שני מקומות ליהודים בסנט ההונגרי

מליטא נמסר כי הממשלה שם תבעה לדין עסקנים יהודים בטענות פוליטיות, ושהשיפוט יצא לזכותם של הנאשמים.

שני דברים אנו מוסרים מן הידיעה הזאת, מפני ששני דברים בלבד יש בה: שהיתה תביעה ושהיה זכוי. שמותיהם של הנאשמים אינם בה, אף לא מספרם, אף לא סעיפיו של כתב התביעה, אף לא שמו של בית הדין ולא שמה של העיר. מי שמבקש לדעת במה הואשמו לא ימצא זאת בעמוד שלפנינו.

ליטא אינה הארץ היחידה הבאה הבקר בעמוד הזה, ואולם עצם הדבר ראוי לציון בפני עצמו: תביעה פוליטית נגד עסקניו של צבור, שנסתימה בזכוי, היא ידיעה על בית דין לא פחות משהיא ידיעה על נאשמים.

מלטביה נמסר כי הוקם שם בלוק של עמי מעוטים, ובו יהודים, גרמנים, רוסים ופולנים, לשם תאום משותף ביניהם.

הידיעה אינה מוסרת מי חתם על ההסכם ולא מה נקבע בו, ואין אנו משערים. ואולם צורתו של הדבר חדשה בעמוד הזה: לא פניה של קהלה אחת אל ממשלתה, אלא התאגדות של מעוטים זה עם זה, ובה ארבע קבוצות לאומיות שאין ביניהן לא לשון אחת ולא דת אחת ולא ענין היסטורי אחד.

ומה יש בה לקורא כאן. לטביה היא מדינה קטנה, ובפרלמנט שלה מנינם של ארבעה מעוטים יחד אינו מנין קטן; גוש כזה אינו צריך לנצח בבחירות כדי שיהיה לו משקל, אלא די לו שיחזיק בידו את הקולות המכריעים בין שני צדדים גדולים. אם כך יהיה שם איננו יודעים, ואנו מוסרים את ההסכם ולא את תוצאותיו.

מורשה נמסר בשני בנובמבר, במברק מיוחד ל׳הארץ׳, כי הנסיון שנעשה בועידה של ציוני פולין להביא את הקבוצות ״על המשמר״ ו״עת לבנות״ לידי הסכם לא הצליח.

והחליטה הועידה כי אם הממשלה הפולנית לא תמלא את תנאי ההסכם עם ה״קולו״, תצטרף לאופוזיציה בסיים. ה״קולו״ הוא גוש צירי היהודים בפרלמנט הפולני, ו״סיים״ הוא שמו של בית הנבחרים שם; מי שמאיים להצטרף לאופוזיציה מאיים לצאת מגוש התומכים בממשלה, וזו כל מדתו של האיום הזה וזה כל כחו.

ושני השמות שבתוך הועידה, ״על המשמר״ ו״עת לבנות״, הם שמותיהן של קבוצות בתוך ציוני פולין. מה חלוק ביניהן אינו נמסר במברק ואין אנו משערים. ועל משברה של ההסתדרות הציונית נדפס בגליון של אתמול ואין אנו חוזרים עליו; זו ידיעה אחת מתוכו, מפולין, ובה יש תאריך ויש שמות.