עיר חדשה ממול לנמל סעיד
על הגדה האסיאנית של תעלת סואץ קמה בפחות משנתים עיר ונמל, והמלך עומד לחנכם בחודש דצמבר; ומן העולם: בויק מכריזה על המכונית הגדולה שבנתה מעודה, שבעים וחמשה מיליון נסיעות בבריטניה בחודש אחד, מאתים לירות לכל טיסה בניקרגואה ומונית מקרב המארן היוצאת אל מעבר לים
כתב ׳דאר היום׳ עבר במעבורת מנמל סעיד אל הגדה שממולה וראה שם עיר שלא היתה שם לפני שנתים: רחובות, גנים, ארבע מאות וחמשים בנינים ונמל חדש בקצה תעלת סואץ.
ארבע ידיעות של תנועה הגיעו אלינו השבוע, ואין ביניהן דבר משותף אלא זה: בכולן נמדד מרחק בכסף. נמל נבנה בכסף, מכונית נמכרת בכסף, נסיעה נספרת בכרטיס, וטיסה מעל ליער משולמת לפי מספר הטיסות.
מוסך מרכזי
תקון מכוניות, חלקי-חלוף ודלק
רחוב הרצל, תל-אביב
פואדיה שממול לנמל סעיד
על הרצועה הרחבה שממול לנמל סעיד, בגדה האסיאנית של תעלת סואץ, קמה עיר חדשה ונמל חדש, ונמסר כי מלך מצרים עומד לחנכם בעצמו בחודש דצמבר. כתב ׳דאר היום׳ שיצא לשם במעבורת מוסר כי בפחות משנתים נמדדה הקרקע, נרשמו הגבולות, צוירו הדרכים והרחובות, ניטעו הגנים והיערות ונקבעו קוי הבנינים; ארבע מאות וחמשים בנינים לפקידים ולפועלים כבר עומדים, ולצדם שורה של חנויות ומחסנים, דרכים לטיול ולמסע מכוניות, מגרשים למשחק ואור חשמל בלילות. החורשה המרכזית היתה ליער והשדרה האמצעית לגן עירוני.
ולמה נבנה כל זה. לא חברת התעלה ולא בעלי המניות שמאחוריה עושים עיר לשם תענוג, אומר הכותב, וטעמו של הדבר הוא מקומו: נמל בקצה הצפוני של התעלה, בגדה שאינה אפריקנית אלא אסיאנית. תושבי נמל סעיד, מוסיף הוא, הביטו מאז בעין רעה על יצירה חדשה בקרבתם, כשם שמביטה תל אביב אל חיפה וחיפה אל תל אביב.
ומכאן הוא בא אל מסקנתו, והיא דעת העתון ולא ידיעה. לנו, הוא כותב, יהיה הנמל הזה לנמל הגבול ולמשען במעבר העמים אשר בתעלת סואץ, ולפיכך ראוי לקנות שם קרקע בעוד מועד ולחשוב אפילו על קו מסילה מן המקום הזה אל תל אביב ואל חיפה. אנו מוסרים את הדברים בשמו. ואפשר לומר גם מה שאינו דעה כלל: עיר שנבנתה בשנתים על חול ריק מלמדת כמה מהר נעשה נמל כשיש מי שמשלם, וכמה שנים מדברים אצלנו על נמל ועדיין מדברים.
׳הבויק הגדולה שנבנתה מעודה׳
מודעה גדולה של בויק מכריזה השבוע בעתוני הארץ על מכונית חדשה, ולשונה לשון של הכרזה: החברה החליטה לבנות עכשיו מכונית שלא נבנתה כמותה עד היום. הרעש והזעזועים, נאמר במודעה, שהיו תמיד למפגע במקצוע המכוניות, נעלמו ואינם; לכל חלק וחלק הוסיפו יכולת מיוחדת, וחזקתה ובטחונה של המכונה הוכפלו כמה פעמים. הסוכנים לארץ ישראל ולעבר הירדן הם האחים הבאבו בירושלים ובחיפה, והמכונית תוצרת ג׳נרל מוטורס היא.
ולמה נכנס דוקא הרעש אל שורת ההבטחות. מפני שרעש במכונית אינו קול בלבד; הוא סימן. גלגלי שנים שאינם מדויקים משמיעים קול, מיסב שנשחק משמיע קול, וגוף שאינו מהודק אל השלדה מעביר כל רעד אל הנוסע. מי שמצליח להשתיק מכונית הצליח למעשה בשלושה דברים אחרים: בדיוק החיתוך, בהידוק החיבורים ובריפוד. והקונה שומע את התוצאה באזניו לפני שהוא מבין אותה בשכלו, ולפיכך הרעש הוא המבחן הראשון של כל מי שיוצא לנסות מכונית.
