בירושלים נתכנסה ועידת התעשיה, ובה נשא נשיא ההתאחדות דברי ברכה, הוקרא דין וחשבון על מצב התעשיה בארץ ישראל והורצה על האפשריות שבפני תוצרת הארץ; בין המשתתפים היה ה׳ זאב ז׳בוטינסקי.
בין הנואמים היה גם ד״ר שינקאר. שאר שמותיהם של בעלי התעשיה שנאמו נדפסו בעמוד שלפנינו בטשטוש, ואין אנו נוקבים בהם; אף שמו של נשיא ההתאחדות אינו קריא שם, ועל כן אנו מזכירים אותו בתפקידו.
ההרצאה על האפשריות שבפני תוצרת הארץ העמידה את המכשולים בדרך כבושם של השוקים המקומיים, ואת הראשון שבהם קראה מכשול מסוג פסיכולוגי: תושבי הערים שבארץ מזלזלים בערכן של סחורות הארץ, ואף אנשי המזרח מחשיבים דוקא את סחורות אירופה. ומלבד זה ממציאים ספקים שמחוץ לארץ אשראי לסוחרים, והוא למעלה מיכלתה של תעשית הארץ; ובשל הצפת סחורות מחוץ לארץ יש שהן נמכרות במחירים שאין תוצרת הארץ יכולה לעמוד בהם, והטרוסטים שמחוץ לארץ מנהלים פוליטיקה של הוזלה. מכאן מסקנתה של ההרצאה, שסכויי התפתחותו של האכספורט גדולים יותר מסכויי השוק שבפנים.
בעלי התעשיה שנאמו חלקו את המכשולים לשלושה. הראשון מצד הממשלה, והוא שאלת המכסים והתעריפים ותנאי הפריקה בנמל. השני יחסו של הקהל עצמו, שאינו חדור הכרת הנחיצות של סיוע לתוצרת הארץ. והשלישי ארגונו של האשראי, וכאן באה השורה החריפה שבועידה כולה: כמעט כולם הראו על הנחיצות של פתיחת בנק לתעשיה, אשר למרות ההחלטות המפורשות שנתקבלו בענין זה בשני הקונגרסים האחרונים טרם נתנה לו האפשרות להתחיל בעבודתו וטרם קבל את הסכומים הקצובים לו.
עוד נדונו בועידה תכונותיו של החומר האנושי שבא לארץ עם העליה הרביעית, וסכנת ההתחרות מצד המזרח: בסוריה נוצרה כבר תעשיה טכסטילית, ותנאי התפתחותה טובים מאלה שבארץ הזאת, מאחר שמכסי ההגנה שם משמשים לה מחסה. לאחר ההפסקה הקצרה, שבה הוגשו מגדנות מתוצרת הארץ, הודה ז׳בוטינסקי בתשובתו על החומר העשיר שהמציאו לרשותו.
למעלה מארבעת אלפים תיירים באוגוסט
בחודש אוגוסט נכנסו לארץ ארבעת אלפים שלוש מאות ושמונה עשר תיירים, ובאותו חודש עצמו חזרו אל הארץ אלף תשע מאות עשרים וששה מבניה, וזאת מלבד העולים.
המספרים האלה באו בהודעה על תנועת התיירים, ואנו מדפיסים אותם במלים ולא בספרות מטעם אחד: המספר השני, אלף תשע מאות עשרים וששה, הוא מספרם של החוזרים אל הארץ ולא ציון של שנה, ומי שיקרא אותו בספרות עלול לראות בו שגגת דפוס.
ומדת הענין לסוחר. תנועת תיירים אינה עליה ואינה נכנסת במסגרת הסרטיפיקטים, ואולם היא מביאה מטבע חוץ אל בתי המלון, אל המובילים ואל החנויות שבדרך. והשורה השניה אומרת דבר אחר לגמרי: מי שיצא מן הארץ בשנה שעברה אינו בהכרח מי שאבד לה, ואלף תשע מאות עשרים וששה איש חזרו בחודש אחד.
חוזה אוסטריה חל על ארץ ישראל
בבולטין המסחרי נתפרסמה ידיעה שממשלת הוד מלכותו הודיעה כי ארץ ישראל היא בין השטחים שעליהם חל ההסכם לעניני מסחר וספנות שנחתם בין בריטניה הגדולה ובין אוסטריה ביום עשרים ושנים במאי אלף תשע מאות עשרים וארבע. תנאי החוזה חלים על ארץ ישראל מיום עשרים וששה ביוני של השנה הזאת.
