תקציב העבודה נקצץ בלונדון

ובסוף דבריו נגע ה׳ שפרינצק בענין שאינו ענין של תקציב. מר דיזנגוף, אמר, נבחר לחבר האכסקוטיבה הציונית, וברור היה שהוא יעמד בראש מחלקת המסחר והתעשיה; ובקרב בעלי המלאכה, שבתוכם נמצאים רבים שעסקם בתעשיה הקטנה, צפו לפעולה נמרצת מצדו. אך מן העתונות למדים, אמר, כי הדבר עדין לא נכנס לתקפו והוא טרם נכנס לעבודה.

והמצב הבלתי ברור הזה, הוסיף, מזיק: הפעולה שהאיש נקבע לה היתה צריכה להמסר לו קדם לכל תנאי שהוא. וראוי לצין דבר אחד ולא להוסיף עליו: באותו אולם עצמו, שעות אחדות קודם לכן, אמר האורח מאנגליה שהיה בא אל ראש עיריית תל אביב ולומד מפיו כיצד מונעים אדמה שוממה. על אדם אחד נאמרו באותו ערב שני הדברים האלה, האחד מפי אורח והשני מפי בן בית.

מפריז נמסר כי ה׳ פרנסואה מארסאל, ראש ממשלה לשעבר, הסביר לבאי כח העתונים מה גרם לעלית הפרנק: סבות פסיכולוגיות וטכניות כאחת. ההכרה שהקבינט של ה׳ פואנקארה הוא בר קימא, ושיבואו שנויים בתנאי הקונסולידציה של חובות צרפת לאנגליה ולאמריקה, השפיעו לטובה על מצב הרוחות.

ועוד מנה שני דברים: בחירתו של ה׳ מוריס סארו לנשיא מפלגת הסוציאל ראדיקאלים נחשבת, לדבריו, לנצחון גדול של היסודות המתונים שבמפלגה הגדולה הזאת; ועל שער החליפין השפיע לטובה גם המצב הפוליטי הבין לאומי ההולך וטוב. ארבעה הסברים לעלית מטבע, ואין בהם אפילו אחד שהוא מספר של יבול או של יצוא. זו דוגמה נאה לכך ששער מטבע הוא גם ענין של אמון.

ולמי שאינו בן בית במלה: ״קונסולידציה״ של חוב פרושה אחוד חובות רבים לחוב אחד, בדרך כלל לזמן ארך יותר ובתנאים אחרים. מי שמצפה לשנוי בתנאי הקונסולידציה מצפה שהתשלום יתפרש על שנים רבות יותר, והציפיה הזאת לבדה מרימה את השער עוד בטרם נחתם דבר.

לשכת המסחר בקושטא פרסמה דין וחשבון על מצב המסחר החיצוני של טורקיה, ומן המספרים שבו עולה כי היצוא בשנת 1924 עלה בשמונים ושנים אחוזים על היצוא של 1923, שהיה שמונים וארבעה מיליון לירות טורקיות. סכום היצוא של 1924 עצמו נדפס בנוסח שבידינו בספרה חסרה ואין אנו נוקבים בו. היבוא בשנת 1924 היה מאה תשעים ושלושה מיליון לירות במקום מאה ארבעים וארבעה מיליון בשנת 1923, והמסחר בכללו גדל במשך שנה בחמשים וחמשה אחוזים.

ובאותו בקר נמסר מביירות דבר הנוגע לאותו מסחר עצמו: נציגי השלטונות הצרפתיים והטורקיים נפגשו בחאלב בענין המשא ומתן על הסכם מכס, המשא ומתן נסתים בראשון בנובמבר, וההסכם עתיד להחתם בקרוב ולהובא לאשרור שתי הממשלות. גבול אחד, שני צדדים ושיירות שעוברות בו; מי שסוחר בצפון יקרא את שתי הידיעות יחד.

ועוד הערה אחת לקורא: גדול המסחר בחמשים וחמשה אחוזים הוא חשבון של יבוא ויצוא יחד, ועל כן אין הוא זהה לאף אחד משני המספרים לחוד. מי שקורא ״גדול מסחר״ צריך לדעת מה נכנס אל החשבון, ולכן אנו מדפיסים כאן את שלושת המספרים זה בצד זה.

״פלשתין בולטין״ מביא הבקר נתון יבש מגרמניה: בשבוע שנסתים בשני באוקטובר הופקו במכרות הרוהר שני מיליון מאתים שבעים ושבעה אלף תשע מאות שבעים ושבעה טונות פחם, וחמש מאות שנים אלף תשע מאות ששים ותשע טונות קוק ובריקטים. הידיעה מוסיפה כי זו ירידה קלה לעמת השבוע שקדם לו.

והנתון הזה מקבל את מובנו בצד נתון שנמסר כאן בשלהי אוקטובר: במכרות בריטניה, שבהן נמשכת השביתה, הגיעה התוצרת באותו שבוע אל כמיליון טונות, והוא שבוע שיא לזמן השביתה. מחוז אחד בגרמניה מפיק בשבוע למעלה מפי שתים מזה. אין אנו משוים מצב רגיל למצב שביתה, ואנו מצינים את שני המספרים כפי שנמסרו ואת ההפרש שביניהם.

וקוק ובריקטים אינם פחם שנחצב אלא פחם שעבר מעשה: הקוק נשרף בתנור סגור עד שיוצאים ממנו הגזים והוא נעשה דלק חם לתנורי הברזל, והבריקט הוא אבק פחם שנדחס לגוש. מי שמחשב תוצרת של מחוז פחם מחשב את שלושתם, ועל כן הם נדפסים בידיעה אחת.