הקלפי פתוחה היום באנגליה

גופתו של הצעיר שהתנקש בשלושים ואחד באוקטובר בחיי ראש הממשלה האיטלקית זוהתה, כך נמסר מרומא: אנטיאו זמבוני שמו, בן למדפיס ידוע. בבדיקה שלאחר המות נקבע גילו בן שמונה עשרה, ובאותו מברק עצמו באה מסירה אחרת ובה בן חמש עשרה, ועל המספר הזה מונח במקור סימן שאלה. כדי לבצע את מעשהו לבש כתונת שחורה, כדמות חלוצי הפאשיסטים. מעצרים רבים נעשו בבולוניה בקשר להתנקשות.

ועתה גם פרטי הירייה עצמה. הכדור פגע בסרט אחד מאותות הכבוד שעל מעילו של ראש הממשלה, הוסט ממנו, חדר בקצה המעיל ועבר אל שרוול מעילו של ראש עיריית בולוניה שישב עמו במכונית. נקודת הירייה נמסרת בפרוש: פנת כיכר נטונו ורחוב העצמאות. בגוף המתנקש, שהומת בידי ההמון, נמצאו אותות חניקה וארבע עשרה דקירות סכינים. ראש הממשלה שמר על קור רוחו, המכונית הוסיפה לדרכה אל התחנה, והוא נאם שם לפני המיליציה בחצר ועבר על המעשה בשתיקה.

ובצד אלה שתי אי התאמות שאין אנו מישבים. ׳דאר היום׳ מוסר הבקר, על פי לונדון, כי היריות היו אחדות ושיצאו מרובה מקצר, ושהמשטרה האיטלקית לא יכלה לדעת עדיין מי הוא המתנקש ואם עשה את מעשהו מדעת עצמו או נשלח בידי אגודה חשאית; ובאותו בקר עצמו מגיע מרומא המברק שבו הגוף מזהה בשמו ובשם אומנותו של אביו. אנו מדפיסים את שתי המסירות ואין בידינו להכריע ביניהן. ועוד נמסר כי אלפי מברקי ברכה הגיעו אל ראש הממשלה מכל המעצמות הגדולות, ושהעתונות האיטלקית מרבה במאמרים על ההצלה.

ובאותו עמוד עצמו מביא ״פלשתין בולטין״ מכתב שנשלח מרומא בשמונה עשר באוקטובר, שלושה עשר ימים לפני המעשה שבבולוניה, ועתה הוא נקרא אחרת. בשבוע ההוא פתחה העתונות האיטלקית במערכה נגד מה שהיא קוראת לו תעמולת שמועות מסודרת נגד ארצה, ומשרדי הממשלה הגישו על כך תלונה רשמית; והמכתב מספר כיצד נולדה באותם ימים שמועה על נסיון בחיי ראש הממשלה מדגלים שהונפו בפרברי רומא ליום קולומבוס ולא נאמר למה הונפו. עקר המכתב, ועמו השמועות שהוכחשו שם ועדותו של הקונסול הכללי של אורוגוואי בג׳נובה, בא במדור ״כיצד נולדה שמועה״ שבשער הגליון הזה; וכאן אנו מצינים דבר אחד, שהמערכה על השמועות נדפסה שלושה עשר ימים לפני היריה.

״פלשתין בולטין״ מביא הבקר את נוסח התשובה שיצאה מדוארן שבהולנד אל ועד חגיגות היובל של נמל אימויידן. הנמל קרא לפני עשרים שנה לאחד מרחובותיו על שם קיסר וילהלם, לכבוד בקורם של הקיסר והקיסרית הגרמנים, ועתה בקש את תרומתו לחגיגה. וזו התשובה: ״הוד מעלתו אינו במצב להענות לבקשתכם. האמצעים המוגבלים העומדים לרשותו לסיוע לענינים שונים צריכים להנתן למצוקה הגדולה שבגרמניה״.

ובעמוד הידיעות הקצרות של ׳הארץ׳ בא דבר שני: ממשלת הולנד מודיעה לווילהלם הוהנצולרן שלא תוכל להתיר לו לצאת מעבר לגבולותיה, בהתאם להתחיבותה כלפי ממשלות ההסכמה. ובגליון של אתמול נמסר כאן הדבר השלישי, שמועצת המדינות של האחדות השווייצארית דחתה את בקשתו להתיישב בשווייץ. שלוש הידיעות אינן ידיעה אחת, ואנו מסדרים אותן לפי הסדר שבו הגיעו אל שלחן המערכת.

