אוטו המים של העיריה פגע והרג

אמש בשעה אחת עשרה התנפל נעלם על הצעיר יחזקאל זהר, שישב על ספסל במגרש ספורט שבעיר בלוית צעירה, וירה ארבע פעמים. הצעיר נפצע ברגלו והובל לבית החולים, היורה נמלט והשאיר אחריו את תרבושו, וערבי אחד נאסר כחשוד.

ובשני פרטים נחלקו העתונים שלפנינו. האחד קורא למקום מגרש הספורט האנגלי והשני קורא לו מגרשה של ״מכבי״, והאחד מוסר כי הנפגע הוא הצעיר והשני מוסר כי נפגעה הצעירה שישבה עמו. אנו מוסרים את שתי הגרסאות ואין אנו מכריעים, ואת שם המגרש אין אנו נוקבים עד שיתברר.

הסתדרות נשים עבריות בתל אביב פרסמה את חשבונה לפרק הזמן שמניסן תרפ״ו ועד תשרי תרפ״ז: למעלה ממאתים לירות הוצאו לעזרת יולדות. עזרה חמרית נתנה למאה תשעים ושלש יולדות, ומאתים ארבעים וארבע נשלחו אל ״הדסה״.

ועד הילד ספק באותו פרק זמן קרוב לאלף חבילות בגדים לתינוקות, ובתחנת החלב נשקלים הילדים והאמהות מקבלות צרכי אכל וחלב על פי תעודת האחות הראשית. חשבון בלשון יבשה כזאת אומר על עיר יותר ממה שאומרת עליה הודעה חגיגית: מאתים ארבעים וארבע נשים שנשלחו אל בית חולים בפרק זמן של חצי שנה הן מדה של עיר ולא מדה של מוסד.

האספה הכללית של בעלי המלאכה חברי הארגון, שהיתה אמש, שמעה דין וחשבון על פעולות הועד בשלשת השבועות שעברו, והחליטה כי מכאן ולהבא יקרא הגוף ״הסתדרות בעלי מלאכה הכללית בארץ ישראל״. האספה אשרה את התקנות שהוצעו לפניה והסמיכה את הועד להגיש אותן לשם אשור. היום שנקבע לכנוס השם החדש אינו קריא בעמוד שלפנינו, וההמשך יהיה בימים הקרובים.

האספה הכללית השנתית של שופטי משפט השלום העברי, המחוזי והעירוני, התקימה בתל אביב בראשותו של ה׳ ש. רוזנבוים. היושב ראש נתן דין וחשבון כללי על פעולות המוסד בשנה שעברה, ונתנו גם דין וחשבון כספי והצעת תקציב לשנה הבאה; שניהם אשרו פה אחד.

והמזכיר, ה׳ פ. דיקשטין, הרצה על פקודת הבוררות ועל הנובע ממנה בשביל פעולת המוסד ועל השנויים שהוכנסו בקשר עם זה. בגליון של האחד ושלשים באוקטובר הודענו כאן שהאספה עומדת להתכנס; עכשו היא התכנסה ואשרה, וזו ההתפתחות שבידינו.

בעמודו הקדמי של ׳דאר היום׳ נדפסה הבקר הצעה מעשית בשאלת העזרה לנצרכים: שתבחר לה כל שכונה ועד מיחד של אנשים ידועים והגונים, שיאסף מכל בני השכונה שיש להם פרנסה גרוש לנפש לחדש, ושיתמנה ועד מרכזי מכל השכונות. לפי החשבון שבהצעה יאספו כך שלשים עד ארבעים אלף גרוש לחדש; ואין אלה מספריהם של הרעבים אלא מספריה של ההצעה.

והכותב מביא תקדים מימי המלחמה. בשעה שהיה צרך לחלק קמח לכל יהודי העיר בקש הקונסול האמריקני, שנתמנה על הדבר, מכל השכונות היהודיות שתמסרנה לו ספירה מפרטת של תושביהן, והספירה נעשתה בכל שכונה ושכונה ונמסרה לו בתוך זמן קצר. לדבריו היתה הספירה ההיא בידיו, שכן היה אחד המנהלים בעבודת החלוקה, ולדעתו אפשר לחזר ולעשות כמוה גם עתה. שמו של הכותב אינו קריא בעמוד שלפנינו.

אמש בשעה אחת עשרה נכנסו גנבים לדירת המשפחה הספרדית אשכנזי, היושבת על יד בלד אל שיך מחוץ לעיר, ונטלו חפצי בית. כחצי שעה לאחר מכן התנפלו נעלמים על שני ערבים מחיפה שיצאו לטיל באוטו לבלד אל שיך בלוית אשה, וגזלו מהם את כספם; תרבושי המתנפלים נשארו באוטו והם לא נתפסו. סבורים כי אלה הם שהתנפלו גם על הדירה.

בשוי הגנבה נחלקו שני העתונים שלפנינו הבדל של פי עשרים ואחד, ובשעת המעשה נחלקו בחצי שעה. על כן אין אנו נוקבים בסכום כלל, ואת ההנחה שמדובר באותם אנשים אנו מוסרים כהנחת העתון ולא כקביעה שלנו.

תלמידי בית הספר העברי התיכוני בחיפה השביתו את למודיהם לאחר שרעיתו של מנהל בית הספר הכתה על פניו של תלמיד. השביתה נמשכה ביום החמישי וביום הששי, שאר המורים השיגו פשרה, והתלמידים חזרו אל בית הספר ביום הראשון.

לא שם התלמיד ולא שם הרעיה נמסרים בידיעה שלפנינו, ואין אנו מבקשים אותם. את הדבר הראוי לצינו מצינים: בבית ספר שבו נשבתו הלמודים שני ימים לא הכריע המנהל ולא הכריעה המשטרה, אלא המורים הם שהשיגו את הפשרה והחזירו את התלמידים אל הכתות.