בוכוח על המצב שבועידת אחדות העבודה מסר ה׳ יוסף שפרינצק כי הסכום שהציע לתקציב מחלקת העבודה נקצץ בלונדון, ואושרו ששים אלף לירות.
דבריו, לפי ׳דבר׳ של הבקר, היו אלה: בישיבת הועד הציוני בלונדון הציע להקצוב למחלקת העבודה סכום לשנה, המורכב משני חלקים, האחד לסעיפיה הרגילים של המחלקה והשני להלוואות לעבודות צבוריות בערים ובמושבות. הסכום הכולל ושני חלקיו נדפסו בנוסח שבידינו בספרות מטושטשות ואין אנו נוקבים בהם; מה שקריא הוא הסדר, ולא המספר.
ועדת התקציב של הועד הציוני, אמר, הכירה בצדקת הסכום הזה, אך בהתחשב עם היכולת הכספית אושרו ששים אלף לירות, והוטלה חובה על האכסקוטיבה לעשות את הצעדים הדרושים להשגת ההכנסה שתאפשר למחלקה להגשים את תכניתה במלואה. ועל הסכום שאושר הוסיף שני דברים בנשימה אחת: הוא כמעט כפלים ממה שאושר לתקציב העבודה בקונגרס האחרון, ואין הוא מספיק.
ומן האישור ועד העבודה בפועל יש מהלך, וגם עליו מסר. לאחר הישיבה בלונדון היה בדעתו לגשת לעבד את תכנית העבודה בסעיפי התקציב הרגילים ובגבולות שנקבעו שם, ולא יכול היה לעשות זאת עד היום בגלל חסר העבודה בערים. ההחלטה על השגת אמצעים נוספים טרם מצאה לה אפשרות של הגשמה, ובינתים מוכרח תקציב העבודה להענות לצרכי חסר העבודה, והלוואות לעבודות צבוריות נעשות סיוע למי שלא נקלט גם בעבודות שנעשו. ודבר זה, אמר, מצמצם מיום ליום את תקציב העבודה עצמו.
ועל הסיוע אמר דברים קשים: סכומי הסיוע אינם יכולים לענות על הצרך, וצורת חלוקתם ההכרחית פוגעת קשה; והשתרשות הסיוע וההתקשרות אתו עלולות להביא לידי שתוק כל יזמה לשנוי המצב ולהפסקתו. אין זה דובר שמבקש תוספת לקצבה אלא דובר שמבקש להפסיק קצבה, וראוי לצין את ההפרש.
ועל שאר נדבכי התכנית נמסר במדור ״מעתמול בארץ״ שבשער הגליון הזה, ומכאן והלאה אנו מביאים את מה שלא נכנס לשם. על המועצה הכלכלית שהתכנסה בימים האחרונים בלונדון אמר דבר שאין שומעים כמותו מפי דובר של מוסד: היא לא נתנה מסקנות מעשיות. ומיד הוסיף כי תכנה ומסקנותיה ישמשו חזוק אבטוריטטיבי לכוון הפעולות שנקבעו. שני המשפטים נאמרו זה אחר זה באותו אולם, ואנו מדפיסים את שניהם.
מר דיזנגוף טרם נכנס לעבודה
ובסוף דבריו נגע ה׳ שפרינצק בענין שאינו ענין של תקציב. מר דיזנגוף, אמר, נבחר לחבר האכסקוטיבה הציונית, וברור היה שהוא יעמד בראש מחלקת המסחר והתעשיה; ובקרב בעלי המלאכה, שבתוכם נמצאים רבים שעסקם בתעשיה הקטנה, צפו לפעולה נמרצת מצדו. אך מן העתונות למדים, אמר, כי הדבר עדין לא נכנס לתקפו והוא טרם נכנס לעבודה.