ולענין האמצעים עצמם: לא מכבר הסכים הקיסר לשעבר להצעתה החדשה של ממשלת פרוסיה, שבע מאות וחמשים אלף לירות שטרלינג, מאה ושמונים אלף אקר אדמה וטירת המלוכה בהומבורג, תמורת נטילת נכסי בית הוהנצולרן. חוק ההסדר עורר התנגדות עזה מצד הסוציאליסטים והקומוניסטים בבית הנבחרים הפרוסי, וההסדר אינו כולל נכסים שהופקעו בחלקים אחרים של גרמניה. מי שקורא את שתי הידיעות יחד רואה אדם שאינו רשאי לצאת מגבולות ארץ אחת, ושהמשא ומתן על רכושו נמשך בארץ אחרת.

מפריז נמסר כי הועידה השנתית של בעלי ניירות הערך של רוסיה הצארית נתכנסה בעיר, וקבלה החלטה לדרוש מאת ממשלת צרפת שתכניס הצעה בחבר הלאומים: שהמדינות החדשות אשר נוצרו מחבלי רוסיה לאחר המלחמה יתחילו לשלם את חלקן לבעלי החובות שבצרפת, באותה מדה שנקבעה להן בועידת פריז בנוגע לשאר חובות רוסיה הצארית. ונקובות בשמן פולין, רומיניה, איסטוניה, פינלנד, לטביה וליטא, שעליהן לשלם את חלקן בלי דחויים.

ועוד באותה ידיעה: לסוביטים נתן זמן עד פברואר של השנה הבאה לבוא לידי הסכם בשאלת תשלום ניירות הערך; ובעלי החובות שבצרפת פנו אל ממשלתם בדרישה לבטל את ההכרה שבדין בממשלת הסוביטים. את שתי השורות האלה יש לקרא יחד: הנושים מציעים מועד אחרון, ואם לא יעמד בו החיב הם תובעים שתחזר ההכרה הרשמית אחור.

ולמי שאינו בן בית בדבר: נייר ערך של מלוה הוא התחיבות של מדינה לשלם לבעלו, והמחזיקים בניירות של רוסיה הצארית הם אנשים פרטיים בצרפת שקנו אותם לפני המלחמה. לפני ימים מספר נמסר כאן על התפנית שבמדיניות החוץ הסובייטית ועל ההכרה בחובות; הידיעה של הבקר היא צדו השני של אותו ענין עצמו, צד הנושים.

מספר שבא הבקר בשורת הידיעות הקצרות של ׳הארץ׳ ראוי לעמד בו לעצמו: שמונים אניות מלחמה זרות נמצאות כעת במימי סין. אין בידיעה פרוט של דגלים ואין בה מקומות עגינה, ואין אנו משערים אותם; מה שיש בה הוא המספר בלבד.

ומן הידיעות האחרות שבאו משם: עתוני יפן מודיעים כי המצביא צ׳אנג צו לין סרב לקבל לראיון את צירה החדש של רוסיה, שבא לסין במקומו של ה׳ קאראחאן. ו׳דאר היום׳ מוסר כי צבא קנטון התקדם וכבש שטחים בימים האחרונים; נוסח העמוד שבידינו רעוע, ואין אנו נוקבים בשמות הערים שנכבשו ואין אנו נוקבים במספרים. ועוד נמסר כי סוחרים החליטו לסגור את חנויותיהם מחר למשך שלוש שעות, במחאה על המסים הכבדים; שם העיר אינו קריא בנוסח שלפנינו.

וקנטון, למי שאינו עוקב אחרי הענין: עיר נמל בדרום סין ומושב הממשלה הדרומית, שאינה הממשלה שבפקין. שתי ממשלות בארץ אחת, ואניות מלחמה של מדינות אחרות במימיה, הן הרקע לכל ידיעה שבאה משם בחדשים האלה. על כן אנו מדפיסים גם ידיעה בת שורה אחת כשהיא באה משם.