דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · כ״ה בחשון תרפ״ז · 2 בנובמבר 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ב בחשון תרפ״ז · 30 באוקטובר 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

תשעים ושתים שעות מפריז לאלכסנדריה

שרות אויר חדש בין רומא ונאפולי החל בפעולתו, וקצר את הדרך מפריז אל אלכסנדריה לתשעים ושתים שעות.

אניות אויר בטיסה
אניות אויר בטיסה

לא קו בודד נפתח כאן אלא טבעת נסגרה. השרות החדש נקבע כך שיאפשר לנוסעים להספיק אל האניה היוצאת מנאפולי למצרים, ולנוסעים היורדים בנאפולי מכוון מצרים להספיק אל הרכבת המהירה מרומא לפריז. מי שמחבר שלשה קוים בשעות ולא בקילומטרים עושה מהם דרך אחת.

עיין גם
מן הגולה
ועדת חקירה על מעשה קריסלאווקה

ושני דברים נוספים בלוח של החדש הזה. מר נורמן נירן, מחברת ההובלה נירן, חזר לביירות לאחר שהיה זמן קצר בבגדד, ומקוה להחזיר את הקונבויים לדרך דמשק בנובמבר, ונערכות תכניות לבנות מוסך גדול בדמשק שישמש, בלשון המקור, מרכז לכל פעולות המדבר. וחברת פאבר ליין מודיעה על לוח הפלגות ליפו: באחד עשר בנובמבר תגיע אניה בת ארבעה עשר אלף טון מניו יורק דרך קונסטנצה ותפליג בו ביום למרסיל; בארבעה עשר בו תגיע האניה ״ברגה״, בת עשרת אלפים ושש טון, ממרסיל ותפליג לניו יורק דרך קונסטנצה, ובאותו יום עצמו תגיע אניה בת תשעת אלפים שמונה מאות ושמונה טון מניו יורק דרך אלכסנדריה ותפליג לביירות ולמרסיל; ובחמשה עשר בו תגיע אניה בת ארבעה עשר אלף טון ממרסיל דרך אלכסנדריה. שמותיהן של השאר אינם קריאים במודעה שלפנינו.

ומן המסלה נמסר כי באנגליה נעשים נסיונות בקטר חדש שיכול לנסע במהירות של מאה חמשים וחמשה קילומטרים לשעה. ועוד נמסר מן הוכוח שבועידה כי הדרך מיפו אל פתח תקוה, שעמדה על הפרק זו כמה שנים, עתידה להעסיק מאות אנשים, ולדברי ה׳ שפרינצק אינה נחוצה דוקא מפני מצב העבודה: הנקודות הישוביות שלצדה ומצבה הכלכלי הפורח של המושבה עושים אותה לאחת מדרכי המלך שבארץ ומטילים על הממשלה את החובה לטפל בה. הוא הביע תקוה כי השאלה תוחלט בחיוב בימים הקרובים, ובאותו דיון נזכרה גם תכנית הדרך מיפו אל תל אביב.

באויר

אויר, ים ומסלה בטבעת אחת

אוירון ים עומד על מזח עץ
אוירון ים על המזח

תשעים ושתים שעות מפריז אל אלכסנדריה הן ארבעה ימים פחות ארבע שעות. מי שיצא ביום הראשון בבקר ממרכז פריז עומד ביום החמישי לפני הצהרים על חוף מצרים, ובדרכו החליף רכבת באניה ואניה באוירון.

וכל סודה של השרשרת הוא בלוח הזמנים ולא במהירות הכלים. האוירון שבין רומא ונאפולי עובר מרחק שרכבת עוברת אותו בשעות אחדות, ואין בו חדוש של מהירות; החדוש הוא שהוא ממתין לאניה והאניה ממתינה לו. ובדרך ארכה די והותר, שעה אחת מיתרת בכל צומת מצטרפת ליום שלם, ושעה שנחסכת בכל צומת מחזירה אותו. מי שקצר את הדרך הזאת לא קצר את המרחק אלא את ההמתנות.

ונוסע היוצא מיפו אינו רחוק מן השרשרת הזאת כפי שנראה. האניות שבלוח של החדש הזה מגיעות הנה מאלכסנדריה ומקונסטנצה, ומי שעולה ביפו על אניה היוצאת למרסיל יכול להגיע משם לרומא ומרומא ברכבת המהירה אל פריז. יש לדמות כי בעוד שנים אחדות ימדדו את הדרך אל אירופה בימים בודדים ולא בשבועות, וכי לוחות השעות שבעמוד המודעות יהיו מקצוע בפני עצמו.

מקורות לידיעה

  • ״פלשתין בולטין״, 2 בנובמבר 1926, עמוד 2
  • ׳דאר היום׳, 2 בנובמבר 1926, עמוד 2
  • ׳דבר׳, 2 בנובמבר 1926, עמוד 2
  • ׳הארץ׳, 2 בנובמבר 1926, עמוד 2