והמצב הבלתי ברור הזה, הוסיף, מזיק: הפעולה שהאיש נקבע לה היתה צריכה להמסר לו קדם לכל תנאי שהוא. וראוי לצין דבר אחד ולא להוסיף עליו: באותו אולם עצמו, שעות אחדות קודם לכן, אמר האורח מאנגליה שהיה בא אל ראש עיריית תל אביב ולומד מפיו כיצד מונעים אדמה שוממה. על אדם אחד נאמרו באותו ערב שני הדברים האלה, האחד מפי אורח והשני מפי בן בית.
מה העלה את הפרנק
מפריז נמסר כי ה׳ פרנסואה מארסאל, ראש ממשלה לשעבר, הסביר לבאי כח העתונים מה גרם לעלית הפרנק: סבות פסיכולוגיות וטכניות כאחת. ההכרה שהקבינט של ה׳ פואנקארה הוא בר קימא, ושיבואו שנויים בתנאי הקונסולידציה של חובות צרפת לאנגליה ולאמריקה, השפיעו לטובה על מצב הרוחות.
ועוד מנה שני דברים: בחירתו של ה׳ מוריס סארו לנשיא מפלגת הסוציאל ראדיקאלים נחשבת, לדבריו, לנצחון גדול של היסודות המתונים שבמפלגה הגדולה הזאת; ועל שער החליפין השפיע לטובה גם המצב הפוליטי הבין לאומי ההולך וטוב. ארבעה הסברים לעלית מטבע, ואין בהם אפילו אחד שהוא מספר של יבול או של יצוא. זו דוגמה נאה לכך ששער מטבע הוא גם ענין של אמון.
ולמי שאינו בן בית במלה: ״קונסולידציה״ של חוב פרושה אחוד חובות רבים לחוב אחד, בדרך כלל לזמן ארך יותר ובתנאים אחרים. מי שמצפה לשנוי בתנאי הקונסולידציה מצפה שהתשלום יתפרש על שנים רבות יותר, והציפיה הזאת לבדה מרימה את השער עוד בטרם נחתם דבר.
מסחר החוץ של טורקיה גדל
לשכת המסחר בקושטא פרסמה דין וחשבון על מצב המסחר החיצוני של טורקיה, ומן המספרים שבו עולה כי היצוא בשנת 1924 עלה בשמונים ושנים אחוזים על היצוא של 1923, שהיה שמונים וארבעה מיליון לירות טורקיות. סכום היצוא של 1924 עצמו נדפס בנוסח שבידינו בספרה חסרה ואין אנו נוקבים בו. היבוא בשנת 1924 היה מאה תשעים ושלושה מיליון לירות במקום מאה ארבעים וארבעה מיליון בשנת 1923, והמסחר בכללו גדל במשך שנה בחמשים וחמשה אחוזים.
ובאותו בקר נמסר מביירות דבר הנוגע לאותו מסחר עצמו: נציגי השלטונות הצרפתיים והטורקיים נפגשו בחאלב בענין המשא ומתן על הסכם מכס, המשא ומתן נסתים בראשון בנובמבר, וההסכם עתיד להחתם בקרוב ולהובא לאשרור שתי הממשלות. גבול אחד, שני צדדים ושיירות שעוברות בו; מי שסוחר בצפון יקרא את שתי הידיעות יחד.
ועוד הערה אחת לקורא: גדול המסחר בחמשים וחמשה אחוזים הוא חשבון של יבוא ויצוא יחד, ועל כן אין הוא זהה לאף אחד משני המספרים לחוד. מי שקורא ״גדול מסחר״ צריך לדעת מה נכנס אל החשבון, ולכן אנו מדפיסים כאן את שלושת המספרים זה בצד זה.
שני מיליון טונות ברוהר
״פלשתין בולטין״ מביא הבקר נתון יבש מגרמניה: בשבוע שנסתים בשני באוקטובר הופקו במכרות הרוהר שני מיליון מאתים שבעים ושבעה אלף תשע מאות שבעים ושבעה טונות פחם, וחמש מאות שנים אלף תשע מאות ששים ותשע טונות קוק ובריקטים. הידיעה מוסיפה כי זו ירידה קלה לעמת השבוע שקדם לו.
