על הרצועה הרחבה שממול לנמל סעיד, בגדה האסיאנית של תעלת סואץ, קמה עיר חדשה ונמל חדש, ונמסר כי מלך מצרים עומד לחנכם בעצמו בחודש דצמבר. כתב ׳דאר היום׳ שיצא לשם במעבורת מוסר כי בפחות משנתים נמדדה הקרקע, נרשמו הגבולות, צוירו הדרכים והרחובות, ניטעו הגנים והיערות ונקבעו קוי הבנינים; ארבע מאות וחמשים בנינים לפקידים ולפועלים כבר עומדים, ולצדם שורה של חנויות ומחסנים, דרכים לטיול ולמסע מכוניות, מגרשים למשחק ואור חשמל בלילות. החורשה המרכזית היתה ליער והשדרה האמצעית לגן עירוני.

ולמה נבנה כל זה. לא חברת התעלה ולא בעלי המניות שמאחוריה עושים עיר לשם תענוג, אומר הכותב, וטעמו של הדבר הוא מקומו: נמל בקצה הצפוני של התעלה, בגדה שאינה אפריקנית אלא אסיאנית. תושבי נמל סעיד, מוסיף הוא, הביטו מאז בעין רעה על יצירה חדשה בקרבתם, כשם שמביטה תל אביב אל חיפה וחיפה אל תל אביב.

ומכאן הוא בא אל מסקנתו, והיא דעת העתון ולא ידיעה. לנו, הוא כותב, יהיה הנמל הזה לנמל הגבול ולמשען במעבר העמים אשר בתעלת סואץ, ולפיכך ראוי לקנות שם קרקע בעוד מועד ולחשוב אפילו על קו מסילה מן המקום הזה אל תל אביב ואל חיפה. אנו מוסרים את הדברים בשמו. ואפשר לומר גם מה שאינו דעה כלל: עיר שנבנתה בשנתים על חול ריק מלמדת כמה מהר נעשה נמל כשיש מי שמשלם, וכמה שנים מדברים אצלנו על נמל ועדיין מדברים.

מודעה גדולה של בויק מכריזה השבוע בעתוני הארץ על מכונית חדשה, ולשונה לשון של הכרזה: החברה החליטה לבנות עכשיו מכונית שלא נבנתה כמותה עד היום. הרעש והזעזועים, נאמר במודעה, שהיו תמיד למפגע במקצוע המכוניות, נעלמו ואינם; לכל חלק וחלק הוסיפו יכולת מיוחדת, וחזקתה ובטחונה של המכונה הוכפלו כמה פעמים. הסוכנים לארץ ישראל ולעבר הירדן הם האחים הבאבו בירושלים ובחיפה, והמכונית תוצרת ג׳נרל מוטורס היא.

ולמה נכנס דוקא הרעש אל שורת ההבטחות. מפני שרעש במכונית אינו קול בלבד; הוא סימן. גלגלי שנים שאינם מדויקים משמיעים קול, מיסב שנשחק משמיע קול, וגוף שאינו מהודק אל השלדה מעביר כל רעד אל הנוסע. מי שמצליח להשתיק מכונית הצליח למעשה בשלושה דברים אחרים: בדיוק החיתוך, בהידוק החיבורים ובריפוד. והקונה שומע את התוצאה באזניו לפני שהוא מבין אותה בשכלו, ולפיכך הרעש הוא המבחן הראשון של כל מי שיוצא לנסות מכונית.

ובאותם ימים עצמם נמסר מלונדון דבר אחר בענין המכונות הקטנות יותר. בית חרושת בריטי אחד מוכר בשנה יותר אופנועים מכל אשר מייצרת תעשית האופנועים האמריקנית כולה, ויצוא האופנועים מבריטניה עלה אשתקד על ששה מיליון לירות, אף על פי שהיתה זו שנת שביתת הפחם והשביתה הכללית. ומר א. מ. סמואל, ממשרד הסחר שמעבר לים, מוסיף טעם לדבר: אותו בית חרושת שלח את סחורתו לסיבוב בעולם, כדי שיראה הקונה במו עיניו את המכונה עצמה ואת פעולתה, ולא את תמונתה שבקטלוג.

לפי לוח שהוציא משרד התחבורה הבריטי היה מספר הנסיעות בבריטניה הגדולה בחודש יוני שעבר, בלא בעלי כרטיסי מנוי, שבעים וחמשה מיליון חמש מאות חמשים וששה אלף וחמש עשרה. מתוכן היו ברכבת חמשים ואחד מיליון שמונה מאות שלושים ושמונה אלף ושבע מאות ושמונים.

ומספר כזה צריך לקרוא אותו לאט. ׳נסיעה׳ אינה אדם ואינה כרטיס שנתי; היא מעשה אחד של עליה ברכב וירידה ממנו, ולפיכך אדם ההולך לעבודתו ושב ממנה נספר פעמים. בעלי כרטיסי המנוי אינם נספרים כלל, ולא מפני שאינם נוסעים אלא מפני שאין דרך לספור אותם: הם שילמו פעם אחת ונוסעים מאה פעמים, ואין כרטיס שנקרע. ומכאן שהמספר שלפנינו קטן מן האמת ולא גדול ממנה.

ובארץ שמנינה כארבעים וחמשה מיליון נפש פירושו של המספר הזה קרוב לשתי נסיעות לכל נפש בחודש אחד, ילדים וזקנים ותינוקות בכלל. מי שרוצה לדעת מה עשתה המסילה לאירופה במאה שנים ימצא כאן את התשובה בשורה אחת של טור מספרים.