ההגבלות על הבקר הוסרו בארץ

הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים בארץ ישראל פרסם דין וחשבון על רבע השנה יוני יולי אוגוסט. באותו רבע נדונו לפניו שמונים ושלוש בקשות להלואות, כנגד תשעים ושלוש ברבע שקדם לו; ובשנת הכספים הנוכחית הגיעו אליו מאתים תשעים ותשע בקשות, כנגד מאה ואחת בשנת אלף תשע מאות עשרים וארבע עד עשרים וחמש.

מתוך שמונים ושש בקשות שנדונו לפניו אישר הבנק שישים ותשע, שהן שמונים למאה; שמונה נדחו ותשע נשארו תלויות. הלואות ניתנו לששה לקוחות חדשים: שני אגודים רשומים, קבוצה אחת, קואופרטיב רשום לתוצרת תעשיה, קואופרטיב תעשיה שאינו רשום וקואופרטיב צרכנים רשום.

ואלה המספרים המלמדים יותר מכולם. בשלושים ואחד באוגוסט היו בידי הבנק שטרות לגוביינא מששים וחמישה לקוחות, כנגד שלושים ותשעה בשלושים ואחד במאי. חלקן של האגודות הרשומות בשטרות האלה עלה משבעים ושש ואחד עשיריות למאה לתשעים ושלוש ושמונה עשיריות למאה, וחלקן של שאינן רשומות ירד מעשרים ואחת ושמונה עשיריות למאה לאחת וחמש עשיריות.

מאז חודש מאי אישרה הממשלה את תקנוניהם של קואופרטיב חקלאי אחד וקואופרטיב אחד לתוצרת תעשיה, ושנים מכל סוג עומדים ומחכים לאישור.

מי שקורא את הטור האחרון רואה שאין זה דין וחשבון של גידול אלא של מיון. הבנק לא שינה את דעתו על האגודות שאינן רשומות; הוא שינה את מה שהוא מקבל כבטחון. רישום אינו טקס: הוא מעמיד את האגודה לפני החוק כגוף שאפשר לתבוע אותו ושהוא יכול לתבוע, ושחשבונותיו נבדקים לפי תקנון מאושר. מוסד המלווה כסף ציבור מעדיף גוף כזה, וכשחלקו של הגוף האחר יורד מעשרים ואחד למאה לאחד, לא הבקשות הן שהשתנו אלא התשובה להן.

הסכומים בלירות שבדין וחשבון אינם קרואים כראוי בנוסח שלפנינו, ואיננו מדפיסים אותם. המספרים שלמעלה, מנין הבקשות, מנין הלקוחות והאחוזים, קרואים כולם.

מן התקציב החקלאי של צרפת: היבול בשנה זו אינו אלא שישים ושבעה מיליון קווינטאל, במקום שמונים ותשעה מיליון בשנה שעברה. ובאותה שעה סובלת צרפת מהתיקרות קניני החיים וממחסור בפחם, שבא לה לאחר שביתת הכורים באנגליה.

שני המספרים האלה שייכים זה לזה. ארץ שיבולה ירד ברבע קונה תבואה בחוץ ומשלמת עליה במטבע שלה, ומטבע שיוצא בכמות כזאת אינו מתחזק. וארץ שחסר לה פחם משלמת יותר על כל ככר שהיא אופה ועל כל קרון שהיא מסיעה, לפי שהפחם אינו חמר הסקה בלבד אלא המנוע של התעשיה ושל המסילה. התיקרות קניני החיים אינה אפוא ידיעה שלישית לצדן של השתים, אלא סכומן.

ובאותם ימים עצמם מודיעים מפריז כי הממשלה הצרפתית מינתה את מ' שאלאנדאר, הנספח הכספי לשגרירות צרפת ברומא, לחקור את מאמצי איטליה ואת שיטותיה בהשבת מעמדה הכספי לאיתנו. מינוי כזה אינו הודעה על מדיניות, והוא הודעה על מה שמעסיק את הממשלה: ארץ ששולחת פקיד ללמוד כיצד ייצבה שכנתה את מטבעה עוסקת בשלה ולא בשל שכנתה.