ובאותם ימים עצמם נמסר מלונדון דבר אחר בענין המכונות הקטנות יותר. בית חרושת בריטי אחד מוכר בשנה יותר אופנועים מכל אשר מייצרת תעשית האופנועים האמריקנית כולה, ויצוא האופנועים מבריטניה עלה אשתקד על ששה מיליון לירות, אף על פי שהיתה זו שנת שביתת הפחם והשביתה הכללית. ומר א. מ. סמואל, ממשרד הסחר שמעבר לים, מוסיף טעם לדבר: אותו בית חרושת שלח את סחורתו לסיבוב בעולם, כדי שיראה הקונה במו עיניו את המכונה עצמה ואת פעולתה, ולא את תמונתה שבקטלוג.
שבעים וחמשה מיליון נסיעות בחודש
לפי לוח שהוציא משרד התחבורה הבריטי היה מספר הנסיעות בבריטניה הגדולה בחודש יוני שעבר, בלא בעלי כרטיסי מנוי, שבעים וחמשה מיליון חמש מאות חמשים וששה אלף וחמש עשרה. מתוכן היו ברכבת חמשים ואחד מיליון שמונה מאות שלושים ושמונה אלף ושבע מאות ושמונים.
ומספר כזה צריך לקרוא אותו לאט. ׳נסיעה׳ אינה אדם ואינה כרטיס שנתי; היא מעשה אחד של עליה ברכב וירידה ממנו, ולפיכך אדם ההולך לעבודתו ושב ממנה נספר פעמים. בעלי כרטיסי המנוי אינם נספרים כלל, ולא מפני שאינם נוסעים אלא מפני שאין דרך לספור אותם: הם שילמו פעם אחת ונוסעים מאה פעמים, ואין כרטיס שנקרע. ומכאן שהמספר שלפנינו קטן מן האמת ולא גדול ממנה.
ובארץ שמנינה כארבעים וחמשה מיליון נפש פירושו של המספר הזה קרוב לשתי נסיעות לכל נפש בחודש אחד, ילדים וזקנים ותינוקות בכלל. מי שרוצה לדעת מה עשתה המסילה לאירופה במאה שנים ימצא כאן את התשובה בשורה אחת של טור מספרים.
מאתים לירות לכל טיסה
הטייסים האמריקנים העומדים בשירות ממשלת ניקרגואה מקבלים, לפי הידיעה שבאה משם, מאתים לירות על כל טיסה שהם טסים בפעולות נגד המורדים. זהו, ככל הנראה, המחיר שיש לשלם כדי למצוא אדם שירצה לעשות את הדבר הזה, ואין דרך טובה מזו למדוד את הסיכון שבו.
ומן הצד השני של אותו מקצוע באה ידיעה מבצרה: נעצר שם ערבי, כבן ארבעים וחמש, מבני שבט אבו רובאט, בקשר למותו של מר אליוט, המכונאי של הטייס אלן קובהם, שנורה בעברו מעל אגם חמאר שבדרום עיראק. שתי הידיעות יחד אומרות דבר אחד על האוירון של ימינו: הוא כבר אינו מעשה ראוה, הוא מקצוע שמשלמים עליו שכר, ומן הקרקע יורים בו.
ומי שטס מעל ארץ שאינו מכירה תלוי בשני דברים בלבד: בכמות הדלק שבמכליו ובמפה שבידיו. שאר הדברים, המנוע והכנף והמזג, הם בידי מי שבנה אותם ולא בידיו.
לוח ההפלגות מיפו
שלוש ידיעות של הפלגה מונחות לפנינו. נמסר כי מסוף החודש תתחיל האניה ׳אלכמיני׳ להפליג מיפו למרסיל, וכי אניית ׳איבריה׳, בת עשרת אלפים טון, עתידה להגיע ליפו ממרסיל בארבעה עשר בנובמבר; ועוד נמסר כי החברות האיטלקיות הוזילו בשלושים למאה את דמי הנסיעה מנמלי ארץ ישראל וסוריה לרגל ועידת מגדלי הזיתים שתתכנס ברומא בששה עשר עד עשרים ואחד בנובמבר. מי שיש לו ענין בזית ובשמן ימצא כאן חשבון פשוט: ההנחה שוה לו יותר מדמי לינה של שבוע.
ועוד ידיעה אחת, ואין בה לא סחורה ולא נוסעים. אחת משתי המוניות שנותרו מאותן שהובילו בספטמבר 1914 חיילים צרפתים אל קו האש בקרב המארן עומדת לצאת מפריס לפילדלפיה שבאמריקה. השניה, האחרונה, עומדת במוזיאון האינוולידים בפריס. שתים עשרה שנה חלפו, ומכונית שהיתה באותם ימים כלי מלחמה נוסעת עתה באניה אל מעבר לים כדי לעמוד מאחורי זכוכית. כל מכונה מגיעה בסופה אל אחד משני המקומות האלה: אל המגרש שמאחורי המוסך או אל המוזיאון, ואין שלישי.
מקורות
מקורות
- "דאר היום", 15-10-1926, עמוד 1
- "דאר היום", 14-10-1926, עמוד 5
- "דאר היום", 15-10-1926, עמוד 3
- "דבר", 15-10-1926, עמוד 6
- Palestine Bulletin, 14-10-1926, p2
- Palestine Bulletin, 10-10-1926, p2
- Palestine Bulletin, 10-10-1926, p3
- Palestine Bulletin, 15-10-1926, p2