהיה בתל אביב ההצגה הראשונה של ״הרפגון״ באולם התערוכה, ולהצגה הוזמנו הקונסולים והפקידים הגבוהים של הממשלה.
כך בהודעה קצרה, ואין בה יותר מזה. מי תרגם, מי מעלה את ההצגה ומי המשחקים, כל אלה אינם בהודעה שלפנינו, ואין אנו ממלאים את החסר מדעתנו; אף שעת ההתחלה לא נמסרה.
והשם עצמו אומר דבר לקורא שאינו מבאי התיאטרון. אם ״הרפגון״ שבמודעה הוא הוא, הרי זה הקמצן שבקומדיה של מולייר, אדם שכל מהלך המחזה נעשה סביב תיבת הכסף שהוא קובר בגנו ומבקש אותה בלילות. המחזה עומד על הבמות באירופה קרוב למאתים וששים שנה, וכל דור מצא בו את הקמצן שלו.
ופרט אחד שבהודעה ראוי לתשומת לב: הזמנתם של הקונסולים ושל פקידי הממשלה. הצגה בעברית שהקונסול היושב בעיר בא אליה אינה ענין של אמנות בלבד, יש בה הודעה שהבמה העברית נחשבת אף בעיני מי שאינו קורא עברית. ומי שזוכר את האולמות הארעיים שבהם שיחקו כאן לפני שנים מעטות יודע מה מדת השינוי.
מן העולם
ספרו של הקולונל לורנס על ארץ ערב
מלונדון, מן העשרים באוקטובר, נמסר מפי ״האיבנינג ניוס״ כי בעוד שלושה שבועות יראה אור ספרו של הקולונל לורנס על ערב, ובו הוא מתאר את האישים שנתפרסמו במזרח התיכון.
את סיר רונלד סטורס, המושל היוצא של ירושלים, מתאר המחבר, לפי אותה ידיעה, כאנגלי הנבון ביותר שבמזרח התיכון, ואומר עליו שאילו קיבל את החנוך המספיק היה בידו להשפיע על כל המדיניות הבריטית במזרח. עוד נמסר כי הוא מעריך מאד את הלורד אלנבי, ועל המלך פייסל הוא כותב שהוא איש בעל השפעה, רחוק משאיפות מופרזות, אמיץ ובעל מרץ גדול.
והספר עצמו אינו לפנינו ולא ראינו ממנו שורה אחת. הדברים מובאים כאן כפי שנמסרו בעתון הלונדוני, ואין אנו מאשרים אותם ואין אנו חולקים עליהם. ומקצת מה שנכתב שם על אישים אחרים בא בלשון קשה, ובמקום הזה עצמו פגום הנוסח שלפנינו, ולפיכך אין אנו מביאים אותו כלל.
ולקורא בארץ יש בידיעה צד נוסף. באותו גליון עצמו אנו מודיעים כי סיר רונלד סטורס יוצא מלונדון לארץ ישראל, ובעוד שלושה שבועות, בערך בשעה שיגיע הנה, יהיה באנגליה ספר שכתוב בו עליו אותו שבח. ספר של איש שהיה במקום המעשה אינו תעודה, ואף אינו ספור בדוי; והקורא שיזכור מי כתב אותו ולשם מה, יקרא אותו כראוי.
נשף אלישבע הערב באולם ציון
הנשף שהודענו עליו בגליון יום השני נערך הערב באולם ציון שבירושלים, בהשתתפותה של המשוררת עצמה, ועמה זמרת האופרה הארץ ישראלית גב׳ גולינקין, ה׳ א. סברנסקי מן האופרה הארץ ישראלית וגב׳ שאמאן, פסנתרנית מן הקונסרבטוריון של ברלין.
הכרטיסים נמכרים בירושלים ב״מרכז״ ובמשרדו של ש. כהנא, ובחיפה בחנות מאסוף ובמטבח הפועלים הצבורי, וכן בקופות באותם ערבים עצמם.
ולא ערב אחד לפנינו אלא שלושה. על הנשף שברחובות מסרנו אמש בשורה אחת, ועתה באו לפנינו אף השעה והתכנית: הוא ייערך במוצאי שבת הקרובה בשעה תשע ב״בית העם״, וזה סדרו: המשוררת תקרא משיריה; זמרת האופרה הארץ ישראלית תשיר ״שיר ערש לאלישבע״ ורומנסות שהיא עצמה תרגמה אותן; ה׳ סברנסקי ישיר רומנסות ואריות בתרגומה; והפסנתרנית תנגן מיצירותיהם של ליסט ומושקובסקי. שם מחברה של המנגינה בא בדפוס פגום ואיננו נוקבים אותו.
ובחיפה יהיה הנשף במוצאי שבת שלאחריה, בשלשים באוקטובר, בראינוע ״אמפיר״, ובהשתתפותו של ש. שוארץ, המנצח. שלושה ערבים בשלושה מקומות בתוך עשרה ימים, ואותם אמנים עצמם, אינם דבר קטן בארץ שאין בה מסלול קונצרטים קבוע: מי שמסדר נשף כזה נושא עמו מירושלים אל רחובות ואל חיפה גם את הזמרים וגם את התוים.
ומודעה אינה הכל. באותו גליון של ״דאר היום״ באה רשימה על המשוררת, ובה נמסר כי נשפים ספרותיים ומוסיקליים המוקדשים לשירתה נערכו במוסקבה, בקובנה שבליטא ובארץ ישראל, וכי הערכות לשירתה נתנו בהם ד״ר יוסף קלוזנר, ראובן בריינין וסופרים אחרים; ועוד נמסר שם כי מהדורתו הראשונה של קובץ שיריה שהופיע בתל אביב נמכרה כולה במשך שלושה חדשים, ומכינים עתה מהדורה שניה.
שלוש הרצאות על החנוך המוסיקלי
ביום הראשון, בשבעה עשר באוקטובר, נשאה גברת חיה ברמן דיוויס בבית הספר לבנים את הראשונה משלוש הרצאותיה על החנוך המוסיקלי.
המרצה פרשה את תורתה, שהחנוך המוסיקלי יסוד הוא בחיי הילד ואינו תוספת של נוי, והמחישה את שיטתה מעשה: היא העבירה מספר מתלמידיה עצמה, בני חמש עד עשר, על יסודות השעור לעיני הקהל. ההרצאה השניה תינתן בהמשך, ומועדה לא נמסר. שמה של העיר שבה נערכה ההרצאה אינו נזכר בנוסח שלפנינו, ואיננו קובעים אותו מדעתנו.
ומעשה כזה ראוי לשימת לבם של הורים ומורים. בבתי הספר שלנו נחשבת השירה לשעה של הפסקה בין החשבון ובין הדקדוק, ומי שאומר שהיא עומדת ביסוד אומר דבר שיש לו תוצאה בלוח השעות ובתקציב. ההרצאה לא באה להוכיח שהילד ישיר יפה, היא באה להראות מה נעשה בילד כשהוא לומד למנות קצב, לשמוע את המרחק שבין שני קולות ולעמוד בתוך חבורה שכל אחד בה שומר על קולו שלו.