פילסודסקי מרכיב את ממשלת פולין

ה׳ צ׳מברלין וה׳ מוסוליני נפגשו על אנית טיול איטלקית. העתונות האירופית, וביחוד הצרפתית, מפתחת בעקבות הפגישה תאוריה שלמה: אנגליה פונה אל העמים הלטיניים כדי להעמיד משקל שכנגד להתקרבות הנעשית בין צרפת ובין גרמניה.

סוכנות הידיעות הצרפתית הרשמית מודיעה כי השיחה נסבה על שאלות בין-לאומיות, וכי השניים אישרו שיש ביניהם הסכמה ברוב שאלות אירופה החשובות. מקורות מוסמכים מוסיפים כי נדונו גם בעיות תימן וערביה, ולפי נוסח אחר שהגיע אלינו דובר על הבנה בין אנגליה ובין איטליה בכל השאלות המדיניות, ובכללן חבש ודרום ים סוף.

עוד נמסר כי ה׳ צ׳מברלין השתדל לפזר את החששות שעוררה פגישתם האחרונה של ה׳ בריאן וה׳ שטרזמן. ולקורא היושב כאן אין הדברים רחוקים כפי שהם נראים: תימן, ערביה וים סוף אינם אירופה, והמדבר על הבנה בהם מדבר על הדרך שאניותינו וסחורותינו עוברות בה.

ועידת אינטרנציונל הכורים, שהתכנסה באוסטנד שבבלגיה, דחתה ברוב מכריע את הצעתם של באי כוח הכורים האנגלים להכריז שביתה בין-לאומית לעזרת הכורים הבריטים. באו אליה באי כוח הכורים משבע מדינות באירופה.

המתנגדים העיקריים היו הגרמנים, הפולנים והבלגים. טענתם היתה שארצותיהם מוכרות עתה פחם לאירופה במקומו של הפחם האנגלי, והגרמנים הוסיפו שהם מחויבים מכוח חוזה השלום והפיצויים לספק פחם לאיטליה, לבלגיה ולצרפת. ובלשון פשוטה: השובת באנגליה מבקש מחברו שיפסיק למכור, וחברו משיב שהוא מוכר מפני שהלה שובת.

בתוך הישיבה מסר ה׳ קוק כי הכספים שנאספו לעזרת הכורים הגיעו למיליון ורבע, וכי כמעט כל הכסף כבר הוצא. לעתונאים שראיינו אותם לאחר המפלה הודו ה״ה סמית וקוק כי תבוסה זו היא שתכריע את הכף נגד המשך השביתה במכרות אנגליה.

ה׳ בולדוין, מצדו, הביע בפני העתונאים את דעתו כי אנגליה עומדת סוף סוף על סף סופה של השביתה, וכי לאחר שישובו הכורים לעבודתם תחל תקופה של הצלחה רבה לתעשיה ולמסחר האנגליים. אף זו הערכתו של איש אחד ולא ידיעה, ואנו מוסרים אותה כלשונה ובשם אומרה.

פריז, השני באוקטובר. ה׳ פואנקרה פיטר עוד אלף ושבע מאות פקידים ממיניסטריון הכספים לשם קיצוצים, והחליט להקדים בכמה שבועות את התאספות המורשון הצרפתי, שייקרא לפריז בערך בחצי אוקטובר.

הוא עומד לשאת שם נאום גדול ולדרוש אמון גמור בקשר עם פיטורי הפקידים ועם הקיצוצים, וכן לדרוש את אישורו של החוזה הכספי עם ארצות הברית. יש המנבאים לנפילתו, משום שהמורשון אינו מסכים להרבה מהצעותיו, ובייחוד לביטולם של סגני המושלים בשמונים ותשעה המחוזות.

ודרישת אמון מה היא. שר הדורש אמון אינו מבקש שבח, אלא מעמיד את קיומו על הצבעה אחת: אם יינתן לו, ילכו הקיצוצים ויבואו; ואם לא יינתן, ילך הוא. הפקיד המפוטר מדעתו של המיניסטר יודע היטב שגורלו תלוי באותה הצבעה עצמה.

קהיר. מברק מטהראן מודיע כי משפטם של המתנקשים בחייו של רזה חאן, שאח פרס, נגמר. ארבעה מן המתנקשים נדונו למוות, וארבעת הנידונים הומתו בתליה.

עוד נמסר כי המשטרה עצרה עשרות אנשים שידעו על דבר ההתנקשות, ומתוך חקירתם נתברר כי לעשרה לפחות היה קשר כלשהו בה. שאר הפרטים לא הגיעו אלינו, ואיננו מוסיפים עליהם משלנו.