ולמי שאינו בקי במידות של תבואה: קווינטאל הוא מאה קילוגרמים. שישים ושבעה מיליון קווינטאל הם אפוא שישה מיליון ושבע מאות אלף טון, והפרש של עשרים ושנים מיליון קווינטאל בין שתי השנים הוא שנים ומאתים אלף טון תבואה שאינם.

את שער הפרנק של היום איננו מדפיסים משנוי, מפני שלא הגיע אלינו ציטוט חדש. הטבלה שלמטה נושאת את השער האחרון שבידינו, ואין בידיעות שלפנינו דבר הקובע אחרת.

שביתת מכרות הפחם בבריטניה גורמת ירידה חדה ביצוא הברזל, הפלדה והאריגים, והמחסור בחמרי הסקה פוגע בתעשיות. השביתה נמשכת מראשית חודש מאי, וזהו שבועה העשרים וחמישה.

ובאותה שעה הגיעה אלינו ידיעה אחת שאינה עולה בקנה אחד עם כל השאר. לפי ידיעה שבעתון שבידינו חוזרים חצי מיליון עובדים לעבודה במכרות בבריטניה; ואילו מקורות אחרים מוסיפים למסור על המשך השביתה ועל תוצאותיה בשוקי הברזל והארג. הנוסח שממנו נלקח המספר אינו קרוא כל צרכו, ואין אנו יכולים להכריע בין השנים. אנו מדפיסים את שתי המסירות זו בצד זו ואיננו קובעים אחת מהן כעובדה.

ומלונדון נמסר עוד כי נתכנסה שם ועידת מסחר בין התעשיה הבריטית ובין התעשיה הגרמנית, לדון בשיתופי פעולה ובבטול תחרות הרסנית. מי שקורא את שתי הידיעות יחד רואה את הקשר: כשפחמה של אנגליה יוצא מן השוק בא פחם אחר במקומו, והמפעלים שעל היבשת מקבלים את הלקוחות שנשארו בלא ספק. ועידה על ״תחרות הרסנית״ בין שתי התעשיות דוקא בחודש הזה אינה מקרה, וכל צד בא אליה ממקום אחר.

לרקע הדברים ראוי להזכיר מה שמביא ״דבר״ שבידינו: קונגרס הטריידיוניונים נתכנס בבורנמות בתחילת ספטמבר, ובו נדונו שאלת אחדות התנועה המקצועית ואיחוד ההסתדרויות, וכן מצב הפועלים החקלאיים באנגליה וחוסר העבודה. הקונגרס ההוא היה לפני שישה שבועות, ואין זו ידיעה של היום אלא סקירה עליו; אנו מביאים אותה כרקע ולא כמאורע.

בחיפה נעשה מפעל תשתית לחדוש נחל הקישון, ובו חפירת תעלה באורך שמונה קילומטר והובלת כשש מאות אלף מטרים מעוקבים של אדמה.

שני המספרים האלה הם כל מה שקרוא בידיעה שלפנינו, והעמוד שהיא מודפסת בו רע. מספר הפועלים, ההוצאה, מי מבצע ומתי צפוי הגמר אינם בה, ואיננו משערים אותם. ואולם שני המספרים לבדם אומרים די: שש מאות אלף מטרים מעוקבים של עפר הם מלאכה שאין לה שיעור בארץ הזאת, ומי שראה חפירה של קילומטר אחד יודע להכפיל בשמונה.

מפעל ניקוז בחבל כזה נמדד בדרך כלל בשלושה דברים: במה שנעשה לקרקע שעל שפת הנחל, במה שנעשה למי התהום שתחתיה, ובמה שנעשה למים העומדים שאין להם מוצא. הידיעה שלפנינו אינה אומרת לשם מה נחפרת התעלה, ואיננו קובעים זאת במקומה; ואולם מי שיודע את מפרץ חיפה יודע אילו שטחים שוכנים שם ומה מונע היום את השמוש בהם.

ועוד דבר אחד ראוי לומר, והוא נוגע לכיס. עבודת עפר בהיקף כזה היא בראש וראשונה שכר עבודה: רובו של התקציב במפעל מסוג זה אינו הולך לחמרים אלא לידים, ולפיכך חפירה ארוכה בחיפה היא ידיעה של שוק העבודה לא פחות משהיא ידיעה של הנדסה.