והנתון הזה מקבל את מובנו בצד נתון שנמסר כאן בשלהי אוקטובר: במכרות בריטניה, שבהן נמשכת השביתה, הגיעה התוצרת באותו שבוע אל כמיליון טונות, והוא שבוע שיא לזמן השביתה. מחוז אחד בגרמניה מפיק בשבוע למעלה מפי שתים מזה. אין אנו משוים מצב רגיל למצב שביתה, ואנו מצינים את שני המספרים כפי שנמסרו ואת ההפרש שביניהם.
וקוק ובריקטים אינם פחם שנחצב אלא פחם שעבר מעשה: הקוק נשרף בתנור סגור עד שיוצאים ממנו הגזים והוא נעשה דלק חם לתנורי הברזל, והבריקט הוא אבק פחם שנדחס לגוש. מי שמחשב תוצרת של מחוז פחם מחשב את שלושתם, ועל כן הם נדפסים בידיעה אחת.
המספרים שבהודעות הבקר
| הפרט | הסכום |
|---|---|
| שאושר לתקציב מחלקת העבודה בלונדון | 60,000 לירות |
| שנתבקש לעבודות שיתחילו מיד בתל אביב | 15,000 לירות |
| פחם שהופק במכרות הרוהר, בשבוע שנסתים ב-2 באוקטובר | 2,277,977 טונות |
| קוק ובריקטים באותו שבוע | 502,969 טונות |
| יצוא טורקיה, 1923 | 84 מיליון לירות טורקיות |
| יבוא טורקיה, 1923 | 144 מיליון לירות טורקיות |
| יבוא טורקיה, 1924 | 193 מיליון לירות טורקיות |
| גדול המסחר הטורקי בכללו, במשך שנה | 55 אחוזים |
| הון המניות של בנק הפועלים, לפי מודעת הבנק | 100,000 לירות מצריות |
מחירי מצרכים בשוקי תל אביב ויפו, המחירים האחרונים שבידינו
| מצרך | מחיר (מיל) | הערה |
|---|---|---|
| קמח (שק 50 ק״ג) | 680 | כמחיר האחרון שבידינו |
| סוכר (ק״ג) | 32 | כמחיר האחרון שבידינו |
| אורז (ק״ג) | 28 | כמחיר האחרון שבידינו |
| שמן זית (ליטר) | 54 | (אומדן), עונת המסיק |
| סבון מקומי (ק״ג) | 44 | כמחיר האחרון שבידינו |
| ביצים (תריסר) | 40 | כמחיר האחרון שבידינו |
| חמאה (ק״ג) | 120 | כמחיר האחרון שבידינו |
| טבק מקומי (ק״ג) | 180 | כמחיר האחרון שבידינו |
שערי מטבעות בלירה פלשתינאית, השערים האחרונים שבידינו
| מטבע | קנייה | מכירה | הערה |
|---|---|---|---|
| לירה שטרלינג | 1.000 | 1.000 | קבועה ביחס אחד לאחד |
| דולר אמריקני | 0.2064 | 0.2084 | כשער האחרון שבידינו, אין טבלה בעתוני הבקר |
| פרנק צרפתי | 0.0061 | 0.0063 | כשער האחרון שבידינו |
| לירה מצרית | 1.028 | 1.032 | כשער האחרון שבידינו |
| מארק גרמני | 0.0489 | 0.0493 | כשער האחרון שבידינו |
| לירה איטלקית | 0.0093 | 0.0095 | כשער האחרון שבידינו |
| פרנק בלגי | 0.0057 | 0.0059 | לפי היחידה החדשה, כשער האחרון שבידינו |
| זלוטי פולני | 0.0250 | 0.0254 | כשער האחרון שבידינו |
| פרנק שוויצרי | 0.0398 | 0.0401 | כשער האחרון שבידינו |


