בישיבת הועד המרכזי של אגודת הסופרים, בהשתתפותו של ח. נ. ביאליק ששב מנסיעתו, נתקבלה לפי שעה הגדרה לקרן אחד העם ונבחרה הועדה שתכריע בכיוונה.
שלושה אולמות היו מלאים בעיר בימים האחרונים: לשכת האגודה שבשדרות רוטשילד, אולם בית העם בליל שמחת תורה, ואותו אולם עצמו למחרתו בקונצרט. הקהל, כפי הנראה, אינו חסר.
ובימים אלה עצמם פתחה ׳הבימה׳ את הצגותיה בברלין, ובראש רשימת המחזות שלה עומד מחזה שקהל הארץ מכיר את שמו היטב.
מן הארץ
הקרן, ומה היא עתידה להוציא
ביום כ׳ בתשרי נערכה בלשכת האגודה ישיבת הועד המרכזי, ובה השתתף ח. נ. ביאליק לאחר שובו מנסיעתו בחוץ לארץ.
ה׳ אשר ברש נתן דין וחשבון מפעולותיה של האגודה המחודשת, מאחרי הועידה ועד היום. אחר כך נדונו כמה שאלות, ובכללן עניינה של קרן אחד העם, והתעוררו ויכוחים על מגמתה. הוצע לקבוע לה כיוון מסוים בספרים שהיא עתידה להוציא, כיוון שיהיה ברור לקהל ולכל אלה שאליהם פנתה האגודה בהצעה להשתתף ביצירת סכומה.
לאחר ויכוחים ממושכים נתקבלה לפי שעה הגדרתו של ה׳ ברש, וזו לשונה: ״הקרן משמשת להוצאת כתבי סופרים עבריים, מקוריים וחדשים, שלא נדפסו עוד״. על הכיוון המוחלט תחליט ועדת הקרן שנבחרה באותה ישיבה, וחבריה הם ביאליק, פיכמן, צ׳רנוביץ, אוסישקין וגולדברג.
ושתי המילים שנשא עליהן כל הויכוח הן ׳מקוריים׳ ו׳שלא נדפסו עוד׳. מוסד המוציא תרגומים ומהדורות שניות עושה מלאכה נוחה, שכן הספר כבר עמד במבחנו של הקורא במקום אחר; מי שמחייב את עצמו בחדש ובמקורי לוקח על עצמו את הסיכון כולו, ואינו יודע מראש מה יעלה בידו. על כן נאמר שם ׳לפי שעה׳, ועל כן נמסרה ההכרעה לועדה.
מן העולם
׳הבימה׳ פתחה בברלין
מן הראשון באוקטובר החלה ׳הבימה׳ המוסקבאית להציג בברלין, וברשימת מחזותיה ׳הדיבוק׳ לאנ-סקי, ׳הגולם׳ ללייויק ומחזה משל שלום עליכם.
שמה של הלהקה אינו זר לקורא העברי, והיא מציגה בלשוננו. ׳הדיבוק׳, פרי עטו של אנ-סקי, נודע זה שנים אחדות על במות הגולה, ועתה הוא עולה בבירת גרמניה; ׳הגולם׳ ללייויק מעמיד על הבמה את אגדת פראג הישנה. שאר השמות שברשימה נדפסו בטשטוש, ואין למנותם כאן.
ומעבר לים עתידה לבוא ידיעה מסוג אחר. ביום ד׳, כ״ח בתשרי, בשמונה בערב, תסודר על ידי אגודת הסופרים הרצאתו של ח. נ. ביאליק לשובו מאמריקה. המרצה ידבר על רשמי נסיעתו ויתעכב ביחוד על מצבה של השפה העברית בארצות הברית.
שתי הידיעות, זו שמברלין וזו שמעבר לים, נוגעות בשאלה אחת: היכן נשמעת עברית מחוץ לגבולות הארץ, ומי הם השומעים אותה. על האחת אפשר לקנות כרטיס; על השנייה יסופר לנו ביום ד׳.
אלפיים בליל שמחת תורה
בנשף הספרותי שנערך בבית העם בליל שמחת תורה השתתפו כאלפיים איש, ולמחרתו אסף הקונצרט הסימפוני החמישי קהל גדול לאותו אולם עצמו.
על הבמה בנשף עמדו המשורר אביגדור המאירי וגב׳ מרים ברנשטיין-כהן, שדקלמה משירי ביאליק ושלונסקי, וכן ה״ה לוי פינקל וקרסניצקי. בית העם אינו אולם גדול לפי מידותיה של אירופה, וכשנאמר בו ׳אלפיים איש׳ יודע כל מי שהיה שם מה פירוש הדבר: עומדים לאורך הקירות ויושבים על אדני החלונות.
בקונצרט הסימפוני הופיעה בתור סוליסטית המזמרת אלס בוטלר מווינה, ששרה משירי בראמס ומנדלסון. שמו של המנצח נמחק בדפוס, ואין בידינו למסרו.
והערב בשמונה ירצה בלשכת האגודה, בשדרות רוטשילד 5, המשורר יעקב קופלביץ, ששב זה לא כבר מחוץ לארץ, על הנושא ׳האפי והיצירה ביהדות׳; ולאחר ההרצאה יקרא משיריו החדשים.