וראוי להסביר את הדרך שבה בא חוזה כזה לכאן, מפני שהיא חוזרת ושבה. ארץ ישראל אינה צד לחוזה ואין היא חותמת עליו; הממשלה הבריטית חותמת, ולאחר מכן היא מודיעה על אלו מן השטחים שבידה יחולו תנאיו. לסוחר שבחיפה או ביפו יש בכך משמעות מעשית: ליבוא הבא מוינה ולספינה הבאה משם יחולו מעתה תנאי החוזה, ולא תנאים הנקבעים כאן מחדש בכל פעם.
דין וחשבון מנהל החקלאות
לפי הדין וחשבון של מנהל החקלאות לחודש אוקטובר הכינו בסביבות חברון ובסביבות ירושלים קרקעות לנטיעות של גפנים, ונמסר שם על דרישה גדולה לזבל הכפרי לצרכם של הגנים והפרדסים.
בכל מקום מקוים ליבול טוב של פרי הזהב ושל הלימונים. ואילו בענין הטבק מוסר הדין והחשבון דבר אחר: איכותו וכמותו בצפון הארץ שונות מאד ממקום למקום, ומספרים אין בהודעה.
ומי שקורא דין וחשבון כזה מבקש בו שתי שורות, אחת על מה שנזרע ואחת על מה שנמכר. בהודעה שלפנינו יש את הראשונה ואין את השניה; על המחירים אין בה דבר, והטבלה שבמדור זה אינה מביאה אלא את המחירים האחרונים שהגיעו לידינו.
מחירי מצרכים בשוקי תל אביב ויפו, המחירים האחרונים שהגיעו לידינו
| מצרך | מחיר (מיל) | הערה |
|---|---|---|
| קמח (שק 50 ק״ג) | 680 | כמחיר האחרון שבידינו |
| סוכר (ק״ג) | 32 | כמחיר האחרון שבידינו |
| אורז (ק״ג) | 28 | כמחיר האחרון שבידינו |
| שמן זית (ליטר) | 54 | (אומדן), עונת המסיק |
| סבון מקומי (ק״ג) | 44 | כמחיר האחרון שבידינו |
| ביצים (תריסר) | 40 | כמחיר האחרון שבידינו |
| חמאה (ק״ג) | 120 | כמחיר האחרון שבידינו |
| טבק מקומי (ק״ג) | 180 | כמחיר האחרון שבידינו; האיכות בצפון שונה ממקום למקום |
שערי מטבעות בלירה פלשתינאית, השערים האחרונים שהגיעו לידינו
| מטבע | קניה | מכירה | הערה |
|---|---|---|---|
| לירה שטרלינג | 1.000 | 1.000 | קבועה ביחס אחד לאחד |
| דולר אמריקני | 0.2063 | 0.2083 | אינו במברק; כשער האחרון שבידינו |
| פרנק צרפתי | 0.00659 | 0.00679 | אינו במברק; כשער האחרון שבידינו |
| פרנק שוויצרי | 0.03981 | 0.04011 | אינו במברק; כשער האחרון שבידינו |
| מארק גרמני | 0.04907 | 0.04947 | אינו במברק; כשער האחרון שבידינו |
| לירה איטלקית | 0.00889 | 0.00909 | אינה במברק; כשער האחרון שבידינו |
| זלוטי פולני | 0.02174 | 0.02214 | אינו במברק; כשער האחרון שבידינו |
| פרנק בלגי | 0.0057 | 0.0059 | אינו במברק; כשער האחרון שבידינו |
| לירה מצרית | 1.028 | 1.032 | אינה במברק; כשער האחרון שבידינו |
המספרים שבהודעות הבקר
| הפרט | הסכום |
|---|---|
| תיירים שנכנסו לארץ, אוגוסט | 4,318 |
| בני הארץ שחזרו אליה, אוגוסט | 1,926 (מלבד העולים) |
| חתימת ההסכם בין בריטניה לאוסטריה | 22 במאי 1924 |
| תחולת תנאי ההסכם על ארץ ישראל | 26 ביוני 1926 |

